מאז 2021, תא"ל (מיל') רחלי טבת-ויזל היא נציבת קבילות החיילים – האישה הראשונה אי פעם בתפקיד. הנציבות, נדגיש, קיימת מאז 1972, כך שהיא בהחלט ניפצה את תקרת הפלדה.
"לתפקיד נקח"ל מגיעים קצינים בעלי דרגות בכירות, ולאורך השנים אין הרבה נשים עם דרגות בכירות בצה"ל. אני מקווה שזו מגמה שמשתנה, כי כיום יש בצבא יותר נשים בעמדות מפתח. זה עדיין חד-משמעית לא מספיק, אבל יש יותר, וכולן פוטנציאליות מעולות גם לתפקיד הזה", היא אומרת.
1 צפייה בגלריה
yk14288705
yk14288705
(צילום: משרד הביטחון)
אחרי שנה וחצי של מלחמה, ידיה של הנקח"לית עמוסות בעבודה. דוח עדכני שפורסם בימים אלה מלמד שב-2024 חלה עלייה של 18% במספר קבילות החיילים. 55% מתוכן נמצאו מוצדקות. טבת-ויזל מדגישה שהמספרים נובעים מזינוק של 88% בקבילות של חיילי מילואים, דבר מאוד הגיוני על רקע הגיוסים הנרחבים לתקופות ממושכות. בסך הכל הוגשו לנציבות 6,777 קבילות בשנת 2024, בהן גם של הורי צעירות אשר שובצו לתפקיד תצפיתניות.
"חשוב לי שנעשה הבחנה לגבי התצפיתניות. פנו הורים של תצפיתניות לגבי השיבוץ לתפקיד, וגם לגבי השאלה היכן הבנות הולכות לשרת. ויחד עם זאת, מאוד בולט שכמעט שאין קבילות של תצפיתניות שכבר משרתות", היא מסבירה.
אף על פי שהן מועדות לחטיפה או לאמירות מיזוגיניות שסותמות להן את הפה?
"הדוגמה שקפצה לכותרות, ובצדק, הייתה אמירה נוראית של סמג"ד כלפי תצפיתנית והייתה בגינה קבילה חריגה. אני מכניסה את האמירה הזו לערימת אמירות חסרות רגישות של מפקדים באופן כללי. בעניין התצפיתניות, כשהן הגיעו לשרת לא מצאנו קבילות משמעותיות מצידן לגבי השירות עצמו או לגבי יחס המפקדים".
נציב קבילות חיילים הוא תפקיד שקיים על פי חוק ואינו כפוף לרמטכ"ל. הוא נמשך לאורך קדנציה שמוגבלת בזמן, ופעם בשנה מדווחת הנקח"לית לוועדת החוץ והביטחון. על פי פקודות הצבא, המלצת הנציב היא פקודה לביצוע.
כלומר יש לך סמכות להורות לצה"ל מה לתקן בשטח.
"בהחלט. דרך הפניות של הפרט עולים מקרים כלליים שאני מביאה בפני צה"ל כשאני חושבת שצריך לתקן אותם. למשל, בתחילת המלחמה פנתה אליי חיילת שבן זוגה נהרג והמפקדים לא שיחררו אותה לשבעה שלו. הרמנו דגל מול צה"ל כדי לפתור את נושא חברות וחברים של חללים, ובעקבות התערבות שלנו נוצרה בצבא פקודה מסודרת".
ואיך הצבא מגיב לפניות שלך?
"משתף איתי לרוב פעולה, גם כי יש לי סמכות להגיד לצבא מה לעשות, וגם כי הצבא ברוב המקרים מבין את ההיגיון שבפתרון הבעיה. גם לגבי התצפיתניות, הרמנו דגל מול צה"ל ואמרנו: 'יש ריבוי של הורים ונערות שלא רוצות להיות תצפיתניות – תמצאו פתרון', וצה"ל הקים תוכנית מפורטת ומושקעת שמתווכת לחיילות לעתיד את תנאי השירות. דוגמה נוספת: יש פקודה בצה"ל שמי שהיה לוחם ונפצע בינוני יקבל את כל הזכויות של לוחם משוחרר. קבוצת לוחמים שהפרופיל שלהם ירד כתוצאה מפגיעה נפשית בקרבות טענו שגם להם מגיעות אותן הזכויות. הבאתי אליי ללשכה את כל המעורבים, עלינו לראש אכ"א והוא קיבל את ההמלצה שלנו לפתרון מערכתי שמכיר בסוגיה".
היא בת 61, נשואה לצביקה ואמא לשלושה קצינים. בתה, שנמצאת במילואים, מתחתנת בעוד שבועיים, ואמא היא שדואגת להכנות לקראת החתונה, כי גם החתן נמצא במילואים ויגיע לטקס ישר מהצבא. "אני חשה את צה"ל דרך הילדים והחתן שלי", היא אומרת, "אני מרגישה מהבית מה באמת מה מציק להם, מה ההתמודדות, מבינה את המורכבויות ולומדת מהם הרבה".
בעבר הייתה טבת-ויזל יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ועסקה במגוון גדול של נושאים שקשורים בשירות נשים בצה"ל, אבל דווקא היום, כנקח"לית, יש לה את הסמכות לתקן עוולות שנצברו לאורך השנים. "הדבר נובע מכך שהיוהל"ם הוא תפקיד מייעץ, ואילו הנקח"ל יכול להוריד החלטות לביצוע. כך, למשל, כיוהל"מית עסקתי כמעט חמש שנים בסוגיית מדי א' של הבנות – שהיו בעייתיים, אבל לא השגנו שינוי. כשהגעתי להיות נקח"ל קיבלתי קבילה שחתומות עליה 1,200 חיילות, קבעתי שהיא צודקת והודעתי לצבא שעליו למצוא פתרון. הפתרון נמצא תוך שבועיים, וביולי האחרון נקבע שכל מלש"בית יכולה לבחור בבקו"ם דגמ"ח בנים".
לא מפתיע שתפקיד שעוסק בזכויות נשים מגיע ללא שיניים.
"זה לא קשור למהות התפקיד אלא לכך שמדובר בתפקיד מייעץ, וככזה, באופן גורף הוא נטול סמכויות. תפקיד היוהל"ם הוא משמעותי מאוד ומצביע על נושאים לשיפור שהצבא מקשיב להם".
הגיעו קבילות מלוחמות שלא נותנים להן מספיק חופש פעולה?
"ממש לא. אני רואה את הלוחמות, את הפרמדיקיות ואת המפקדות ולא הגיעו קבילות שעוסקות בעצם השירות עצמו של הנשים וגם לא של הגברים בזמן המלחמה".
אז הן מקבלות חופש מלא ופועלות בדיוק כמו לוחמים?
"יש קבילות שעוסקות במגוון של נושאים, אבל לא בהדרה של נשים משטחי הלחימה או מעיסוק שהוכשרו אליו".
בשבוע שבו הרמטכ"ל החדש ממנה רק שלוש נשים בכירות בסבב הקצונה החדש במטכ"ל, הנקח"לית מצביעה על מיעוט מדאיג מאוד של נשים בדרג הפיקודי: "זה חייב להשתנות. נשים הן קצינות מצוינות, ועצוב לי שזה נדיר. כשיש נשים בעמדות בכירות יש חשיבה שונה ודעות יותר מגוונות וזה מאוד משמעותי".
אז מה עושים?
"יש פה שני מרכיבים. הראשון הוא להתחיל מלמטה: יותר נשים צריכות לעשות מסלולי פיקוד ולאט-לאט להתקדם. בנוסף, צריך שהצבא באופן יזום יוודא שיש נשים במוקדי קבלת החלטות".
אפרופו ו' הנגדת והתצפיתניות שהתריעו.
"גם זה. ואם אנחנו רוצים לשדר לדור הצעיר של המפקדות שיש להן לאן להתקדם, צריך לראות יותר נשים בתפקידים בכירים".