סוף השבוע החולף שלח תושב קליפורניה בשם מייק מילר מייל לחבר הקונגרס הדמוקרטי ג'ון גראמנדי, המייצג את המחוז שבו הוא גר. מילר כתב: "ייתכן שאתה מודע לתקריות הגוברות והולכות הכוללות ונדליזם, זעם בכביש ותוקפנות ממוקדת כלפי אנשים פשוט כי הם נוהגים בטסלה. מטריד מאוד שבעלות על רכב מתוצרת אמריקאית הפכה אותי ורבים אחרים יעד לעוינות לא מוצדקת". מילר גם סיפק דוגמאות: "באחת הפעמים, בזמן שנסעתי בכביש I-80, נהג אחר ניסה בכוונה להדוף אותי מהכביש. במפגש מטריד אחר, בזמן שטיפת המכונית בחניה שלי, נעצר אדם זר, הטיח בי עלבונות ונסע במהירות. אני חבר במספר פורומים של בעלי טסלה שבהם חולקים דיווחים נרחבים על התקפות דומות. אני קורא לכם לשקול פעולות חקיקה שיגבירו את העונשים על מעשים אלה ואף יסווגו אותם כפשעי שנאה. אסור להטריד, לאיים או לפגוע באף אחד בגלל המכונית שבה הוא נוהג".
מילר אולי מגזים בדרישה לקבוע כי מדובר ב"פשעי שנאה", אבל הוא לא מגזים בתלונותיו. נהגי טסלה אכן מוטרדים יותר ויותר בכבישים ובחניונים ברחבי ארצות-הברית. בשבועות האחרונים חובלו עשרות תחנות טעינה של טסלה, ומול מפעלי החברה נערכות הפגנות קבועות, לפעמים עם עצורים. מילר ואלפי בעלי טסלה מתחילים לסבול מתופעה די חסרת תקדים, שבה אנשים שמחזיקים מוצר מסוים נתפסים כתומכים ישירות, אישית, במנכ"ל החברה שייצרה אותו.
קשה למצוא לכך דוגמאות דומות – הזמנה מאמזון לא מסמלת הערצה לג'ף בזוס, ורכישת אייפון חדש לא קשורה לטים קוק. לפני פחות מעשור זה גם לא היה המצב עבור בעלי טסלה. להחזיק את הרכב הזה משמעותו הייתה התעניינות במכוניות חשמליות, דאגה משינויי האקלים, ועם הזמן גם סמל סטטוס יוקרתי, אבל לא תמיכה אישית באילון מאסק או התנגדות אליו. לא עוד. עכשיו לנהוג בטסלה, או להיפטר ממנה, נתפס כהצהרה פוליטית, לכאן או לכאן.
סלבס מפנים עורף
בחודש המלא הראשון של מאסק בתפקיד שאליו לא נבחר, כנשיא-שותף למעשה של דונלד טראמפ, ירדו מניות טסלה ב-28%, הירידה החדה ביותר מאז דצמבר 2022. בסך הכל היא צנחה ביותר מ-40% מאז ההשבעה של טראמפ ב-20 בינואר. אתמול פתחה מניית טסלה את המסחר בארה"ב בצלילה נוספת של 10%. החברה שהתגאתה עד לא מזמן בסמל הסטטוס שרק בודדות מחזיקות בו — שווי שוק של יותר מטריליון דולר — נסחרה אתמול ב-730 מיליארד דולר. לפי אתר חיפושי הרכב iSeeCars.com, מתוך 20 דגמי המכוניות המשומשות עם ירידת הערך הגדולה ביותר בשנה שהסתיימה בינואר, ארבעה היו של טסלה.
לא צריך לרחם על טסלה, היא עדיין הרכב החשמלי הנמכר ביותר בהפרש גדול בארה"ב, אבל ב-2024 היא דיווחה על ירידה שנתית ראשונה בתולדותיה. חמורה הרבה יותר, כפי שמאסק בוודאי יודע, היא הפגיעה בשם המותג. בסוף 2023 הצטלם במאי הקולנוע ספייק לי בגאווה עם הסייברטראק החדשה שלו. היום זה כבר לא יקרה. כשבחודש שעבר העלתה הזמרת שריל קרואו לאינסטגרם קליפ שבו היא מנופפת לשלום ולא להתראות לטסלה שלה, היה ברור כי משהו רוחש מתחת לקרקע. "ההורים שלי תמיד אמרו לי, 'את מי שאת מבלה איתו'", כתבה קרואו, "מגיע זמן שבו את צריכה להחליט עם מי את מוכנה ליישר קו. שלום טסלה".
ג‘ניפר טארב מאוהיו סיפרה ל"ניו יורק טיימס" שכאשר נכנסה לראשונה לחניה שלה לפני שנתיים עם טסלה דגם Y חדשה, היא הרגישה כמו בסצנה מ"בחזרה לעתיד". היא קנתה אותה מתוך אידיאולוגיה של שמירה על איכות הסביבה ואנרגיה נקייה, אבל הודתה שגם היה לה נעים להחזיק רכב חדשני שגורם לאנשים לנעוץ עיניים. עכשיו היא מוכרת אותו כחלק מתנועה שקוראת לעצמה "Tesla Takedown" ומעודדת אנשים להתנתק מטסלה, ולהימנע מקניית כל מוצר הקשור לחברות של מאסק. טארב, הרשומה כדמוקרטית, החליטה על כך אחרי שמישהו קרא לה "נאצית" במגרש חניה: "חזרתי הביתה ואמרתי לבעלי, 'זהו זה, סיימתי'".
האנטי למאסק נובע מהרבה סיבות – בעיקר קיצוצי כוח האדם חסרי ההבחנה שהוא מבצע בסוכנויות פדרליות והיותו זרוע פרופגנדה של הימין הקיצוני – אבל כמו רבים שהחליטו למכור את הטסלה שלהם, הרגע שבאמת שבר את טארב הייתה תנועת מועל היד של מאסק בנאום בוושינגטון ביום השבעתו של טראמפ. היא החליטה להחליף את הטסלה במרצדס שמונעת בדלק, וקיבלה עליה 32,000 דולר מתוך הערך המקורי של 55,880 דולר, אף שנסעה בה רק 15 אלף קילומטר.
ההתנגדות למאסק מגיעה גם לפסים אלימים. בברוקלין נמרחה מכונית טסלה בצואת כלבים בתוספת ביצה. בבוסטון הוצתו תחנות טעינה. בפורטלנד אירע ירי במרכז של חברת טסלה, המשטרה חוקרת. בשבת הפגינו מאות מול אולם תצוגה נוצץ של טסלה בווסט וילג' במנהטן בקריאות "אף אחד לא הצביע לאילון מאסק" ו"אוליגרכים אאוט, דמוקרטיה אין". המשטרה הוזעקה וביצעה מספר מעצרים. בקולורדו האשימו ביום חמישי תובעים פדרליים אישה כי ריססה את הכתובת "נאצי" על קיר סוכנות טסלה, והשאירה בקבוק תבערה ליד רכב. בסיילם, אורגון, אדם נעצר והואשם בהצתת שריפות מול סוכנות טסלה וגרימת נזק בשווי של לפחות 500,000 דולר. הוא הואשם גם בירי לעבר אותה סוכנות חודש לאחר מכן.
אירופה נגד מאסק
האנטי המתגבר לטסלה גדול אפילו יותר באירופה, שם רואים במאסק ובתמיכתו בימין הקיצוני סכנה שהם מכירים היטב מההיסטוריה. לפי איגוד יצרני הרכב האירופי, בינואר ירדו מכירות טסלה באירופה ב-50% לעומת שנה קודם לכן. בגרמניה, שבה היה מעורב מאסק באופן פומבי מאוד בתמיכה במפלגת הימין הקיצוני AfD, המכירות ירדו בכ-60% בינואר לעומת שנה קודם לכן. בתחנות אוטובוסים בלונדון נתלו מודעות שמעניקות לטסלה את הכינוי "Swasticar" (שילוב של המילים "צלב קרס" ו"מכונית"), עם תמונה של מאסק מבצע תנועת מועל יד והסלוגן: "Goes from 0 to 1939 in 3 seconds" (מאפס ל-1939 בשלוש שניות). ובצרפת הוצתו עשרות רכבים של טסלה.
פול אונווין, 67, סופר ובמאי המתגורר בלונדון, אמר ששילם קנס של כ-500 ליש"ט כדי לצאת מוקדם מחוזה הליסינג על הטסלה שלו. "התקשרתי לחברה ואמרתי, 'אני רוצה להחזיר את המכונית'", סיפר אונווין, "אנשים אמרו לי שהם שמחים שנפטרתי מהטסלה. אני לא מתחרט שהייתי צריך לשלם קנס, הייתי משלם גם כפול מזה". אלכס קול-המילטון, חבר בפרלמנט הסקוטי, הודיע ברשתות החברתיות כי מכר את הטסלה שבה נהג חמש שנים. "אני לא יכול לנהוג יותר במכונית של מאסק", כתב.
וכמו בארה"ב, גם כאן זה לא נגמר בתגובות מנומסות. בברלין פרצו מספר שריפות באתר בנייה להרחבת מפעל של טסלה, והמשטרה רואה זאת כהצתה. בצרפת הוצתו יותר מעשר מכוניות טסלה ליד טולוז. "השריפה כלל לא הייתה מקרית", נמסר ממשטרת טולוז.
מאסק עצמו מיהר להאשים בסוף השבוע שורה של אנשים שלטענתו מממנים את המחאה נגד טסלה. בהם כמובן ג'ורג' סורוס, המיליארדר היהודי שמואשם על ידי הימין בכל דבר, ואיש עסקים יהודי נוסף, הרברט סנדלר, שבכלל מת לפני חמש שנים.
כל זה לא משנה כאמור את העובדה שהטסלות נותרו הרכבים החשמליים הפופולריים בארה"ב. העובדה שמאסק מנהל בפועל את הממשל הפדרלי רק מבטיחה שהשוק יישאר פתוח ורווחי מאוד עבורו. כך, למשל, מחלקת המדינה כבר עמדה לרכוש בשקט סייברטראקים בשווי 400 מיליון דולר, לפני שזה דלף לתקשורת והמשרד נאלץ להוציא מכרז מסודר, שאת הזוכה העתידי בו אפשר רק לנחש. טסלה גם משגשגת, באופן אירוני, במדינות ליברליות בארה"ב שמאמינות במאבק בשינויי האקלים. היא מרכיבה את הצי הרשמי של עיריות בולטימור וסיאטל, כמו גם של משטרת לאס-וגאס.
כמובן, יש גם כאלה שמספרים כי קנו טסלה במיוחד כדי לתמוך במאסק. למשל שון זיס, שמנהל חנות מכונות באוקלהומה. "תמיד הייתי נגד רכבים חשמליים. הדלק הוא שמניח אוכל על השולחן של משפחתי", אמר ל"ניו יורק טיימס", "במהלך הוועידה הרפובליקנית טראמפ אמר שאילון מאסק יתחיל לתמוך בשמרנים. אמרתי לאשתי, 'אם אילון יתחיל לתמוך בשמרנים ובחופש הביטוי, אני אתחיל לתמוך באילון". הוא אכן רכש סייברטראק.
יש גם מי שמוכרים את הטסלה שלהם על אף שהם תומכים בטראמפ ובמאסק, פשוט כדי להימנע מכאב הראש. ד"ר קומייט ג'רוג'ה, רפובליקני ממסצ'וסטס, קנה סייברטראק מוזהבת ב-113,000 דולר והשתמש בה כדי לפרסם את המרפאה הקוסמטית שלו, כולל מדבקה עם פרטי קשר. הוא קיבל כל כך הרבה טלפונים מקללים, שהסיר את המדבקה. כשגילה מדבקה עם המילה "נאצי", נשבר. הוא יצר קשר עם טסלה בניסיון להחזיר אותה, אבל החברה סירבה ועכשיו הוא מנסה למכור אותה.
באמריקה כמו באמריקה, אין דבר שאי-אפשר לעשות ממנו כסף, כולל מלחמת האזרחים על הטסלה. זה מה שגילה מתיו הילר מהוואי שמייצר מדבקות פגוש בהזמנה. הוא הבין הרבה לפני כולם שיש כאן נישה שיכולה לייצר הכנסה יפה ומאוד לא צפויה. הילר ייצר מדבקת פגוש חדשה שעליה כתב: "קניתי את זה לפני שידעתי שאילון השתגע", ונדהם כשמכר עשרות אלפי מדבקות.
מדבקות אחרות לא איחרו לבוא, כמו גם מדבקות-התגובה של תומכי מאסק, כולל אחת שנראית כמו תשובה ישירה לזו של הילר ועליה כתוב: "קניתי את זה אחרי שידעתי שאילון מדהים". לג'ניפר טארב מאוהיו, שמכרה את הטסלה בגלל מאסק, יש את המדבקה הראשונה, ולשון זיס מאוקלהומה, שקנה טסלה בגלל מאסק, יש את המדבקה השנייה.
