מיקי קם מתקשה להאמין שביוני הקרוב תהיה בת 70. "מצידי, תוריד את האפס", היא צוחקת. "אני לא מאמינה שהמספר הזה נדבק אליי". אבל ההנהלה של פסטיבל ימי זמר, שייערך בתיאטרון חולון בחול המועד פסח הקרוב, מתעקשת להדביק לה את המספר הזה ולערוך לכבודה מופע מחווה עם קטעים ממופעים ומהצגות בכיכובה והופעות של חברים וקולגות, בהם חנה לסלאו, רוני דלומי, דרור קרן, נתן דטנר ואוהד חיטמן. גם הבעל, יהודה עדר, והילדים, אלון ונדב, ישתתפו במופע. תזמורת סימפונט רעננה עם המנצח דוד זבה תלווה אותו.
"לא תיכננתי לחגוג, אבל נעמי אטיאס, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, פנתה אליי והציעה לערוך לי מחווה", אומרת קם. "מתברר שדי מחבבים אותי. העיקר שאני עדיין עסוקה בטירוף. ממש עכשיו, לכבוד חודש האישה, אני מופיעה עם רביעיית בנות – יעל בר-זוהר, לירית בלבן, יעל לבנטל וענת מגן-שבו. אנחנו שרות, מספרות ומדברות על העצמה והשראה נשית. בסוף החודש אני מתחילה חזרות בהבימה ל'הג'יגולו מקונגו' עם ישראל קטורזה ויחזקאל לזרוב. בנוסף, אני מתכננת ערב יחיד חדש".
באמת לו"ז צפוף.
"כשהילדים היו קטנים, היה לי יותר קל להגיד לא. עכשיו אני פנויה יותר, אבל גם היום לפעמים אני אומרת לא, כי אני אמא וסבתא לשלושה נכדים, ומאוד חשוב לי הבית. אבל נורא כיף להיות מחוזרת בגיל הזה. תודה לאל שיש לי עבודה ושאני עדיין זוכרת טקסטים".
כשהיית צעירה, חשבת שככה תיראה שנת ה-70 שלך?
"מי חשב על זה בכלל? גם עכשיו אני לא חושבת על הגיל. אני חושבת רק מה אני עושה ובפני מי אני מופיעה. אולי זה הסוד. 70 זה באמת רק מספר. אני עדיין שרה בסלומות של גיל 20, אולי כי אני לא מעשנת. הנכד הגדול שלי אמר לי, 'אם לא היית סבתא שלי, הייתי מעריץ אותך'. בשבילו אני כוכבת, אבל לא נעים לו, כי אני סבתא".
