"ריאיון מיוחד", תוכנית שבה גברים ונשים על הספקטרום האוטיסטי מראיינים אישיות מפורסמת, היא חלק מהמאמץ של המסך להמציא מחדש את מוסד הריאיון הסלבריטאי: אם בעבר סלבס נזקקו לעיתונים ולטלוויזיה כדי לשמור על קשר עם הקהל ולקדם מוצרים, הטכנולוגיה שינתה את יחסי הכוחות וכעת לא כולם צריכים לדבר על השנה הקשה בחייהם כדי למכור אלבום או מופע. אל הוואקום הזה נכנסו פורמטים חדשניים, שנשענים על מרחב התמרון האינסופי של המדיום הטלוויזיוני: שרים איתם, מבשלים להם ומפגישים אותם עם אנשים מעוררי השראה. העיקר שיבואו.
המקרה של "ריאיון מיוחד" יוצא דופן, משום שהוא כן מחזיר את הסלבס לעמדה שממנה הם שאפו להימלט: התמודדות ישירה עם שאלות אישיות, חושפניות ואפילו בוטות, לעיתים ברמה שהייתה גורמת לפיצוץ המפגש אם השואל או השואלת היו עיתונאים. לכאורה, יש לעסקה הזאת טעם לוואי: הפריים-טיים מעניק מחסדיו לאנשים על הספקטרום, ובתמורה הם מספקים ובגדול את יצר המציצנות של הציבור, שאכן מאוד רוצה לשמוע מחנן בן ארי איך זה להיות גרוש עם שבעה ילדים (קשה) ומה הולך בחיי הדייטינג שלו (אין כאלה).
אלא ש"ריאיון מיוחד", שהומצאה בצרפת וכבר הספיקה לנדוד בהצלחה לבריטניה ולאוסטרליה, היא לא רק צהובון שעבר הלבנה: יש במפגש הישיר עם המשתתפים והמשתתפות גם הזדמנות חשובה ללמוד יותר על הספקטרום האוטיסטי, להבחין באופנים השונים שבהם הוא בא לידי ביטוי וגם לעודד אמפתיה ונרמול בקרב צופים וצופות שלא מכירים את הנושא ואף נרתעים ממנו. במובן הזה, העסיסיות של השאלות וגם הבחירה דווקא ברותם סלע כמתווכת (כי חלילה שלא תופיע חודשיים בערוץ 12) משמשות כמעין "מס בידור". או במילים אחרות: הפחמימות ליד הברוקולי.
האיזון עבד לא רע בפרק הבכורה, לא מעט בזכות הפרסונה החיננית של בן ארי, שהתגבר כמו בן של ארי על המבוכה – נדמה שהוא הופתע מסוג השאלות – כדי למלא את חלקו בהסכם: הוא השיב לרוב בפתיחות, התחמק מבלי להסתיר את ההתחמקות והשתדל להתמסר למאפיינים הספציפיים של כל שואל ושואלת. התוצאה הייתה גם אינטימית יחסית – רפי רשף היה מסתפק בחצי מהציטוטים שחולצו מבן ארי – וגם די חמודה.
מנגד, דווקא משהו בפשטנות ובמינימליזם של "ריאיון מיוחד" מחמיץ את הפוטנציאל שלה: אין, למשל, שום מידע על השואלים והשואלות, לא התבוננות על ההכנות שלהם לקראת האירוע וגם לא פוסט-מורטם של המרואיין. האלמנטים הללו היו יכולים לחזק את התהליך החיובי שהתוכנית מבקשת לחולל אצל הצופים והצופות. בהיעדרם, נותרים אמנם עם "ריאיון מיוחד" אבל לא עם טלוויזיה פורצת דרך.
