המלחמה הטוטאלית שאסר ראש הממשלה נגד ראש השב"כ, שמצידו לא מראה סימני התכופפות, באה לידי ביטוי בין השאר בהחרפת הטון הבוטה ממילא בערוץ 14. מלכתחילה מודל התוכן של הערוץ מושתת על מתקפה חזיתית, אחידה ובלתי פוסקת נגד מטרות שונות, אבל המאבק ברונן בר מחלץ ממנו משהו הרבה יותר אגרסיבי ואפילו אלים.
כיאה למסורת הדמון המוחלט מבית מדרשו של נתניהו, בר על פי ערוץ 14 הוא גם אדם רב-עוצמה וגם כלום ושום דבר. בבוקר הוא יכול להיות המנהיג של "ארגון חמוש" הזומם לבצע הפיכה (כפי שטוען יעקב ברדוגו) ובערב כבר ייאמר שהוא "באופן מעשי כבר לא מפקד השב"כ" (כפי שאמר יפתח רון-טל). מצד אחד הוא ארכי-נבל שכופה על נתניהו להגיב ל"איום של השב"כ כלפי ראש הממשלה ומשפחתו" (כותרת על המסך בתוכנית של שמעון ריקלין) ומנגד "אין לו את הגיבוי מלמטה" (כפי שטוען רון-טל באותה תוכנית).
כיצד ישנו "איום של השב"כ" אם העומד בראשו איבד את "הגיבוי מלמטה"? זה לא חשוב, לא רלוונטי וגם למי אכפת אם זה נכון: אפילו רון-טל עצמו לא סגור שהדיווח המדהים שמסר על אודות המידור של בר מדיונים חשובים ("גם אם הוא מוזמן לדיונים... לא אומרים את כל מה שאמור להיאמר") הוא מדויק לגמרי. "אני מעריך שמה שאני שומע", הסביר הפרשן, "אם הוא לא נכון ב-100 אחוז, אז הוא נכון ב-90 אחוז".
בערוץ נורמלי, פרשן שמעלה טענה כה חמורה לפני שווידא שהיא נכונה ב-200 אחוז, מבלה את הימים הבאים בחיפוש אחר פלטפורמה שתסכים להסתפק בסטנדרטים כה ירודים. הטרגדיה היא שערוץ 14 הוא בדיוק הפלטפורמה הזאת: המקום שבו מעריכים "ב-90 אחוז" מבלי להביא ראיות שיגרדו את ה-10 אחוז מלמטה. וזה לא אחד הקשקשנים של "הפטריוטים", אלא אלוף במיל', זה שנמצא שם כדי להעניק למשדרים ולמהדורות את הסמכות הביטחונית הדרושה כדי להילקח ברצינות.
העובדה שנמחק ההבדל בין דמות כמו רון-טל לברדוגו וריקלין היא אחת הסיבות שהצפייה בערוץ 14 כבר לא רק מקוממת, מופרכת ולפעמים מגוחכת, אלא מפחידה ממש. אפשר לדמיין צופים וצופות שצורכים אך ורק את היקום הקיצוני והרועש הזה – ומדובר בגרעין שהוא אמנם לא עצום אך מאוד מוצק – ומזריקים לווריד תמונת מציאות חד-משמעית וחד-כיוונית, לפיה בר הוא לא רק אדם שכשל וחייב לשלם על כך מחיר, אלא אויב לא פחות מסוכן מחמאס. והפעם, כך נדמה, אין לשלטון שום כוונה לפתור את הבעיה עם כסף קטארי.
בקטנה
מעיין פרתי התייצבה אמש אצל רפי רשף בחדשות 12 כדי לקונן בדרכה האקסצנטרית (יוחזר החיקוי ב"ארץ נהדרת") על "עושק מחירי אוזני המן" במאפיות, למרות שמחירי הסוכר, השמן והקמח ירדו ו"הדבר היחיד שאולי עלה קצת יותר זה הקקאו, אבל ב-21 גרם כמה קקאו כבר יש פה". כשרשף הכריז שזאת "חזירות", פרתי השיבה ש"חלק יגידו חזירות, חלק יגידו הרצון להרוויח יותר, חלק יגידו המע"מ... יש הרבה מאוד סיבות". ובכן, באייטם כזה היה נחמד לשמוע עליהן (המע"מ אינו זניח, גם לא מים וחשמל וכל שאר המרכיבים שמכתיבים את יוקר המחיה מלבד "חזירות"). אגב, אם רשף כה מבועת מ"חזירות", חכו שישמע על הרווחים המשוגעים של בנק מזרחי-טפחות, מבעלות השליטה בקשת. תצילנה אוזניו.
