הם נפגשו לפני חמש שנים, ב"פותחים שישי" ברשת. טל טלמון הגיעה לאולפן כדי לעשות נפשות ליום אימוץ של עמותת אס-או-אס חיות, ולירן שטראובר הוזמן לפרשן תוכנית ריאליטי כלשהי. "נדלקתי עליו", היא מודה באשמה. "כשישבתי לידו הרגשתי שאנחנו כאילו זוג. ברור שידעתי מי הוא, ראיתי אותו קצת ב'האח הגדול' וכבר אז התרשמתי שיש בו לפחות שני יתרונות. הוא בן אדם בלי אגו והוא יותר דפוק ממני".
יותר דפוק? זה סוג של מחמאה?
"אלה העובדות. כשנפגשנו, אני הייתי גרושה פעמיים ולירן היה גרוש שלוש פעמים".
בשבוע שעבר הם סגרו מעגל. "השטראוברים", תוכנית שמביאה את חייהם הפרטיים למסך המשפחתי, עלתה ברשת (שישי, 12:00) וצולמה באותו האולפן ומול אותו השולחן שבו שניהם שמעו את הקליק. היא (42) הרביעית שלו, הוא (50) השלישי שלה. "איט מנט טו בי", הם טסים במנהרת הזמן לפגישתם הראשונה.
צילום: ערן לוי, איפור: רותי עדי, שיער: ליאור גבריאלוב, סטיילינג: אייל חג׳בי, הפקה: מיכל עמר שוורץ, לוקיישן: ms.Brenner
"השידור נגמר", פותחת טל, "והזמנתי את ירדן הראל, מנחת התוכנית, שהיא גם חברה שלי, לבריכה של אבא שלי בהרצליה פיתוח. אספנו את האוכל שנשאר מהצילומים, לירן שאל לאן אנחנו הולכות והזמנתי אותו להצטרף. אחרי הבריכה יצאנו לארוחת ערב, ובמסעדה כבר החזקנו ידיים".
"הדייט הכי ארוך בחיי, משתיים בצהריים עד תשע בלילה", לירן מוסיף. "ולמחרת טל לקחה אותי להתנדבות שלה עם בעלי חיים. היינו כל היום יחד והיה לנו מספיק זמן לדבר על ה-כל".
מה זה "ה-כל"?
"כנות ברוטלית", היא יורה. "פתחתי את כל מה שהחברות שלי ייעצו לי לשמור בבטן לפחות עד לדייט החמישי. סיפרתי על טעויות שעשיתי, גברים שיצאתי איתם, דיכאונות וחששות שהיו לי, הצלחות, כישלונות, וגם לירן הניח את הלב שלו על השולחן. שנינו חפרנים. באיזשהו שלב לירן שאל מה התוכניות שלי לגבי ילדים".
"מה זאת אומרת למה שאלתי?" הוא הודף בבעיטה. "הייתי חייב לשאול אותה דווקא מפני שכבר הייתי אבא לשלושה בנים מדהימים והייתי במוד של 'זהו, עשיתי את שלי'. למה שנבזבז את הזמן של שנינו, לא רציתי להשלות אותה. כשטל סיפרה שיש לה שני חלומות – למצוא אהבה אמיתית ולהיות אמא, לקחתי כמה דקות למחשבה ועניתי, 'אם זה באמת יהיה זה, אני לא אמנע ממך את האימהות'. והתכוונתי לכל מילה".
"היינו דבק"
כמעט כל שלב בדרכם הזוגית נתקל במחסום כלשהו, שההתמודדות איתו תהווה אייטם בתוכנית. לדוגמה, במשך שלושה חודשים אביה סירב לפגוש את לירן. "הוריי לא האמינו לי שזה זה, יותר מדי פעמים בישרתי להם שמצאתי והם התאכזבו וכאבו. הייתי חייבת לשכנע אותם שהפעם זה באמת משהו אחר. ידעתי שברגע שהם יפגשו את לירן הם יתאהבו בו". היום, הוא מציין בגאווה, "אם חס וחלילה תפרוץ שריפה בבית, אבא שלה יציל אותי לפני שיציל אותה".
נושא נוסף שיעלה לדיון הוא פרו ורבו. "הדבר הכי חשוב מבחינתי היה לספר לבנים הגדולים שאנחנו מתכננים ילד", היא מספרת. "לא חששתי שמישהו מהם יטיל וטו, אבל רציתי למנוע מצב של 'אוף, אבא שלי עוד פעם מביא ילד'. הם היו איתנו. אחרי חצי שנה הלכנו לפרופ' ג'קי אשכנזי, שהמליץ על הפריית מבחנה לאור העובדה שאנחנו כבר לא בני 20. התחלנו בקורונה, הזרקתי והזרקתי, התנפחתי כמו היפופוטם ובדקה ה-90 הוכרז על סגר והכל נעצר, אבל אני לא מרשה לעצמי להתלונן מפני שנקלטתי מהר. לירן היה איתי בכל בדיקה, יד ביד. היינו דבק".
"היינו?" הוא מוחה, "עכשיו, כשקיבלנו אור ירוק לתוכנית הזוגית חשבתי: וואו, סוף-סוף הגברת הראשונה תהיה חייבת להתפנות אליי ונרוויח זמן איכות. נקבע דייט כדי לשבת על התסריט".
"הדביקות הזאת הייתה משהו חדש בשבילי", היא מדגישה. "במערכות יחסים קודמות היו לי חיים משלי. הקפדתי על זה ושמחתי כשהיה לי זמן לבד. עם לירן זה להפך, אפילו לרופא שיניים הוא בא איתי. ואין אצלי חופשת בנות מעבר לים. אני רוצה לטוס עם שני הגברים שלי, אולי ולירן, עד שמצאתי אותו".
את מצטערת שלא הכרת אותו בתקופה ששיחקת ב"דני הוליווד" ו"נשות הטייסים"?
"לא, בגיל צעיר יותר לא הייתי מצליחה לראות את כל מה שיש בלירן. וכנראה שגם הוא לא היה מצליח לראות מי אני. בעבר הצטיינתי במסכות, בבחירות לא נכונות ובמאמץ אינסופי לרצות. אל לירן כבר באתי בלי מגננות וזיופים. הייתי קלין, לגמרי קלין".
בסקירת המערכות, הרופא שאל את לירן "מה אתה יודע לעשות?" והכדורגלן-בגובה-כדורסלן הזדהה כאבא לשלושה בנים. "אז יש לך עוד בן", בישר הרופא. הראשון שלה, הרביעי שלו. מנישואיו הראשונים הוא אבא של ניל (29, שף בניו-יורק) ובן (26, מ"פ בקבע ביהל"ם) ומנישואיו השניים, לח"כ לשעבר ענבל גבריאלי, הוא אבא של מיכאל (18). ליצירתם המשותפת הם קראו אולי (בחולם). המצאה שלה.
"הרבה חושבים שאולי זה קיצור של אוליבר", היא מעקמת את אפה, "אבל אני זוכרת את הרגע שהשם הזה קפץ לי לראש. שאלתי את לירן 'אולי נקרא לו אוֹלי?' והוא שאל מה זה אומר. חשבתי עוד קצת ואמרתי שזה 'אול-לי', כלומר 'הכל בשבילי'. מה שמצחיק זה שפתאום התחילו לקרוא לילדים בשם הזה, לאולי כבר יש בגן עוד שני אולי קטנטנים".
שבועיים לפני יום הולדתה ה-40 לירן התוודה שהוא מארגן להם חתונה בהפתעה וטל התקוממה, "מה פתאום? מה, אנחנו ב'אבא גנוב'?" רק אחרי שבני משפחתה סיפרו לה כמה הוא עמל וטרח, היא ניאותה לשתף פעולה. כצעד ראשון ביטלה את השמלה שהוא סגר עבורה ("בחתונה השלישית שלי רציתי חליפה") ושלושת בניו הגדולים חיתנו אותם ("הם פתחו בזה שאף רב לא הסכים להגיע") כשבנם המשותף בזרועותיהם. "רגע טהור", כהגדרתה. "דקה אחרי החופה לחשתי ללירן שאני רוצה פיג'מה. בדרך הביתה עצרנו במקדונלד'ס והמשכנו לחגוג בסלון עם המבורגרים ונאגטס".
המבורגרים ונאגטס? זאת ארוחת הגורמה של הזוג שזכה במקום השני ב"המטבח המנצח"?
"לפעמים", היא מתמוגגת. "אני שחקנית שלא אוהבת להיות במרכז. אם הטקס נגמר אז בוא הביתה, נרדים את אולי ונאכל שטויות בכיף. שנה אחרי החתונה, כשגיליתי שלירן שוב זומם על יומולדת בהפתעה, נכנסתי לקבוצה של החבר'ה והודעתי להם שעליתי עליו, שאין מסיבה, ושאני אנתק קשר עם כל מי שבעתיד ישתף איתו פעולה. הכי ברור שיש".
"לא אירגנתי מסיבה", הוא מדייק, "בסך הכל סגרתי מקום שבו נבשל עם החברים הכי טובים, במקום לבשל בבית, שזה הכי כיף. נכנסתי לעולם הזה רק אחרי הגירושים הראשונים שלי. כמה אפשר לקחת את הילדים להמבורגר ופיצה, רציתי שיהיו לנו גם ערבים שקטים בבית, עם אוכל אמיתי. התחלתי מדברים קטנים, פסטה ושקשוקה, ולאט-לאט העליתי את הרף".
האישה שאיתו נאלצה לבשל לעצמה בגיל 19, כשלמדה משחק אצל לי שטרסברג בלוס-אנג'לס, "ואת חדוות הבישול גיליתי רק בזכות אולי. בגיל שנה וקצת אמרתי לו, 'בוא נבשל ביחד, אתה תנסה לטעום ואני אנסה לבשל, ננסה מתכונים ומרקמים, יהיה לנו כיף'. הכל עשיתי איתו, זה היה ראשוני עבורי, ואז התברר שאני מבשלת לא רע".
"לא רע", הוא מגחך. "להפסיד ליגאל ושמחה גואטה, זוג מרוקאים שחיים כל היום במטבח, זה כמו לקחת את הגביע. זה לא תחרות, זה לא כוחות".
"כשאחותי מזמינה את אולי לארוחת ערב אצלה, הוא שואל מה יש", טל מדגימה את הסצנה. "היא מציעה לו חביתה וירקות והוא מבקש אוסובקו טלה. הרגלנו אותו לנסות ולטעום, מגיל אפס הוא אוכל ככה. חולה על סשימי".
הכימיה שביניכם כבשה את צופי "המטבח המנצח". לא חשבתם לתעל אותה לתוכנית בישול זוגית?
"לא", היא מצטנעת, "בכלל לא חשבתי שנגיע לגמר. לירן רצה להשתתף בה אז אמרתי 'יאללה, סבבה' והלכתי אחריו כדי להיות איתו. באחת בלילה יצאנו מהאולפן ביבנה, הייתי מאושרת, וכשהגענו לרעננה אולי דחה את החיבוק שלי, כאילו שהוא כועס עליי בגלל ההיעדרות הארוכה. צעקתי ללירן, 'תעצור את ההפקה, לא שווה לי שהבן שלי ירגיש ככה' והוא הרגיע אותי ב'הכל בסדר, את עובדת'. גם כשצילמנו את שתי התוכניות הראשונות של 'השטראוברים' אמא שלי שמרה על אולי, והיו להם שעות יפות, ולמחרת לא שלחתי אותו לגן. עשינו פיקניק, יום כיף".
"זאת טל", הוא מסכם. "אובר-רגישה. כבר עכשיו היא מפצה את הילד על קושי שהוא עוד לא ביטא, והוא יודע להביע רגשות ברמה של ילד בן שמונה, הוורבליות שלו מדהימה וכנראה שזה גם בזכותי. מגיל אפס הקראתי לו ספרים, משהו שלא יכולתי לעשות עם השניים הגדולים שלי כשהייתי עמוק בכדורגל. השתדלתי להגיע למקלחת ולארוחת הערב. היום אני יכול לסיים את היום בחמש, לקחת את אולי מהגן ואנחנו נוסעים לג'ימבורי או לקטיף תותים ואבוקדו. וטל מתעדת את הפעילויות והחיים באינסטגרם שלה".
"לאחרונה היינו בזלצבורג המושלמת ביקום והיו לי התחייבויות לקידומים, אז התעוררתי בארבע וחצי לפנות בוקר כדי לסיים את עריכת הסרטונים עד שבע, כשהם מתעוררים. זמן משפחה זה הדבר הכי חשוב לי בעולם", היא אומרת באפס פאתוס, והם מנהלים יומן משותף כדי לסנכרן בין האילוצים. במקביל לדיי ג'וב שלו ב"דלתא", כמנהל שטח ארצי בתחום הסיטונאות, הוא מגיש פינות בתוכניות הבוקר, בשישי משדר בערוץ הספורט ובשבת ברדיו. "ככה זה כשאתה אוהב באמת את מה שאתה עושה", היא לא מתרעמת על השבתות בלעדיו, מסמנת לו לנגב את הסנטר, "יש לך נצנצים מפינת היצירה של אולי".
"כל הבית הוא פינת יצירה", לירן רוטן בחן. "הבוקר חיפשתי קצף גילוח ומצאתי אותו שם, טל רצתה להראות לאולי מה זה שלג. כל בוקר, לפני שאני יוצא מהבית, אני מסדר ומנקה ומצחצח את המטבח, וכשאני חוזר הביתה זה הלם. טל לא מטגנת חביתה במחבת, אלא בסיר. וכשהיא לא מוצאת את המכסה של הסיר היא שמה עליו מחבת. מגדל של כלים עומד בכיור".
השוני היותר משמעותי ביניהם התגלה כשהוא התחיל לרקום את "השטראוברים". טל אמרה, 'עזוב, לירן, זה לא יקרה' ואילו הוא התעקש. "אני מסמן לעצמי מטרה והיא תקרה. בניתי את התוכנית, הכנתי מצגת, היא כמו עוד בייבי שלנו".
פרק ג' ופרק ד'
במרפסת דירתם, ברעננה, הכל פתוח. הציבור הרחב רואה בהם השראה, רומן רומנטי עם האפי-אנד. הם ידברו על משפחה משולבת של פרק ג' ופרק ד'. גם הסוגיה הבוערת – יהיה עוד ילד? – תלובן מזוויות שונות שמאפיינות רבות מהמשפחות הישראליות מאז פרוץ המלחמה.
השוער-לשעבר מניד בראשו לשלילה ("ולא רק בגלל שפיתחנו הווי כיפי של שלישייה. ההורמונים, השאיבות, האכזבות, טל לא תעמוד בזה מבחינה בריאותית") ואילו היא חושפת מערבולת קשה. "כשאחד מבניו של לירן לחם בעזה ונטרפנו מדאגה, הרגשתי צורך לברוא חיים, והוא עבר לי כשראיתי את הלוויות. כששני האחים חזרו מהשבי חשבתי, 'איזה מזל שהיה להם אחד את השני, לאולי לא יהיה אח' וזה עבר לי כשנזכרתי בזריקות. למרות הכל התחלנו טיפול עד שחטפתי זיהום בכליה ונראה לי שהנושא נסגר. לפני שבועיים, כשסיפרתי ללירן שקיבלתי, ראיתי בעיניים שלו אכזבה".
גם את התאכזבת?
"לא. בשבילי אולי הוא עולם ומלואו, אני לא צריכה יותר. נתתי לאולי את כל נשמתי ואני לא מסוגלת לראות את עצמי נותנת הכל, מההתחלה, לילד נוסף. לא הייתי מדברת ככה אילולא היו לו אחים, אבל שלושתם מתים עליו והוא עוד לא ביקש אחות קטנה. וחוץ מזה, אני מה זה עייפפפה".
אז זה המקום לגלות שאולי, בנם, ישן איתם. האזעקות החזירו אותו למיטתם. ואין להם כוח למבצע של הפרדת כוחות. "טל מוכנה שאולי יישן איתנו עד גיל 16", הוא מתלוצץ על חשבונה.
"הגזמת", היא מגיבה. "מבחינתי, שאולי והבת זוג שלו יישנו איתנו. אם היא תתפוס יותר מדי מקום אגיד לה, 'חבובה, הייתי קודם' ואעיף אותה מהמיטה".
