רק מלדמיין את החוף הזה עמוס אתה מתחיל להזיע. את טור הרכבים המשתרך בכניסה לחניה, הצעקות, הילדים הקטנים שרצים לתפוס מקום, אחריהם האחים הגדולים שנושאים חלק מהציוד, צידניות, ציליות, כל מה שצריך כדי לרבוץ יום שלם, אולי יומיים-שלושה, מול המים של הכנרת. מכוסה משטח אנושי קולני ומנוקד מחצלות וכיסאות מתקפלים כשעננת עשן צלייה של בשר על האש מרחפת מעל, חוף צינברי בדרום-מערב הכנרת נחשב לאחד החופים העמוסים באגם.
המנהל צביקה מילשטיין אומר שבשנים שלפני המלחמה, יום למחרת ליל הסדר המקום הזה נסתם כבר בעשר בבוקר. אולי אפילו לפני. רצועת חוף של כמה מאות מטרים עם שלושה חופים מוכרזים – צינברי, ברניקי ושקמים – ועם מקום בחניה ל-808 רכבים. מילשטיין ואנשיו כבר הכינו את המקלחות ותאי השירותים לעונת הרחצה שמתחילה בכנרת בסוף החודש. הקימו מחדש את סככות הצל שהעיפו הרוחות, אפילו הזיזו את סוכת המציל כמה עשרות מטרים לכיוון קו המים שנסוג.
2 צפייה בגלריה
(המרחק בין סוכת המציל לקו המים בחוף ברניקי. פברואר הראשון ב־ 100 השנים האחרונות שבו ירד מפלס הכנרת בסנטימטר וחצי | צילום: גיל נחושתן)
את החורף שמגיע לסיומו ממש בימים אלו מסיימת הכנרת על הגחון כשהיא במצב של ירידת מפלס. צריך לראות את הנתונים כדי להבין כמה המצב דרמטי. ביום שני השבוע עמד מפלס האגם על 1.75 מטר מעל הקו האדום התחתון. באותו תאריך בשנה שעברה, ב-10 במארס 2024, עמד המפלס על 3.365 מטרים מעל אותו קו. המשמעות היא שחורף 2024/25 היה אחד השחונים במאה השנים האחרונות. לפי נתוני השירות המטאורולוגי, מחודש דצמבר עד סוף פברואר ירדו פחות מ-40 אחוז מכמות המשקעים הממוצעת, ושלושת החודשים הללו הם החודשים המרכזיים בעונת הגשמים הישראלית.
עצירת הגשמים השפיעה על הכנרת באופן ישיר: לראשונה ב-100 השנים האחרונות ירד המפלס בחודש פברואר ב-1.5 סנטימטר. לא פלא שמילשטיין מודאג ממיקום סוכת ההצלה בחוף שלו. "ככל שניכנס לעונה החמה, אל תוך הקיץ", הוא אומר, "המפלס יירד עוד ועוד וקו המים ילך ויתרחק. נצטרך לרדוף אחריו עם הסוכה".
רצים לקנות בטריות
בסוף השבוע הקרוב צפוי להיות חם מאוד בטבריה. מה זה חם, אפילו שרבי. עם 28-29 מעלות בשישי-שבת, הטבריינים ירוצו לקנות בטריות לשלט של המזגן. זה היה חורף עלוב בכנרת עם ימים אפורים של עננות שבקושי הורידה גשם. גם ברמת הגולן ובגליל העליון העננים לא הורידו ממטרים. בשירות המטאורולוגי מגדירים את המצב בשני האזורים האלה "יבש באופן קיצוני". וכידוע אנחנו באמצע חודש מארס, הרבה לפני החמסינים של הקיץ. לפי השירות, בצורת כזו לא התרחשה ברמת הגולן מאז תחילת המדידות ב-1968.
בקיבוץ אל-רום שבצפון הרמה ירדו מתחילת החורף עד לאמצע השבוע הזה 283 מ"מ בלבד, המהווים 31 אחוז מהממוצע הרב-שנתי באזור. בקיבוץ מעין ברוך שבגליל העליון ירדו 35 אחוז מהממוצע הרב-שנתי ובקיבוץ השכן דפנה – 39 אחוז. הכמות המזערית הזו באה לידי ביטוי בעיקר בשפיעת המעיינות ובזרימת הנחלים. בתחילת מארס נמדד שפל היסטורי בזרימת המים בעין דן. המעיין מקבל את מימיו מחלחול מי השלגים והגשמים שירדו בחרמון. מדובר במעיין ענק הנובע במאות נקודות בשמורת הטבע היפהפייה תל דן ומהווה את מקור המים העיקרי של נחל דן – הגדול במקורות הירדן שמזין את הכנרת. ואם בחרמון היה חורף שחון אז נחל דן בקושי זורם, ובירדן ובכנרת מרגישים את זה מצוין.
ידין כהן, מנכ"ל מפעל הדן – שותפות של קיבוצי הגליל העליון לאספקת מים, אומר שהחורף הזה שבר שיאי זרימה שליליים בדן, בבניאס ובחצבאני. "אנחנו עומדים כרגע על ממוצע של 200 מ"מ באזור, כשהממוצע השנתי הוא 500 מ"מ. וזהו, נגמר החורף. בשיא החורף הנוכחי עמדנו על ספיקה של 4.1 מ"ק לשנייה בדן, 0.7 קוב לשנייה בנחל חרמון (הבניאס), ו-0.35 קוב לשנייה בנחל שניר (החצבאני). בתקופה המקבילה בשנה שעברה הספיקה עמדה על פי שניים ויותר. זו שנה באמת קטסטרופלית. המצב עד כדי כך רע שאתה יכול להיכנס לשניר ולחצות אותו בהליכה".
ובחורף רגיל?
"מסוכן להיכנס. יש שם נקודות עם זרימה חזקה מאוד. תלך לשניר היום ותראה מה מצבו. אין זרימה. ואני מזכיר שהרגע נגמר החורף, הנחל אמור להיות שוצף".
דייג, לא דוקטור
40 שנה מנחם לב מעין גב דג דגים בכנרת וחורף כזה הוא לא זוכר. היו כבר חורפים שחונים שבהם הכנרת בקושי עלתה, והיו שנים שבהן מפלס הכנרת הסתכל על הקו האדום התחתון מלמטה ובאגם נוצרו איים כתוצאה מנסיגת המים. אבל דבר כזה אפילו הוא לא ראה. כשהוא עולה על סיפון ספינת הדיג "גיל", הקשורה במעגן הקטן של עין גב, הוא מצביע על נקודה גבוהה בקיר הרציף ומפטיר "לשם הגיעו המים בחורף שעבר".
אנחנו מרימים את הראש לראות את הנקודה, היא גבוהה מאיתנו ביותר ממטר וחצי. "כבר היו שנים בלי גשמים ואני אפילו זוכר שאירגנו פה תפילות של רבנים עם קיבוצניקים חילונים שהתחננו שיירד גשם. אבל מפלס המים בכנרת לא יורד בינואר-פברואר. אין דבר כזה. היו פה אולי יומיים רציניים של גשם החורף. יומיים שבהם היית צריך לתפוס מחסה כדי לא להירטב עד לעצמות. חוץ מזה גורנישט. זרזיפים. אבל זה רק חלק מהסיפור של החורף הזה. אני דואג לדגים".
מה קורה איתם?
"הם לא מתנהגים בהתאם לעונות השנה. עונת החיזור שאמורה להתחיל בסוף מארס-תחילת אפריל התחילה כבר בחודש פברואר. זה קשור לטמפרטורה של המים. בעונת החיזור המושטים הזכרים רודפים אחרי הנקבות עד שהן נוטות על הצד והזכרים מרבים אותן. 40 שנה יכולת לבוא אליי לספינה באפריל והייתי יוצא איתך לים להראות לך את הנקבות של המושטים נוטות על הצד. השנה עוד לא אפריל ועונת הרבייה כבר מאחורינו.
"חשוב לי לציין שאני דייג, לא דוקטור. אף אחד לא יכול על מים, רוח ואש. אין לי הסבר מלומד איך זה קרה, אבל דבר אחד אני יודע: שכמו הרבייה, גם ההטלה קשורה לטמפרטורה של המים והעונות התחרפנו ואיתן הטמפרטורה.
"הרבייה נמשכת כחודשיים ואחריה באה ההטלה. אוטוטו נגמרים החודשיים האלו ואני דואג, כי כדי להטיל הטמפרטורה של המים צריכה להיות באזור 21 מעלות. כרגע המים עדיין קרים, סביב 16 מעלות. והדגים, אני מזכיר לך, הם הפילטר של המים, אוכלים את הפלנקטון, מנקים את הקרקעית. אם לא תהיה הטלה, הכנרת תסבול.
"אבל עזוב את הדגים ועזוב את העבודה. תראה את היופי הזה, איזה אגם פנטסטי. יש אנשים שמתחילים את היום שלהם בבדיקה של מפלס הכנרת. לא סתם אומרים שמצב הכנרת הוא המדד למצב הרוח הלאומי. אני חי את המדד הזה על בסיס יום-יומי".
מעל כל אלה מרחף גם משבר האקלים. מים הם חיים. חיטה היא הבסיס לתזונה וחיטה צריכה מים. עֹפר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות של המועצה האזורית הגליל העליון, אומר שהחקלאים נאלצו לפתוח את ברזי ההשקיה כבר בדצמבר. "ודצמבר זה חודש שנדיר שמשקים בו בגליל העליון. את החיטה זורעים בנובמבר והיא נובטת בדרך כלל עם הגשם הרציני הראשון בדצמבר. אחרי שהיא נובטת מגיע הגשם השני שמחזיק אותה ואחריו השלישי שמצמיח אותה ואחריו הרביעי וכן הלאה. השנה זה לא קרה ונאלצנו להשקות כבר בדצמבר כדי להביא לנביטה. ומה אתה חושב שקרה בינואר?"
מה?
"המשכנו להשקות. ולא רק חיטה, גם את הגזר, את תפוחי האדמה, האפונה והבצל, גידולים שמבוססים על הגשם. ההשקיה בחורף באה על חשבון מכסת המים השנתית. זה אומר שנגיע לקיץ עם מכסה שנוצלה בחורף. זה כבר יוצר הוצאה גבוהה לא מתוכננת ויגרום לחקלאים הפסדים".
מאושרי ילוז, מהנדס רשות ניקוז ונחלים כנרת, שמענו כמה המצב חמור. הרשות אחראית על הניקוז מהנחלים כדי למנוע הצפות בשדות. "יש לנו מרחב של כ-1,000 ק"מ של נחלים", הוא אומר, "והשנה רובם יבשים לגמרי. וכשאני אומר לגמרי, אני מתכוון לגמרי-לגמרי. גם בריכות החורף יבשות: בריכת חִספין, בריכת ריחניה והבג'וריה ליד צומת נטור. בנחל דישון אין מים, והוא תמיד זורם בחורף. נחל חצור ונחל מחניים תמיד זורמים בחלק התחתון שלהם באזור איילת השחר ועכשיו כלום, קילוח דק. אבל עזוב את כל הנחלים האלו, לך תראה את הירדן העליון באזור חולתה. עצוב איך שהוא נראה. המפלס שלו נמוך מאוד, כמעט על הקרקעית. המים בקושי זורמים".
השנה שהוחמצה
בסוף עמדנו מול הכנרת. דנה בכר, מנהלת איגוד ערים כנרת, לקחה אותנו לחוף צמח לראות איך המים התרחקו וחשפו את קרקעית המפרצון היפהפה. "עד סוף הקיץ", הצביעה רחוק, "המים ייסוגו עד המצוף ההוא, 200 מטר מהחוף".
אחר כך, במשרד של עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, צפינו מהוויטרינה הגדולה אל הימה. גרינבאום משמש גם כיו"ר איגוד ערים כנרת ובכובע הזה אחראי על חופי הרחצה. "תסתכל על הצמחייה בקרבת החוף", הצביע לעבר המים, "אם בשלב הזה היא כבר מבצבצת החוצה, עד סוף הקיץ היא תהיה חשופה לגמרי.
"אנחנו פה חיים את המפלס יום-יום. כל סנטימטר בכנרת משפיע על חופי הרחצה סביבה. את חורף שנה שעברה סיימנו 30 ס"מ מתחת לכנרת מלאה. היו אפילו דיבורים שאולי יצטרכו להרים את הסכר בדגניה. היום אנחנו 2.40 מטרים מתחת לכנרת מלאה, וזה אומר שהכנרת מתחילה את האביב במינוס מאוד גדול. השנה בשיא מדדו זרימה של שבעה מ"ק לשנייה מהירדן לכנרת. בשנה שעברה השיא של הירדן בשפך לכנרת עמד סביב ה-100 מ"ק לשנייה. זה הפרש עצום.
"שנה שעברה בכלל הייתה פספוס. הכנרת הייתה מלאה, אבל הציבור לא יכול היה לבוא בגלל המלחמה. היו ימים שההרים סביב הכנרת ספגו מטחים של עשרות רקטות. בחגי תשרי האחרונים החופים נסגרו בצו אלוף בגלל הפעולה בלבנון. אז קיווינו שאחרי סיום הלחימה בלבנון, העונה הזו תהיה מטורפת. עסקים קרסו פה בגלל שלא הייתה תנועה. כולם מחכים בקוצר רוח שתיפתח כבר עונת הרחצה, שיגיעו הימים שלפני פסח והחג עצמו ושהכנרת תתמלא שוב. כל כך ציפינו לעונה הקרובה ותראה", הצביע לעבר האגם, "תראה אותה, את הכנרת האהובה שלנו".
היא לא ריקה, אל תדאג, בפסח החופים יתפקעו, יהיו סביבה פקקים נוראיים.
"היא לא ריקה, אבל אנשים מתבאסים כשהמים רחוקים וצריך ללכת על צמחייה ובין אבנים כדי להגיע עד אליהם. אנשים רוצים לשים אוהל על קו המים ופתאום הקו הזה רחוק ואי-אפשר לשבת מתחת לסככה בצל כשהמים מטר ממך. בקיץ הזה אנשים יישבו בצל מתחת לסככות אבל המים יהיו בג'הנם, יותר מ-100 מטר מהם".
ועדיין אנשים יבואו.
"ברור שיבואו. יהיה פה מפוצץ. בימי השיא של חופשת פסח אנחנו נערכים ל-50 אלף מבקרים בחופים. ביום, כן? יש לנו 6,000 מקומות חניה בחופים ומגיעים פי שניים ויותר רכבים. כנרת מלאה או חצי מלאה, סיכה אי-אפשר לדחוף פה בחגים". ¿
