בשבועות הקרובים אמור דונלד טראמפ להגיע לסעודיה. זה יהיה הביקור הראשון שלו מחוץ לארה"ב. גם בכהונה הראשונה שלו, הביקור הראשון היה בסעודיה, במאי 2017. על השולחן נמצא המגה-דיל, שאמור לכלול גם נורמליזציה עם ישראל. עצירת המגה-דיל הייתה המטרה העיקרית של טבח 7 באוקטובר. מדובר גם ביצירת קואליציה אזורית, אנטי-איראנית, בגיבוי המעצמה הגדולה בעולם. האינטרס האמריקאי הוא לא רק לספק את המטרייה הצבאית. טראמפ חושב ביזנס. ואחת המטרות העיקריות של הביקור, ואולי החשובה מבחינתו, היא השקעות עתק סעודיות של טריליון דולר, ולפי פרסום מעודכן 1.3 טריליון דולר, במשק האמריקאי.
סעודיה, שהופכת למוקד עולמי, גם של השיחות בין ארה"ב לרוסיה בעניין אוקראינה, זקוקה להסכם הגנה עם ארה"ב. ישראל זקוקה להסכם הזה כדי להרחיב את הסכמי אברהם, כדי לחזק את הקואליציה נגד איראן, וכדי לפתח יחסים כלכליים עם המעצמה הכלכלית הגדולה ביותר במזרח התיכון שנמצאת במרחק נגיעה מישראל. זה יכול להיות עידן חדש באזור. זו תהיה המכה הקשה ביותר לציר הרשע של איראן ושלוחותיה.
1 צפייה בגלריה
(ח'ליל וחבריו בקולומביה. בארה"ב נלחמים בטיפוסים כמוהו. עכשיו הוא נעצר, כנראה לפני גירוש | צילום: Jeenah Moon/REUTERS)
הסאגה הבלתי נגמרת בעזה מעכבת את מימוש הנורמליזציה. הממשל האמריקאי פועל במרץ כדי להשיג מתווה לשחרור כל החטופים, שיכלול גם טרנספר, כפי שאמר השבוע סטיב וויטקוף, לאנשי חמאס. לא לכל תושבי הרצועה. וכדי לממש את הנורמליזציה עם סעודיה נדרשת ישראל להצהיר על הסכמה ל"מדינה פלסטינית". זו לא רק דרישה סעודית. זו הדרישה שעלתה בפסגה הערבית שהתכנסה בשבוע שעבר בקהיר, כדי להציג את התוכנית המצרית לשיקום הרצועה.
כדאי להבהיר: הדבר האחרון שרוצות מדינות האזור הוא "מדינה פלסטינית". ייתכן שצרפת, ספרד, בלגיה ואחרות מתכוונות באמת לפתרון שכולל מדינה פלסטינית. אבל לא ירדן, לא מצרים ולא סעודיה. הפער בין הצהרות לכוונות מעולם לא היה גדול יותר. מנהיגי המדינות הללו יודעים, בדיוק כמו ישראל, שמדינה כזאת תהיה, במקרה הרע, שלוחה איראנית, ובמקרה הגרוע, מדינה של האחים המוסלמים.
סינגפור חדשה לא תצמח פה. מוקד לחתרנות בכל המדינות השכנות – יקום. הרי הבשורה היחידה של כל מעורבות ג'יהאדיסטית היא חורבן עם גלי הדף למדינות השכנות. אין צורך להמתין. איראן כבר בוחשת בירדן, ובמצרים האחים המוסלמים מהווים איום קבוע על שלטונו של א-סיסי. אז לא, הם לא זקוקים למוקד כוח ג'יהאדיסטי נוסף מעבר לגבול.
כך שלישראל ולמדינות ערב יש אינטרס משותף, של מיטוט חמאס והחלשת ההשפעה האיראנית. זה דורש מס שפתיים. ואם מדינות ערב יכולות לשקר ולהצהיר על "מדינה פלסטינית", בשאיפה שהיא לא תקום, גם ישראל יכולה, ככל שזה יכול לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלה.
קודם להגיד כן. אחר כך להציב תנאים, כמו אלה שכבר הוצגו בחזון השלום של טראמפ משנת 2020. זה יכול להיות בסיס משותף. הרי סעודיה, מצרים, מרוקו ומדינות המפרץ, צריך להזכיר, תמכו בתוכנית או לא דחו אותה על הסף, גם אם הציגו הסתייגויות מסוימות.
כך שלא ברור מדוע ישראל קפצה ראשונה כדי לומר "לא" לתוכנית המצרית. הרי אין לנתניהו שום תוכנית, אלא אם כן הוא עדיין חושב על תוכנית הטרנספר, שטראמפ כבר הבהיר שירדה מהפרק. ישראל נותרת מאחור. לא יוזמת. רק נגררת.
אפשר להגיד כן, ולשים דגש על התנאי שכבר מוסכם על הקהילה הבינלאומית – פירוז הרצועה. ייתכן שאין מנוס מחידוש הלחימה – רק אחרי שחרור החטופים, אלא שעדיף להשאיר לחמאס את אמירת ה"לא" כדי לחזק את החזית המדינית לפני שחוזרים לחזית הצבאית.
מפלאיה של פילאי
מדובר בשגרה. ארגון טרור איסלאמו-נאצי, שהמטרה המוצהרת שלו היא להשמיד יהודים ולהשתלט על העולם, ביצע את אחד ממעשי הטבח החמורים ביותר מאז השואה. אבל מועצת זכויות האדם של האו"ם, שנשלטת על ידי רוב אוטומטי של מדינות חשוכות, מזמינה עוד ועוד דוחות כדי לפרסם כתבי אישום נגד ישראל על פשעי מלחמה או על רצח עם.
לקראת סוף השבוע פורסם דוח נוסף. אין הפתעות. הדוח מאשים את ישראל גם ברצח עם, וכתוספת גם באלימות מינית נגד הנשים ברצועת עזה.
מדובר בדוח מפוקפק. העדות היא "דיגיטלית", נכתב כבר בתחילת הדוח, בסעיף 6. בעצם, מדובר בדוח שמסתמך על דוחות של גופים פלסטיניים או "ארגוני זכויות", שהמכנה המשותף היחידי שלהם הוא שנאה יוקדת למדינת ישראל ובדרך כלל גם לעצם קיומה.
התרגלנו? אסור להתרגל.
באופן מוזר משהו, בדוח עצמו לא מופיעים שמות חברי הוועדה. בהודעה המקדימה מופיע רק שמה של יו"ר הוועדה, נאווי פילאי. לא נפלתי מהכיסא. פילאי היא משפטנית מדרום-אפריקה, תומכת מובהקת ב-BDS, שהעיסוק הקבוע שלה הוא פרסום דוחות נגד ישראל. שנאת ישראל כפרנסה. היא אף פעם לא הסתירה את הדעות שלה.
כך, למשל, ב-2020 היא חתמה על עצומה שמגדירה את ישראל כמדינת אפרטהייד ועל עצומה נוספת שקוראת לסנקציות נגד "מדינת האפרטהייד ישראל". נדמה שעוינות תהומית לישראל היא תנאי כניסה הכרחי כדי לעמוד בראשות ועדה שמפרסמת דוחות עליה.
אפשר להניח שלוּ הייתה קמה ועדה דומה בתחילת שנות ה-40, על ידי גוף שיש בו רוב שתומך דווקא בציר מדינות הרשע, היא הייתה מפרסמת דוחות בעיקר נגד ארה"ב ובריטניה, על ביצוע פשעים נגד גרמניה הנאצית.
עכשיו זה בידיים של ארה"ב. יש לה כוונה מוצהרת להפסיק את המימון לתיאטרון האבסורד הזה. צריך לקוות שיהיה גם מימוש.
"איזון" ושאר ירקות
ארה"ב וישראל, באותו זמן, מתמודדות עם הגבול בין תמיכה בטרור לבין חופש הביטוי.
בארה"ב זה מחמוד ח'ליל, אחד ממנהיגי המהומות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, שתומך בחמאס. בישראל זה מרצה מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר סבסטיאן בן-דניאל (המשתמש ברשת בשם ג'ון בראון), שכתב ש"חיילי צה"ל רוצחים תינוקות לא בגלל פקודות, אלא כי הם חונכו להיות רוצחי תינוקות". הראשון נעצר על ידי רשויות ההגירה בארה"ב, מתוך מטרה מוצהרת לגרש אותו. השני אמנם הושעה, אך השעייתו בוטלה, וחבל שכך.
אפשר להיכנס לדיונים הרגילים, שמופיעים בלי סוף בפסקי דין, על "איזון" בין זכויות ושאר ירקות. די. נמאס. לג'יהאדיסטים יש מחלקת תעמולה.
התועמלנים מצדיקים את חמאס, למרות שמדובר בארגון שתומך בהשמדת יהודים ובהשתלטות על העולם. והם גם הופכים את ישראל, שנאבקת באיסלאמו-נאציזם, למפלצת שבאומות.
מדובר בחבורה של אויביו של העולם החופשי. הם חזקים. והם רק הולכים ומתחזקים. גם בגלל טיפוסים כמו מחמוד ח'ליל וסבסטיאן בן-דניאל.
הצעדים נגדם מוצדקים. לא כדי לפגוע בחופש ובחירות. להפך. כדי להציל אותם. ¿
טראמפ חושב ביזנס, סעודיה זקוקה להסכם הגנה עם ארה"ב, וישראל תוכל להרחיב את הסכמי אברהם, לחזק את הקואליציה נגד איראן, ולפתח יחסים עם המעצמה הגדולה שבמרחק נגיעה. זה יכול להיות עידן חדש. רק תגידו כן ל"מדינה פלסטינית"
