*
בָּאָבִיב שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אִבֵּי אַהֲבָה
לִנְשֹׁף בְּאַבְקָנֶיךָ וּלְהַרְבּוֹת יָפְיְךָ
בְּכָל רַחֲבֵי הַגַּן.
אַתָּה הִתַּרְתָּ יְדֵי חֹם
וְקִבַּלְתָּ אַהֲבָתִי.
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ בּוֹעֶרֶת מְדוּרַת
חֹם יַהֲלוֹמִי. וְהָיִינוּ אֲגוּדִים בַּאֲגָדּוֹת.
*
אֲהַבְתִּי אותו יוֹתֵר מִדַּי, מִישֶׁהוּ הָיָה חַיָּב
לַעֲצֹר אוֹתִי. הָיְתָה בִּי יוֹתֵר מִדַּי אַהֲבָה.
מִישֶׁהוּ הָיָה אָמוּר לַעֲצֹר אוֹתִי,
הָיָה עָלַי לְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי.
הַגֶּשֶׁם מָשַׁךְ קַוִּים מִשֵּׂעָר הַשֶּׁמֶשׁ
עַד שֶׁעָלָה קוֹלוֹ בּוֹעֵר, מַצִּיל נַפְשִׁי.
יָדוֹ הֶחֱלִיקָה עַד קְצֵה הָאוֹר,
הוּא אָהַב אוֹתִי בְּשֶׁקֶט.
אבל הַלַּיְלָה שָׁמַע, אֵיךְ נְשָׁמָה
מַעֲנִיקָה רְגִיעָה.
זה ליל הרביעי באפריל
זֶה לֵיל הָרְבִיעִי בְּאַפְּרִיל וְהַכֹּל דּוֹלֵק בָּאַבְקָנִים.
לֹא אִישַׁן הַלַּיְלָה, אֶלְבַּשׁ שִׂמְלָה כְּחֻלָּה,
אֵלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא אֵדַע אֶת נַפְשִׁי.
אַהֲבָתִי אֵינָהּ נִתֶּנֶת לִמְדִידָה
כַּאֲשֶׁר הִיא מִתְפַּזֶּרֶת בֵּין הַבָּתִּים,
חָפְשִׁיָּה כָּאַבְקָנִים, אֲשׁוֹטֵט בֵּין מַבָּטִים.
אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִפֹּל לְרַגְלֵי הַפְּרָחִים.
זֶה לֵיל הָרְבִיעִי בְּאַפְּרִיל וְהַכֹּל דּוֹלֵק.
לֹא אִשָּׁן הַלַּיְלָה, אַדְמוּמִיּוּת תּוֹלִיךְ אוֹתִי,
לֹא אֵדַע אֶת נַפְשִׁי.
יעל סטטמן
כך להירפא
וְאוּלַי נַשְׁעִין אֶת הַמַּבָּט
רַק עַל חֲפָצִים רַכִּים,
רַק עַל לְחָיַיִם, אוֹ עַל דֻּבִּים קְטַנִּים,
(בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא עַל יְלָדִים).
כָּךְ לְהֵרָפֵא, לְהִתְעַוֵּר בְּלִי מַאֲבָק
שׁוּם סִכּוֹת חַדּוֹת וּמוֹנוֹלוֹג מַצְמִית מֵחֲרָטָה
רַק הָרַכּוּת הַמְּלַטֶּפֶת שֶׁל פַּרְוַת הַדֹּב
רַק הַלֶּחִי הָרַכָּה מֵרֹךְ
בְּלִי זִכָּרוֹן וּבְלִי תְּשׁוּקָה
מִישֶׁהִי רְחוֹקָה פּוֹעָה
אֶפְשָׁר לְהִתְבַּלְבֵּל עִם רוּחַ
אֶת הָרוּחַ אֲנַחְנוּ נִשְׁמַע
עֵינַי בְּתוֹךְ הַמַּיִם, בָּאֲגַם
בְּבֶטֶן סוּס יְאוֹר עָצוּם, סְגַלְגַּל
כָּךְ לְהֵרָדֵם, תֶּכֶף וּמִיָּד
הַסּוּס, אַפּוֹ בִּטְנוֹ רִיסָיו.
הַנִּיחִי לָנוּ אִמָּא, כָּל הָאִמָּהוֹת
לֹא לִגְדֹּל וְלֹא לִפְקֹחַ וּבִכְלָל שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
תְּנִי דֻּבִּים בְּתוֹךְ שְׁנָתֵנוּ
תְּנִי אוֹתָם בְּיוֹם
כָּךְ לְהֵרָפֵא, לִישֹׁן וְעוֹד לִישֹׁן.
