בעוד שבוע, בלילה שבין 27 ל-28 במארס 2025 (בין חמישי לשישי) בשעה 02:00 – ייכנס שעון הקיץ לתוקפו. אז יזוזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה, כך שנישן שעה פחות. שעון הקיץ יימשך עד המעבר לשעון חורף ב-26 באוקטובר 2025, כשבועיים אחרי חגי תשרי.
חוק שעון הקיץ האחרון בישראל חוקק בשנת 2013, כאשר גדעון סער היה שר הפנים. באותה שנה נקבע כי שעון הקיץ בישראל מתקיים תמיד בין יום חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מארס בשעה 2:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 2:00.
אז מאיפה הגיע הרעיון של שעון קיץ? מסתבר שצריך ללכת כ-240 שנים אחורה, והסיבה קשורה בכלל לשעווה. הראשון שחשב על הרעיון לשעון קיץ, או לפחות להזזת השעון, היה בנג'מין פרנקלין – מדינאי, מדען, סופר, ממציא וגם האישיות של שטר 100 דולר.
בשנת 1784, כשהיה שגריר ארה"ב בצרפת, הוא הציע לפריזאים הצעת ייעול. במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה – קומו עם הזריחה ולכו לישון מוקדם. בצורה כזו, חישב פרנקלין, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה לא פחות מ-29 מיליון קילו של שעווה לייצור נרות.
אבל הרעיון לא יושם, ורק בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלו מדינות לעבור לשעון קיץ, זאת בשל מחסור במקורות אנרגיה. שעון הקיץ קיבל תאוצה שוב במלחמת העולם השנייה, הוא בוטל והוחזר, וכיום לא מעט מדינות בוחרות שלא לעבור לשעון קיץ.
בין המדינות שלא הזיזו את השעון השנה: רוסיה, ברזיל, סין, איראן, עיראק, ירדן, צפון-קוריאה, דרום-קוריאה, פקיסטן, קטאר ודרום אפריקה. בארה"ב, שם עברו לשעון קיץ כבר ב-9 במארס (והוא יימשך עד 2 בנובמבר) – נשמעו קריאות לבטל את המעבר.
בחודש דצמבר כתב נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, כי בכוונתו לבטל את שעון הקיץ בארצו. "זה לא נוח, ויקר מאוד לאומה שלנו", הוא הסביר. אגב, ב-2022 הסנאט האמריקאי הצביע כמעט פה אחד לטובת תוכנית שתהפוך דווקא את שעון הקיץ (daylight saving time) לקבוע, ובכך לבטל את החילוף המתבצע פעמיים בכל שנה. אבל לא כל 50 המדינות של ארה"ב עוברות לשעון קיץ – הוואי וגם אריזונה לא מזיזות את השעון.
גם הסרטים בקולנוע זזו
שעון הקיץ הופעל בארץ ישראל עוד בימי המנדט הבריטי. במחצית הראשונה של מלחמת העולם השנייה הופעל שעון הקיץ גם בחורף על ידי הבריטים כדי לחסוך באנרגיה. גם במחצית השנייה של המלחמה ועד שנת 1946 הזיז המנדט הבריטי את מחוגי השעון שעה קדימה בחודשים אפריל עד אוקטובר.
ב"ידיעות אחרונות" פורסמה ב-30 במאי 1940 כתבה קצרה, שכותרתה "ממחר בחצות יונהג זמן קיץ". בכתבה נכתב כי "החל ממחר בחצות יתחיל בארץ זמן קיץ. זאת אומרת, שיהיה עלינו להזיז את מחוג השעון שעה אחת קדימה. באופן שבמקום 12 בלילה, תתקבל השעה הראשונה אחרי חצות".
עוד נכתב בידיעה כי "כתוצאה מהנהגת זמן הקיץ יחולו כמה שינויים בסדרי הזמן המקובלים. החל ממוצאי שבת זו תתחלנה ההצגות בקולנוע בשעות דלקמן: ההצגה הראשונה בשעה 20:00 והשנייה בשעה 21:50. מחלקת החינוך של הוועד הלאומי קבעה את שעת הלימודים ל-8:00 בבוקר".
אבל כבר לפני 85 שנה היו כאלה שלא אהבו את המעבר לשעון קיץ. ש. נבון כתב במכתבים למערכת לעיתון, מכתב תלונה חריף, שכותרתו "למה מאחרים בתי הקולנוע את הצגותיהם". נבון הלין כי "למן השבת האחרונה התחלנו לחיות את חיינו לפי שעון קיץ. כמובן שאנו מקדימים לקום בבוקר ומקדימים לעלות על המשכב בערב. אינני מבין, לכן, למה החליטו בתי הקולנוע להחליף את זמן הצגותיהם? רק אלה שאינם מבינים את מטרת שעון הקיץ, יכלו להחליט החלטה כזאת. הציבור ברובו אינו שבע רצון מסידור זה ודורש שינוי מיידי".
נבון הזועם הוסיף: "זאת ועוד זאת: ההצגה השנייה נגמרת לפי סידור זה בשעה 12:00 ויש גם שאחרי שעה 12:00, בשעה שאפלה שוררת בעיר. גם מבחינה זאת כדאי וכדאי להקדים".
למעשה, שעון הקיץ המשיך גם לאחר שהבריטים עזבו את הארץ. שישה ימים לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, עברה המדינה הצעירה לשעון קיץ. הוא נמשך בשנת 1948 עד יומו האחרון של חודש אוקטובר – כלומר 165 ימים. ב-1949 החל שעון הקיץ ביום האחרון של אפריל ונמשך עד סוף אוקטובר ובסך הכול 184 ימים.
ב-1954 וב-1955 קוצר שעון הקיץ לשלושה חודשים בלבד – מאמצע יוני ועד אמצע ספטמבר. הוא הוארך ל-119 ימים ב-1956 ול-147 ימים ב-1957.
באותן שנים הייתה ביקורת על שעון הקיץ, בעיקר בקרב גורמים דתיים. לקראת סוף שנת 1956 פירסמה ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי שר הפנים כי הגורמים אשר הגיעו כמה שנים קודם לכן למסקנה להנהיג את שעון הקיץ – אינם מצדיקים עוד את השינויים בשעון.
הוועדה ציינה נימוקים רבים, בעיקר בריאותיים ופסיכולוגיים נגד הנהגת שעון הקיץ, אף כי היו כמה גורמים שטענו למען המשכת הנהגתו בחודשי הקיץ. משום כך המליצה הוועדה בפני שר הפנים לערוך בעניין זה מחקר מדעי יסודי ומעמיק אשר יקבע את התכליתיות של שעון הקיץ. הוועדה המיוחדת קבעה כי את המחקר יש לעשות לפחות אחרי הפסקה של שנה אחת שבה לא יונהג שעון הקיץ. בסופו של דבר, לראשונה מאז הקמת המדינה, לא הונהג שעון קיץ בשנת 1958.
השנים חלפו, גבולות המדינה הצעירה השתנו, ובקיץ שלאחר מלחמת יום כיפור – לאחר 17 שנים ללא שעון קיץ – הוזזו מחוגי השעון ב-6 ביולי 1974 שעה אחת קדימה, זאת בשל משבר האנרגיה שלאחר המלחמה. שעון הקיץ בשנה זו נמשך 98 ימים בלבד עד 12 באוקטובר. גם בשנת 1975 הונהג שעון קיץ, הפעם למשך 133 ימים. ואז שוב מדינת ישראל לקחה פסק זמן מהזזת השעון.
ב-1979 החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת להמליץ על הנהגת שעון קיץ בישראל. בהחלטה שנתקבלה לאחר דיון בהצעה לסדר של ח"כ שולמית אלוני, קבעה הוועדה כי הנהגת שעון קיץ תחסוך למדינה כמיליון דולר כתוצאה מחיסכון באנרגיה. בנוסף לכך, נכתב כי הזזת השעון תגדיל את התוצר הלאומי בכאחוז אחד. כנגד נימוקים אלה שקלה הוועדה את הקשיים שיגרמו לציבור הדתי, במיוחד בתפילת הבוקר.
באפריל 1979 פורסם מאמר קצר ב"ידיעות אחרונות", שכתב שמשון שיבק מבני-ברק, שבו הסביר מדוע אין להנהיג שעון קיץ בישראל. "עם רדת החשיכה נוהגים הלולנים להאיר את הלולים וכך מצליחים לרמות את התרנגולות שהלילה הוא יום", הוא כתב. "המצדדים בהנהגת שעון קיץ מנסים לשכנע את המתנגדים באותה דרך, שבה הצליחו הלולנים לשכנע את התרנגולות. אך אנשים אינם תרנגולות והעם לא יטיל יותר ביצים אם יוארך היום".
שיבק הוסיף: "להיפך, אלה המשכימים קום – לתפילה ו/או לעבודה – יאלצו לקום מוקדם עוד יותר עם הנהגת שעון קיץ ואין ספק שעייפות וחוסר שינה לא ישפרו את התפוקה שלהם".
עייפות כרונית ותאונות
והיו גם שחשבו אחרת. בני גפן ממושב בן עמי שליד נהריה, כתב בטור: "הקיץ מתקרב – ואיתו הוויכוח סביב נושא הנהגת שעון הקיץ. אמנם אין לכך השפעה על המתפרנסים מהבורסה ודומיהם, אך עם זאת כדאי לזכור שרבים בארץ עדיין עובדים עבודת כפיים וייצור. ועבורם יש לכך חשיבות רבה. לפי שעונו של בורג אנו מתעוררים בקיץ בשעה 3:30 לפנות בוקר ומלבד אי-הנוחות, הדבר גורם לחוסר ערנות, לעייפות כרונית ולתאונות. אנחנו היחידים בעולם המערבי הנוהגים כך, כאשר בשנים האחרונות מופעל שעון קיץ גם במרבית הארצות של הגוש המזרחי. עד מתי?"
אבל ממשלת הליכוד, שבה הייתה חברה המפד"ל כשותפה הבכירה, לא מיהרה להזיז את השעון. עד שבג"ץ התערב. ב-1980 שעון הקיץ נמשך 42 ימים בלבד מ-2 באוגוסט עד 13 בספטמבר. בג"ץ קבע כי יש להנהיג שעון קיץ, אך לא קבע כמה ימים. שר הפנים דאז יוסף בורג (המפד"ל) החליט לבדוק את השפעת שעון הקיץ על החיסכון באנרגיה ולכן קבע לעבור לשעון קיץ לשישה שבועות בלבד. בינתיים, מינה השר שישה צוותים שיבדקו את השפעת שעת האור הנוספת.
אבל בשלוש השנים שלאחר מכן ישראל לא עברה לשעון קיץ. בתחילת שנת 1984, כשבורג עדיין ישב במשרד הפנים, החליטה ממשלת שמיר להחזיר את שעון הקיץ, ובשנה זו הוא הונהג ב-5 במאי ועד 25 באוגוסט, כמה ימים לפני שבני עדות המזרח התחילו לומר סליחות בחודש אלול. שנה חלפה ושוב הונהג שעון קיץ – הפעם מאמצע חודש מאי ועד סוף חודש אוגוסט.
עד 1996 הסתיים שעון הקיץ בחודש אלול, בזמן אמירת הסליחות – עד שב-1996 קבע שר הפנים דאז חיים רמון כי שעון הקיץ יימשך מ-14 במארס ועד 15 בספטמבר, כלומר הוא נמשך עד לאחר מוצאי ראש השנה. דווקא בתקופת כהונתו של שר הפנים אליהו סוויסה מש"ס נמשך ב-1997 שעון הקיץ עד חול המועד סוכות, אך לאחר מכן הוא קוצר עד חודש אלול.
סוף-סוף חוק
ב-2005, לאחר שינויים תכופים במספר הימים והמועדים של שעון הקיץ, חוקק חוק בכנסת כי שעון הקיץ יחל ביום שישי האחרון שלפני 2 באפריל ויסתיים ביום ראשון האחרון שלפני יום כיפור. בשל התלות בתאריך עברי נמשך שעון הקיץ לפי חוק זה 212 או 219 ימים.
בסופו של דבר, בשנת 2013 כאשר גדעון סער היה שר הפנים, נקבע כי שעון הקיץ בישראל מתקיים תמיד בין יום חמישי לשישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מארס בשעה 2:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 2:00.
עם זאת, עדיין צצות מדי פעם קריאות לבטל את שעון הקיץ – ומנגד, קריאות לבטל את שעון החורף ולהנהיג את שעון הקיץ כל השנה. •
