אחרי שעסקה בפיתוח עסקי בתחום הפקות האירועים, נבעטה רונית גלסמן למגרשי הכדורגל, והיום היא מנהלת השיווק של ההתאחדות לכדורגל. "אפילו לא ידעתי איך נראה כדור כשהתחלתי את התפקיד, אבל זה בא לטובתי ואיפשר לי מרחב. העזתי לעשות צעדים שאם הייתי מגיעה מהענף אולי לא הייתי עושה מול שחקנים וכוכבים. לא פחדתי לעשות שינויים, וזה היה כבר לפני 20 שנה", היא אומרת.
בתפקידה הראשון בעולם הכדורגל, החל מ-2004, היא הייתה חברת הנהלה בהפועל תל-אביב ומי שאחראית על מסחר, שיווק ויחסים של המועדון בעולם. "זה היה חריג להיות חברת הנהלה במועדון כדורגל בשנים ההן, לגמרי לא כיסא שהתיישבו עליו נשים", היא אומרת. מכאן התגלגלה לתפקיד האחראית על הזכויות המסחריות בהתאחדות לכדורגל, כשההתחלה הייתה בטורניר יורו הצעירות שנערך ב-2013 בישראל. היא מיסדה בהתאחדות את האפשרות לרכוש כרטיסים באינטרנט, כשהתחום עוד היה בחיתוליו, ובשלב הבא הקימה אגף שעוסק בפיתוח עסקי ושיווק בהתאחדות, ובעצם מאגד את כל הנושאים המסחריים. מדובר בהתמודדות לא פשוטה בימים כתיקונם, ובטח ובטח בזמנים של מלחמה, כאשר צריך לנייד את הנבחרת למשחקים במדינות אחרות ולהשיג ספונסרים בעידן שלא רבים רוצים את הלוגו שלהם על חולצות נבחרת ישראל.
1 צפייה בגלריה
yk14307842
yk14307842
(צילום: אלה פאוסט)
"מכיוון שכבר כמעט שנתיים אין משחקי בית בישראל, אנחנו מתארחים בהונגריה, שם מתקיימים המשחקים של הנבחרת", היא מספרת. כמה עצוב שדווקא המדינה הכי פשיסטית באירופה היא זאת שמזדהה איתנו ופתחה את שעריה לנבחרת ישראל.
קהל זר בכלל הגיע בעבר לאצטדיונים בארץ?
"לפני 7 באוקטובר האצטדיונים היו מלאים. בחורף 2023 היו אמורים להיות כאן שלושה משחקי בית, שהתבטלו. היו לנו בשנים האחרונות גם הצלחות עם הנבחרות הצעירות. עשרות אלפי צופים הגיעו למשחקי הבית והיו להן הישגים בינלאומיים משמעותיים. היינו במומנטום טוב, אבל עכשיו יש לנו אתגרים רבים בעקבות המלחמה, שהם גם כלכליים: אם המשחקים לא מתקיימים פה ואי-אפשר למכור כרטיסים, זה אובדן הכנסות מאוד משמעותי. בנוסף, למרות שהנבחרת משחקת בחו"ל, בסוף זה נחשב למשחק בית שאנחנו מארחים. אנחנו עומדים בכל הסטנדרטים התפעוליים והניהוליים של ההתאחדות, ויש לכך עלויות".
ואת בטח מתקשה להשיג ספונסרים בעיצומה של מלחמה.
"קשה להגיע לספונסרים גלובליים כאשר זו נבחרת שמסמלת כיום את מדינת ישראל. אבל דווקא החברות העסקיות הישראליות נכנסות לעובי הקורה. יש ספונסרים ישראלים כמו ארקיע, פתאל, חברת הנדל"ן אאורה. אנחנו כן רואים את החיבוק של חברות ישראליות ומבחינתנו זה נהדר. יש התגייסות מרגשת, לצד האתגרים. אנחנו מנסים לחשוב על זירות חדשות כמו הקהילות היהודיות בחו"ל, שאנחנו רוצים להגיע אליהן. ונגיע", היא מבטיחה.
נשים עוסקות בפיתוח עסקי בחברות רבות. את בסוף עושה תפקיד נשי, אבל במגרש שמשחקים בו גברים.
"נכון, אבל המוצר הוא כדורגל שהוא בסופו של יום מוצר גברי. וגם כשאני עוסקת בתחום נשי של שיווק או מסחר, עדיין בסוף קהל היעד וגם מקבלי ההחלטות הם גברים, ואני הרבה פעמים הקול הנשי היחידי בחדר", היא אומרת. יש לה מעמד מיוחד גם באיגוד הכדורגל האירופי, שחברות בו 55 התאחדויות. היא משקיפה במשחקים בינלאומיים של נבחרות גברים ומודה שכן, צריך עוד לעבור דרך כדי להשוות בין מעמדו של הכדורגל הגברי לנשי. "כשאני התחלתי לפני עשור היו הרבה פחות משקיפות נשים במשחקי כדורגל נשים, גם בגלל הצורך להתמודד עם אתגרים שהם בעיקרם פיזיים. היינו מעט מאוד נשים בזירה מלאת אמוציות והורמונים גבריים. היום המצב כבר שונה", היא אומרת.
שונה, אבל לא מספיק. עדיין אין שום דרך להשוות בין זמן המסך וכמות הכסף שמתגלגלים בכדורגל הגברי לעומת זה הנשי, וכל עוד ילדות לא יראו לנגד העיניים שחקניות כדורגל, הן לא ישאפו להיות במגרשים – לא בתור אוהדות ולא בתור שחקניות.
איך אנחנו מביאות את המודלינג ואת הכסף למגרש הנשי? למה ההתאחדות לא קובעת שגופי השידור חייבים לשדר כדורגל נשים?
"ברמה האסטרטגית, ההתאחדות לכדורגל קיבלה החלטות בנושא כדורגל נשים. היום המחלקה הרבה יותר גדולה, גם מסחרית, והתחום מקבל התייחסות יותר משמעותית במטרה לקדם ולפתח אותו. כן, יש לנו פערים מול מדינות אחרות, אבל כמי שיושבת בגוף האירופי ורואה את ההתקדמות של הכדורגל הנשי בעולם, גם שם זה התחיל לפני שנים בודדות. ופה אני חושבת שאחד מביא את השני. הייתי משקיפה ביורו הנשים באנגליה ב-2022 ונפלה לי הלסת. היו שם 30 אלף איש בכל משחק וזו הייתה חוויית צפייה למשפחות. המשחקים שודרו בכל העולם. זו הייתה אחת מחוויות היורו המדהימות שהיו אי פעם, כאשר השלבים המתקדמים מאוד שודרו גם בישראל. אבל עדיין יש לנו דרך, אני מסכימה", היא אומרת.
ובאותה נשימה היא מוסיפה שדווקא בגלל היותו של מגרש הכדורגל הנשי תחום בתולי יחסית, יש כאן עדיין הזדמנות לעצב אותו באופן מיטבי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה תדמיתית. "יש מקומות בעולם שבהם מתייחסים לכדורגל נשים כאל חצי שליחות חברתית, אבל אם אנחנו רוצים שהתחום ילך קדימה צריך למקצע אותו ולשנות גישה", היא מסבירה.
ומה קורה בישראל?
"המגבלות בתחום קיימות גם בכדורגל גברים, כי למשל מצב של היעדר התשתיות הוא אתגר לכולם. אבל אנחנו כן רואים שבשנים האחרונות יש יותר מועדונים שפותחים כדורגל נשים וזה מקדם את התחום. בסוף זה מוצר, ואנחנו חוטאים בכך שמנסים להשוות אותו לגברים. כדורגל נשים מביא איתו דברים אחרים שאותם צריך להביא לקדמת התודעה. צריך להפוך את כדורגל הנשים למוצר שמייצג את עצמו. להראות ששחקנית יכולה להיות גם אלגנטית וגם ספורטיבית. גם מבחינת הקהל, זו זירה שבה כל המשפחה יכולה להגיע למגרש לפסטיבל של כדורגל, סביבה שבמקביל תחרותית ועדיין נקייה. זו זירה נהדרת".