שבוע מטלטל במיוחד עבר על ראש השב"כ רונן בר. זה התחיל בפצצה שהטיל קודמו בתפקיד נדב ארגמן בראיון לחדשות 12, ושבגללה נאלץ השירות להוציא הודעה חריגה, המשיך בהודעת פיטורים מטעם ראש הממשלה נתניהו, ועבר בטוויסט חד לחידוש הלחימה בעזה, כשלפתע מצא את עצמו בר יושב סביב אותו שולחן עם האיש שהחליט להדיחו כשבתווך רב-אלוף אייל זמיר, הרמטכ"ל החדש. אגב, זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה דבריו של ארגמן גרמו לבר לזוע בחוסר נוחות בכיסאו. באפריל 2024, בראיון לאילנה דיין בתוכנית "עובדה", אמר ארגמן דברים שמהם השתמע כאילו מחדל 7 באוקטובר לא היה קורה במשמרת שלו. "עד אוקטובר 21' הארגון היה יודע להתמודד עם האירוע הזה. אני לא שופט כאן עכשיו את ראשי הארגונים בלי שיש לי את כל המידע. מה היה מאוקטובר 21', אני לא יודע". בר, מספרים בסביבתו, פירש את הדברים כמתקפה אישית כלפיו. "זה פוצץ את רונן", אומר מקורב אליו. "תקיעת סכין בגב בצורה הכי ברורה שיש".
שקשוקת שב"כ העסיקה השבוע הרבה אנשים בארגון ומחוץ לו, גם לנוכח בורסת השמות של מועמדים להחליף את בר, אך בעיקר בגלל החשש שהראש הבא ייבחר בעיקר על פי נאמנותו לנתניהו, יעשה שימוש בעוצמתו של השירות כדי לרדוף מתנגדי שלטון ויעצור את הבדיקה של פרשות קטארגייט ופלדשטיין, שנוגעות לאנשים הקרובים ביותר לנתניהו.
ההתבטאות של ארגמן בראיון ("אם ראש הממשלה יפעל בניגוד לחוק, אומר כל מה שאני יודע") הייתה כר פורה לחובבי הקונספירציות. האם ארגמן תיכנן מראש לומר זאת או שהמראיינת, יונית לוי, משכה אותו בלשונו וגרמה לו לומר משהו שלא התכוון לפלוט. ואולי בכלל הייתה זו תחבולה שנועדה להביא אותו לחדר החקירות – כפי שאכן קרה – שם יוכל לומר כל מה שהוא יודע מתוך הנחה שהדברים יודלפו לתקשורת. איש שב"כ לשעבר פוסל את האופציה הזאת. "ממש יפתיע אותי אם אכן הוא התכוון להיקרא למשטרה בסוף הערב. ואם יונית לוי הצליחה לעשות מניפולציה לראש שב"כ לשעבר ולהוציא ממנו משהו ברגע של חוסר תשומת לב, כל הכבוד לה. שתבוא לעבוד בשב"כ".
אותו גורם פוסל גם את האפשרות שדבריו של ארגמן היו מתואמים עם בר. "אני יכול לומר כמעט בוודאות שארגמן מדבר על דעת עצמו. אין שם שום חיבור לרונן. ואם הפרשנות של ראש הממשלה בתום הראיון היא שנדב עשה משהו לטובת רונן, אז הוא מבולבל לגמרי. נדב מדבר כאזרח במדינה. לנדב אין סחבקים".
כך או כך, מיד אחרי הראיון הפיץ ראש השב"כ מייל לכל עובדיו, שהודלף מיד לתקשורת. "גוף ממלכתי והעומד בראשו לא עושים שימוש בכוחו של הארגון שלא לצורך. זו לא הייתה ולא תהיה דרכנו. לא במילים, ובטח לא במעשים", כתב בר.
"תעודת הזהות של שב"כ היא משרתי הממלכה, והאתוס שלו זה ממלכתיות", אומר אדם הבקיא במתרחש בשירות. "תחשבי, אלה אנשים שאחראים על בדיקות מהימנות לכל גורמי הביטחון, נפגשים עם מנהיגי האויב בשליחות ראשי המדינה ושום דבר לא יוצא מזה. לכן אחרי הראיון של נדב, לרונן היה חשוב להוציא הודעה ולהגיד לעובדי השב"כ, וגם לעם ישראל: אנחנו ארגון ממלכתי. זה לא הארגון, זה לא אנחנו. ראשי הארגונים לשעבר מרגישים דיסוננס בין האחריות לגורל המדינה לבין המקום הנוכחי שלהם, שלא משפיע, וכאן הם בדרך כלל מועדים בלשונם ושוכחים שהם מייצגים רק את עצמם. אני לא מאמין שזה היה מתואם".
"הרבה פעמים", מסביר אדם נוסף מתוך המערכת, "נהוג שראשי שירות ואנשים שמכירים את הארגון מבפנים מקיימים התייעצויות: 'מה אתה אומר?', 'מה דעתך?'. לא פעם זו גחמה של הגמלאי שרוצה להרגיש בעניינים. נדב התראיין על דעת עצמו. אולי הוא קיבל מידע פה ושם על מה קורה במלחמה, אבל בכל הראיונות הוא הרי הרחיק את עצמו מהאירוע. נראה לך שהוא ורונן בכלל יישארו חברים אחרי זה? אלה דברים שלא אומרים. קצת יושרה. אתה בנית את הכוח אפילו יותר ממנו, הרי היית חמש שנים בתפקיד והוא פחות".
3 צפייה בגלריה
(מאיר בן שבת עם נתניהו. "בכירים אמרו שאם ימונה, הם יקומו וילכו" | צילום: חיים צח, לע"מ)
ראיתי את הראיון עם ארגמן", אומר איש שב"כ לשעבר. "איך שאני שומע אותו, אני אומר לאשתי: 'יש פה פיצוץ, שהוא אפילו לא מבין'. נדב היה ראש השב"כ, אבל בתקשורת אין לו ניסיון. ומה שהוא אמר זה משהו שאנשי שב"כ בחיים לא אומרים, בטח לא ראש שב"כ לשעבר. אתה לא מדבר בחיים על מה שראית. אפילו כשהיו פליטות על הילד של ביבי, זה לא בא מאבטחת אישים. אגב, אם הוא ראה דברים פליליים, למה הוא לא פנה בזמן אמת למשטרה?"
"כולם חכמים מהיציע", אומר בכיר לשעבר בארגון. "אני חושב שנדב פגע בשב"כ ושיחק לידי נתניהו, וראינו מה התגובה המיידית שיצאה. כבר הרבה זמן שתוקפים את הארגון מסביבתו של ראש הממשלה והשופרות למיניהם. הם לא מבינים שברגע שאתה תוקף את הראש, אתה תוקף את הארגון. אנשים משלמים מחירים כבדים כדי שנוכל לחיות פה. זה הארגון שהתעשת הכי מהר אחרי המחדל, גם אם יש לו בו חלק מרכזי. אז שיקימו שב"כ אחר. שיפטרו את כולם וה'גאונים' ירכיבו שב"כ חדש. גם ככה יש תחושות לא טובות בגלל 7 באוקטובר. הדרג המדיני מתפאר בהישגי המלחמה מעל כל במה – 'חיסלנו' ו'ניצחנו' ו'עשינו'. בזכות מי עשית את זה אם לא בזכות השב"כ? בזכות טלי גוטליב? התבלבלנו. להעביר ביקורת זה לגיטימי וחובה, אבל להפוך את בר לאויב העם? מעולם לא יצאה מפיו של רונן מילה שקרובה למה שאמר ארגמן".
אטלס הפך למעצמה
בר וארגמן הגיעו שניהם מאגף המבצעים של השב"כ. הם אפילו עבדו יחד בעברם. ארגמן היה ראש אגף מבצעים כשבר היה ראש היחידה המבצעית, וב-2018 מונה בר לסגנו של ארגמן. "בסך הכל", אומר אדם שעבד עם שניהם, "שניהם מסמלים את אותה מהות. הם לא באים מהעולם הערבי ולא מעולם היומינט, המודיעין האנושי".
בכיר אחר לשעבר בשירות מחדד: "ארגמן היה איש מבצעים בדנ"א. תן לו משימה והוא בונה צוות. אנשי מבצעים הם כמו רוטווילרים. אומרים לך 'עכשיו חסל את איקס', והוא משתמש באנשי המבצעים שלו, תוקף את היעדים שקיבל מהמרחב הגיאוגרפי. המודיעין, אנשי השטח של המגזר, הערביסטים, רכזים, דסקאים, חיים את מגוון האיומים ומסמנים את המטרות. הם רואים את כל מה שקורה. כל ראשי הארגון לפני ארגמן היו כאלה. דיכטר, דיסקין, פרי, יורם כהן. זו מהות השב"כ".
בכתבה של איתי אילנאי ושל הח"מ, שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-8 באוקטובר 2021 עם בחירתו של בר לראש השב"כ, נאמר על ידי בכירים בארגון את מה שנראה היום כנבואה טרגית. "ר' (רונן בר, ששמו עדיין נאסר אז לפרסום – א"א), בן דמותו של ארגמן ומי שגדל כמוהו במערך המבצעים, ימשיך במסלול שהתווה קודמו בתפקיד ויחזק את הפן הטכנולוגי של השב"כ על חשבון המודיעין האנושי (יומינט), ליבת העשייה של הארגון מאז הקמתו". לדברי גורם אחר לשעבר בשב"כ, שמצוטט באותה כתבה, "לכולם יש הערכה כלפי רונן, אבל החשש של אנשי השטח והבכירים בתחום היומינט הוא מהמשך ההשקעה באגף אטלס שהפך למעצמה, והזנחת הכלי העתיק והקלף המנצח של השב"כ – היומינט. זה קרה בעבר ושילמנו מחירים יקרים: אחרי הסכמי אוסלו פיטרנו חלק ניכר מהמקורות שלנו בשטחים, בעיקר בפת"ח. הייתה אשליה שהולכים לכיוונים חדשים, ומה שקרה בסוף זה שפרצה אינתיפאדת אל-אקצא, והשב"כ מצא את עצמו עם בעיית מודיעין. יש בשירות חשש שהמקרה הזה יחזור על עצמו".
בכיר לשעבר בשירות, שהתראיין לכתבה, הצטרף לדברים: "כשאתה מחבר את חמש השנים האחרונות של ארגמן לחמש השנים הבאות שבהן בר ימשיך באותה דרך, אתה מקבל פער גדול, שעשוי להוביל למשבר. אולי אפילו לעוד אירוע אלים גדול, שיכול להתפוצץ".
עם זאת, אנשים ששירתו בשב"כ טוענים כי פרט למבצעים ולאמונה בטכנולוגיה שהוריש ארגמן לבר, מדובר בשני אנשים שונים. ולו רק בגלל פרט ביוגרפי קטן: ארגמן אוהב לומר שהיה בסיירת מטכ"ל, אבל החברים מדייקים שלא סיים את המסלול. בר כן. "נדב רק התחיל בסיירת מטכ"ל, ואז עבר לצנחנים", אומר אחד מהם. "הוא לא המשיך ביחידה, ויש אומרים שעד יומו האחרון בקריירה הביטחונית שלו הוא התקשה לקבל את זה".
"נדב הוא טיפוס עם פחות יכולות חברתיות", מעיד חבר לעבודה, "יותר הקיבוצניק המופנם של פעם. ישר דרך, איש מקצוע ידוע בעולם המבצעים, ואדם שלא בחל בעימותים. רונן לעומתו, היה הכוכב של אגף המבצעים. תמיד היה ברור ששרביט ראש השירות בתרמילו. יש לו גם הרבה קסם אישי ויכולת התחברות לאנשים. רונן איש של חיבורים וקואליציות".
שניהם אגב, לא הגיעו להיות ראש השב"כ במסלול המקובל. המינוי של שלהם היה מעט עקלקל. כשיורם כהן מונה לראש השב"כ הוא ביקש מארגמן לחזור לשירות. "נדב", מספר אדם המכיר את שניהם, "היה בחו"ל, הוא בכלל חשב שנגמרה לו הקריירה, אבל כשרוני אלשיך, שהיה הסגן של יורם, מונה למפכ"ל, נדב נקרא להיות הסגן, תפקיד שבאופן מסורתי מהווה מקפצה לראשות השב"כ".
"אני מבין למה יורם בחר בו", אומר איש שב"כ לשעבר. "כהן בא מעולם המודיעין, מהשטח הערבי, והוא רצה לידו איש של הפעלת הכוח, מכונת מלחמה, שישלים אותו. כמו שרונן לקח את מ', סגנו, להיות לידו, כי הוא בא מהרכזים".
רונן בר מונה לראש השב"כ על ידי נפתלי בנט, בקדנציה הקצרה שלו כראש ממשלה. מי שהסתמן אז כיורשו של ארגמן היה בכלל י', סגנו. אלא שבדרך קרה משהו, וגם אז אצל אילנה דיין. י' היה אז ראש מרחב 890 בשב"כ, מרחב דרום שאחראי על עזה, תפקיד המקביל לאלוף פיקוד דרום בצה"ל. בראיון לעובדה, בעודו בתפקיד, אמר י' כי שב"כ צפה עוד לפני 2014 שתהיה מלחמה אך צה"ל התעלם, וכך הגענו לצוק איתן. "הראיון יצר פיצוץ בין אמ"ן לשב"כ", משחזר אדם הבקיא בפרטים, "ראש אמ"ן אז היה אביב כוכבי. לימים, כש-י' היה מועמד לראש השב"כ, אמר הרמטכ"ל כוכבי לשר הביטחון בני גנץ: 'אני עם האיש הזה לא עובד'. זה הטה את הכף לטובת בר.
"אישית", ממשיך אותו אדם, "אני לא אוהב את י'. הוא איש גס רוח. אבל ביושר? אני מאמין שאצלו באמת 7 באוקטובר לא היה קורה. כי הוא איש מודיעין שרואה את הדברים מהזווית המודיעינית. בזמנו, כשרונן מונה ולא י', שמחתי. אבל בדיעבד אני חושב שהאדם המתאים יותר היה י' ולא רונן. ולראיה, לאן הגענו".
י' פרש מהשב"כ כשלא נבחר, עבר למחוזות הסייבר והפך לאיש עסקים מצליח. אלא שהשבוע רולטת השמות החזירה אותו שוב לשולחן. העובדה שלא היה מעורב במחדל 7 באוקטובר משפרת באופן משמעותי את סיכוייו.
האיש שלנו בקטאר
ארבעה שמות הוזכרו השבוע כמועמדים לרשת את בר. י', שנשוי לאשת אקדמיה בכירה, צמח באגף הערבי ושירת כרכז בירושלים וברמאללה. מ', סגן ראש השירות הנוכחי ומי שהחליף את בר במשא ומתן על עסקת חטופים, היה רכז בחברון. אחיו הצעיר היה צנחן שנהרג ברצועת הביטחון בלבנון. על רקע זה התהדק הקשר בינו לבין נתניהו, אח שכול בעצמו. לפי כמה פרסומים, מ' הוא המועמד המועדף גם על ידי בר. הבעיה: כסגן ראש השירות הוא אחראי על הפעלת הכוח בשב"כ, להבדיל מסגן הרמטכ"ל שעוסק בעיקר בבניין הכוח ובתכנון עתידי, כך שהוא עשוי להיחשב כאחד האחראים למחדל, בדיוק כמו בר.
"אם סגן הרמטכ"ל התמודד לתפקיד הרמטכ"ל", מגן עליו איש השירות לשעבר, "גם מ' יכול. ועוד דבר: בואי נלך על מספר 3 בארגון. גם הוא היה שם ב-7 באוקטובר. אז עד איפה אתה מגיע? כולם מעורבים ב-7 באוקטובר, אלא אם מביאים אדם מבחוץ. במציאות הנוכחית, שום מינוי לא יפתיע אותי. אני מקווה שיהיו שיקולים נקיים ולא זרים, כי הארגון הזה חשוב מדי למדינה. ראיתי אפילו הצעה למנות את דיכטר לשר לשיקום השב"כ. צחקתי.
"שני המועמדים המובילים בעיניי", הוא מסכם, "הם מ' ו-י'. מ', אדם ערכי, איש אמת, יסודי, שאף פעם לא רדף אחרי תפקידים. סוס עבודה שהתקדם בעזרת הכישורים שלו. י' הוא מהנדס, היה בתפקידים בסייבר ובטכנולוגיה וגם בדסק ורכז וראש מרחב. הוא כרגע בחוץ, אבל לכל הדעות הוא ראוי".
שם נוסף שמוזכר כבר תקופה ארוכה הוא מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל"ל. "בן שבת היה דסקאי במרחב דרום", אומר איש שב"כ לשעבר. "אבל דסקאי זה אדם שיושב משרד, לא מפעיל סוכנים. בעבר היה ברור שראש שב"כ חייב להיות איש שטח, אבל כבר כמה שנים טובות שרכזי שטח הבינו שטוב שתהליך הקידום שלהם יעבור בדסק".
אני מבינה שאתה מתלהב מהאפשרות הזאת.
"אנחנו הרכזים חיינו את העולם הערבי כל רגע ורגע ברמות מפורטות. בסוף כשמקבלים החלטות ב-4:00 לפנות בוקר, יש חשיבות להבנת עולם הערביסטים. גיוס והפעלת ערבים זה המיינסטרים של שב"כ. גם רונן בר לא הפעיל ערבים, והיא הנותנת. זה כמו שמפקד חיל האוויר לא יהיה טייס. מצד שני, ביבי יעשה מה שנוח לביבי. ממתי אצלו כישורים זה דבר חשוב?"
"מאיר היה ראש חטיבה סיכולית", אומר אדם נוסף, "אבל בסוף הוא גדל בדסק. זה שמקבל את המידע ובונה תמונה. אין לו בוץ בנעליים ולא סכין בין השיניים. הייתי רוצה שיהיה לי כזה 'מאיר בן שבת' כמעריך לאומי. אבל לצאת למלחמה? בחיים לא. הוא לא שם, תראי איך הוא מתלבש. הוא חכם, רהוט, מבין את האיומים. עם המון ניסיון ברמה האסטרטגית. אבל הייעוד של השב"כ הוא סיכול ריגול וטרור וגם לתת התרעה למלחמה. לא לבנות תמונת מודיעין ולתת עצות. הוא צריך לפעול בזמן אמת. השב"כ צריך עכשיו ראש ארגון שיש לו יכולת להניע את המערכת לפעולה, לא אינטגרטור בין-תחומי. ובשב"כ מנהיגים באים מהשטח"
בכתבה מאוקטובר 2021 אמר אחד המרואיינים כי "מבחינת ארגמן ר' (רונן בר – א"א) היה הרע במיעוטו – כי האופציה הגרועה ביותר מבחינתו הייתה שבנט יחליט למנות לראשות השב"כ את מאיר בן שבת". אגב, בתגובה לראיון של נדב ארגמן לאילנה דיין באפריל אשתקד נמסר מטעמו של בן שבת: "מאיר לא מתכוון להתמודד על ראשות השב"כ. הוא ימשיך לסייע בהתנדבות ויעמיד עצמו לרשות הארגון ומערכת הביטחון כרצונם וכמיטב יכולתו".
"אם בן שבת יהיה ראש השב"כ, תהיה לי בעיה אישית", אומר עו"ד גונן בן יצחק, איש השירות לשעבר וכיום פעיל במחאה נגד ראש הממשלה שמייצג בהתנדבות את עצורי ההפגנות. הוא מזכיר את הפרסום ב"עובדה", שלפיו נתניהו קרא לרונן בר וביקש ממנו לטפל בו אישית – אך בר סירב. "על מ' אני סומך מקצועית. הוא ינהג בממלכתיות, אבל בן שבת הוא ימני קיצוני. אני לא סומך עליו, ואם נתניהו רוצה אותו, לי יש סיבה לחשוש. יש לי תחושה שבן שבת הוא המועמד המועדף על נתניהו, ששואל את עצמו איך הוא מבטיח את שלטונו ועל מי הוא סומך מבחינת נאמנות אישית. זו כנראה הסיבה שמאז 7 באוקטובר הוא לא מדבר בתקשורת. הוא הרי היה ראש המרחב הדרומי. מה, אין לו מה להגיד? הרי חלק מההתעצמות של חמאס קרתה אצלו במשמרת. אני יודע שכמה בכירים אמרו שאם ימנו את בן שבת הם יקומו וילכו".
המועמד הרביעי הוא שלום בן חנן, שהיה בשעתו רכז בבית לחם ומרבה מאז פרישתו להתראיין ולהשתתף בפאנלים באולפני הטלוויזיה. "שלום עשה שני תפקידי ראש אגף", אומר חבר לעבודה, "ראש אגף הדרכה וראש האגף הלא ערבי, אבל לא כדי להיות ראש השירות".
"בן חנן", מוסיף אדם ששירת לצידו, "אמנם היה ראש אגף, אבל לא עשה תפקידים הכרחיים לראש השב"כ, כמו פיקוד על מרחב, או סגן. מבחינת ההבנה של המערכת הערבית האיסלאמית, הוא מתאים מאוד. כל חייו המקצועיים הוא גדל במרחב הזה. הוא נתפס כאדם המפרגן לביבי וליריב לוין והתבטא נגד ועדת חקירה ממלכתית, אבל גם כבעל דעות עצמאיות, ולכן בעיניי סיכויו נמוכים. בנוסף, בשב"כ יש שינויים מאוד מהירים, טכנולוגיים בעיקר, ולא פשוט לצמצם את הפער אחרי הפרישה".
הכלבים ששומרים על העדר
"כדי לבחור ראש שב"כ", אומר יוצא השירות, "צריך לדעת מה מטרת המינוי: שהשב"כ יהיה ארגון חזק כדי למלא את ייעודו. לזה צריך למצוא את הראש הכי מתאים ומקצועי. מנגד, אם המטרה שהוא יהיה מרכיב במערכת המשטרית החדשה, צריך ראש ארגון שמוכן לשינוי במשטר הישראלי ובתפקיד השב"כ, ואז זו לא שאלה מקצועית, אלא תפיסת העולם של הראש החדש. מכיוון שאני לא מאמין שיש סיבה אובייקטיבית לפטר את רונן, אני מעריך שהמינוי ילך לכיוון השני. שזה בעיניי טעות. השב"כ לא יכול להיות חלק משינוי המשטר הישראלי. השב"כ הוא כלבי הזאב ששומרים על העדר. הם לא חלק מחיי העדר. הם צריכים לשמור עלינו מאיומי העולם הערבי, מטרור ומחתרנות פנימית. בסוף-בסוף זה ארגון ביון חשאי".
"כשמתחילה התמודדות לתפקיד ראש השירות", אומר ליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשב"כ, "הניסיון מוכיח כי חלק מהמועמדים יוצרים קשר בדרך כזו או אחרת עם לשכת ראש הממשלה כדי לנסות ולקדם את מועמדותם, כפי שמתרחש גם בצה"ל, במשטרה ובארגונים נוספים. לא יודע מה קורה כיום אולם לא מן הנמנע שזה המצב גם במקרה הזה. הבעיה היא שבעבר, לנאמנות האישית למנהיג לא הייתה משמעות רצינית ואילו כיום ממונים ראשי ארגונים בעיקר לפי מידת נאמנותם ומחויבותם לטובת ראש הממשלה ושריו. עיקרון זה מדאיג מאוד ויוצר את החשש למינוי של מועמד שיסכים מראש להיות נאמן לראש הממשלה לפני נאמנותו למדינה. מומלץ לאזרחי מדינת ישראל ששוכנעו על ידי מכונת הרעל בכך שראש שב"כ הוא השטן בהתגלמותו, שיפנימו כי שב"כ הוא קו ההגנה האחרון על המדינה מפני איומי טרור וחתרנות מדינית, וכי כל אנשיו כולל העומד בראשו הקדישו את כל חייהם להגנה על המולדת, בניגוד לרוב מקבלי ההחלטות בדרג המדיני".
נשמעו טענות שנתניהו פיטר את בר כדי לקבור את פרשת קטארגייט, שנבדקת על ידי השב"כ. אתה חושש שהוא יתנה את מינויו של המחליף בכך שיפסיק את הבדיקה או ימסמס אותה?
"הטרלול הכללי של התנהלות ראש הממשלה ושריו בהחלט מצביע על אפשרות להתניית מינוי בכירים בנאמנות מוחלטת אליהם, אבל אי-אפשר לקבוע זאת בוודאות", אומר אקרמן.
"אין ספק שנתניהו רוצה שיירדו לו מהזנב", אומר איש שב"כ לשעבר. "מצד שני, יש חקירה וצריך למצות אותה. אחרת אפשר לסגור את הבאסטה ולהכין את הדרכונים הזרים. קשה לי להאמין שנתניהו יבוא למועמד עם התניה שיפסיק את חקירת קטארגייט. יש גבול. לגנוב סוסים עם גורם פוליטי זה דבר שלא ייעשה. בסוף-בסוף גם בן שבת הוא איש שב"כ ואמור להיות עם מינימום עמוד שדרה. אני מהדור שעוד מאמין באנשי השירות".
