הגעתי לנצרת-עילית - סליחה, לנוף-הגליל – חיכיתי ללקוח והתחלתי לחפש מה לאכול. עצרתי ליד פיצוצייה, החלפתי כמה מילים עם האנשים בפנים, ואחד מהם נתן לי הוראות ניווט: לנסוע במעלה הרחוב, לפנות ימינה, ואז שוב ימינה, ושם אמצא את מאפיית התאומים.
אני נכנס פנימה ורואה מאפים די רגילים. אני משכנע את עצמי להישאר, ואז רואה מאחורי הדלפק מאפים שנראים כמו משהו שהוכן במקום. כנראה יש פה תנור. בין המאפים היה סמבוסק ארוך במילוי גבינות במחיר של 12 שקל. לקחתי אחד, אבל הטעם התגלה כחלש ולא מעניין. למזלי, המחירים היו משתלמים, אז המשכתי לנסות. מצאתי גם פטאייר תרד חמוץ עם סומק בשפע. זה נמכר לפי משקל, אז יצא לי רק ארבעה שקלים ליחידה. אם אתם אוהבים חמיצות מוגזמת, זה יעקם לכם את הפנים.
ואז הגיעה הפתעה: פיתה שטוחה עם שכבה עבה של פסטו ושלושת-רבעי ביצה קשה (כן, בדיוק שלושת-רבעי). בהתחלה חשבתי שנפלה טעות, אבל לא: ככה מכינים את זה כאן. שבעה שקלים למאפה.
כשהתחלתי לאכול, הבנתי את העניין: הפיתה שטוחה כדי שהתוספות יישבו עליה טוב. הקצוות קצת חרוכים וקראנצ'יים והביצה מחולקת לרבעים עם שני חצאים של עגבניית שרי קטנה. נגיסה אחת גדולה ומושלמת קיבלה את כל הטעמים יחד, ואז קיפלתי הכל כמו פיצה כדי להתחמק מהטפטוף. שילוב פשוט, זול ומדויק.
רעבים? תאכלו שניים. רוצים לגוון? פטאייר קטן בארבעה שקלים יצטרף לפיתה, והכל יגיע יחד ל-11 שקל בלבד. שמחתי שאותו מקומי בפיצוצייה כיוון אותי לכאן. מצאתי אוכל זול וטעים ורצתי לספר לחבר'ה.
מאפיית התאומים, הגפן 1, נוף-הגליל. עוד טעימות – בערוץ האוכל של ynet
