הדבר הראשון שאילנה גריצווסקי זוכרת אחרי שאיבדה הכרה על אופנוע דוהר לכיוון עזה הוא שהתעוררה ומצאה את עצמה על הרצפה בבניין כשהיא חצי עירומה ומוקפת במחבלים.
יותר מ-50 יום אילנה שרדה בשבי חמאס עד שהוחזרה לארץ בעסקת החטופים הראשונה. מאז היא נלחמת יום-יום לשחרור בן זוגה, מתן צנגאוקר שעדיין בשבי ולהשבת יתר החטופים. בראיון שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" היא שיחזרה את רגעי חטיפתה וחשפה כי הותקפה מינית בשבי ושעברה התעללות. אילנה סיפרה שאמרה למחבלים שהיא בימי המחזור החודשי שלה, מה שלדבריה – כנראה הציל אותה מדבר רע יותר. "הם הכו אותי והרימו אותי. אני לא חושבת שאי פעם הייתי כה אסירת תודה על המחזור שלי".
אילנה תיארה שבהתחלה הייתה עם חוטפיה בלבד ורק בהמשך אוחדה עם חטופים אחרים. בעדותה המטלטת היא סיפרה על רגעי האימה כשמחבל חיבק אותה ואמר לה, בעודו מכוון אליה אקדח, שגם אם תהיה עסקה היא לא תשתחרר כי הוא רוצה להתחתן איתה ולעשות איתה ילדים. אילנה עלתה ממקסיקו, הכירה את מתן צנגאוקר והתגוררה איתו בניר עוז. "אהבנו את השקט של הקיבוץ, אנחנו מעדיפים אנונימיות", שיתפה. ב-7 באוקטובר הם קפצו מחלון הממ"ד ורצו לכיוונים שונים. זו הייתה הפעם האחרונה שראתה את מתן. “אני לא באמת זמינה לשיקום שלי, לא לגוף ולא לנשמה", היא מספרת. "אני חיה עם השאלה 'למה אני ולא הם'. אין לי תשובה. אם אני בחוץ – זה סימן שאלוהים רצה שארים את קולי כדי לעזור לאלה שעדיין בחיים להשיג את החופש שלהם – ולהחזיר את החללים לקבורה ראויה".
