החוק המרכזי של המהפכה המשפטית – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – עלה אתמול לדיון במליאת הכנסת, לקראת אישורו בקריאה שנייה ושלישית הצפוי הבוקר.
החוק הוא חלק מההצעה שגיבשו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. הוא ייכנס לתוקף מהכנסת הבאה ולמעשה יעביר לפוליטיקאים, ולקואליציה בפרט, את עיקר ההשפעה על בחירה וקידום שופטים.
4 צפייה בגלריה
("אם חזרנו ל־6 באוקטובר, אפשר את הבת שלי בחזרה?". קריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית במשכן הכנסת | צילום: שלו שלום)
לפי המתווה המוצע, בוועדה לבחירת שופטים יישבו תשעה חברים – נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ושני נציגי ציבור – עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. אלה יכהנו בוועדה במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין. בנוסף, בחירה בשופט בית המשפט העליון תתקבל על דעת רוב חברי הוועדה (כלומר חמישה חברים, ולא שבעה כמו היום), ובהם נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד, ללא צורך בהסכמת אף אחד מנציגי השופטים. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד.
אתמול, בזמן הדיונים, יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ נפגש במפתיע בכנסת עם שר המשפטים יריב לוין וניסה לשכנע אותו לוותר על קידום החוק. "זה לא הזמן המתאים לקדם חוקים שמפלגים את העם", אמר גנץ. לוין סירב בתוקף להיענות לדרישתו של גנץ, ואמר לו: "זה מתווה פשרה. אתה צריך להצטרף אליי". עוד קודם לכן שלח גנץ מכתב לראש הממשלה נתניהו וקרא לו לעצור את חוקי המהפכה המשפטית.
בינתיים, כמה ארגונים הודיעו שיעתרו לבג”ץ נגד החוק ‑ ביניהם האגודה לזכויות האזרח, וכן חברי כנסת מהאופוזיציה.
היועצת המשפטי לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה נחרצות לחקיקה – והיא לא תגן עליה אם תגיע לפתחו של בג"ץ. בחוות דעתה היא הזהירה ממצב שבו "שיטת בחירת השופטים תהפוך לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה, וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע". היועמ"שית הביעה חשש מתהליכי פוליטיזציה של בחירת השופטים: “תשנה לא רק את אופייה של הוועדה לבחירת שופטים ואת סוג השיקולים שהיא אמורה לשקול, אלא גם את אופייה של מערכת המשפט. יש בהסדר המוצע כדי להטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ועל המניעים לבחירת שופט או קידומו, לפגוע באופי הממלכתי של מלאכת השיפוט בכלל הערכאות, באופן שאינו הולם אותו”.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, קיים אתמול בלשכתו פגישה מצומצמת עם שישה מראשי המשק. גורם שקשור לפגישה מסר ל"ידיעות אחרונות" שהפגישה נועדה רק כדי לדון בשאלה כיצד להגיב אם ראש הממשלה לא יקיים צו של בג"ץ.
בשנתיים האחרונות, שביתה כזו נראתה פעמיים. הראשונה ‑ אחרי פיטורי שר הביטחון גלנט, שבסופו של דבר לא נכנסו לתוקף. השנייה ‑ בקיץ, אחרי רצח ששת החטופים ועל רקע הדרישה מהממשלה לחתום על עסקה. יו”ר המגזר העסקי דובי אמיתי אמר כי הוא לא ישתתף בפגישה משום שלא נשמעה עד כה החלטה מהממשלה שלא להישמע לבג”ץ. לדבריו, “רק אם יקרה כדבר הזה, יהיה מקום לדון בתגובה”.
