אם לא די בכך שאנחנו רדופים על ידי עליות חוזרות ונשנות במחירים של מוצרים רבים – יש עוד תופעה מרגיזה, שרק מחמירה: התייקרויות סמויות בעקבות הקטנת גודל האריזות בלי לשנות את המחיר. "שרינקיפיקציה", קוראים לזה בענף. או במילים אחרות: הדרך להגדלת האינפלציה מתחת לרדאר. אנחנו משלמים יותר בלי להרגיש, כי ברוב המקרים גודל האריזה החיצונית לא משתנה במובהק, רק התוכן שלה מתכווץ.
אמנם החוק מחייב את היצרנים לציין על האריזה שהכמות שונתה, אבל מי שם לב, וגם אם שמנו לב, מי מחשב מחירים לפי 100 גרם או 100 מ"ל כדי לדעת האם המוצר התייקר למעשה או נשאר באותו מחיר? לא במקרה מכונה התופעה גם "שרינקפליישן" — כינוי המרמז על תרומתה לאינפלציה.
60 מוצרים שהתכווצו
בערב פסח בשנה שעברה, כשבדקנו את הנושא בסיוע המועצה הישראלית לצרכנות, איתרנו 25 מוצרים שתכולתם הופחתה במהלך שנה ורבע (בין 2.1.2023 ל-4.3.2024), אם כי אז היה קשה יותר לאתר את המוצרים בהיעדר תוכנה רלבנטית – הסתמכנו על זיכרון וביקורים בסופר. השנה, הודות לפיתוח במערכת המיחשוב של אתר "פרייסז", איתרנו יותר מ-60 מוצרים (חלקם סדרות מוצרים) שבהם זה קרה במהלך חצי השנה האחרונה, כשקצב ההתכווצויות הואץ לקראת פסח. שיעורן נע בין 5% ל-43% מהמוצר. כלומר, זה שיעור ההתייקרות של המוצר עבורנו, אם מחירו נותר ללא שינוי. אם הוא גם התכווץ וגם התייקר, כפי שקרה לחלק מהמוצרים, מחירו הריאלי עלה עבורנו אפילו יותר.
את המוצרים שתכולתם הופחתה איתרנו לפי דיווחי הרשתות לאתר המחירים של משרד הכלכלה. לא בדקנו את המוצרים פיזית. בין המוצרים שאיתרנו יש כאלו שעברו התכווצות אפילו שלוש פעמים במהלך שנה או שנתיים, למשל נקניקיות של "ברכת אליהו" וחיתולי "האגיס". כל היצרנים שומרים על החוק, שנולד בעקבות חשיפת השיטה על ידי "ממון" בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות עוד בשנת 2003. כלומר, הם רושמים על אריזת המוצר שמדובר במוצר במשקל חדש. אבל אף אחד לא צריך לתת דין וחשבון מדוע המשקל שונה, ואיך מתחלקת בוננזת הפחתת המשקל בין הספקים — יבואנים, יצרנים מקומיים ורשתות.
בעולם מצביעים על עוד סוג של כיווץ המוצר: הורדת שיעורי הרכיבים היקרים שבתוכו, תוך חיסכון ליצרן, מה שבולט למשל בגרנולות או בחטיפים עם אגוזים – שיטה שאחריה קשה להתחקות.
3 צפייה בגלריה


פילטונה נתחי טונה בהירה בשמן קנולה, 632 גרם ) 158X4 גרם(: 15.3.2025 : התווסף מוצר חדש זהה עם ברקוד חדש, עם 560 גרם 140X4( גרם), ההפחתה – 11
"בדרך כלל הברקודים של האריזות המתכווצות לא משתנים, מה שמוסיף קושי באיתור שלהן", אומר בועז יהב, מנכ"ל פרייסז. "יכול להיות שעוד התכווצויות של אריזות חמקו מתחת לרדאר שלנו". המשמעות היא שלכל השוואות המחירים שנערכות בתקשורת, או על ידי משרד הכלכלה או על ידי חוקרים שונים, אין יכולת לעקוב אחרי ההתייקרות הסמויה הנובעת מהפחתת המשקל או כמות היחידות בתוך האריזה.
בין המוצרים יש גם כאלו שמבוקשים במיוחד לקראת החג – מגוון עוגיות לפסח של פפושדו וגטניו, תבלינים של מיה, מימון, פרג, קקאו הולנדי דל שומן של טעמן, וגם מגוון סוכריות, פירורי לחם, טורטיות, פיצוחים, ריבה, מוצרי בשר למיניהם — נקניקיות, המבוגר, בקר, רטבים, מגבונים וחיתולים בגדלים שונים של המותגים הפופולריים של האגיס: פרידום דריי, אקסטרה קייר וטיטולים.
בארצות-הברית ובאירופה אומרים שהרשתות החברתיות העלו את התופעה למודעות הצרכנים. אצלנו זה קורה הרבה פחות. "הקטנת אריזות מאפשרת ליצרן לא להעלות מחירים כדי לא להיתפס יקר, ובמקביל מוזילה עבורו את עלות האריזה וההובלה", מסביר יועץ השיווק אלי מרון, מנכ"ל משותף של קבוצת "סינרגיה". "גם הלחץ הגדל והולך של צרכנים בעולם ובארץ לשמירה על איכות הסביבה מהווה זרז להקטנת אריזות. אריזה קטנה יותר מונעת בזבוז".
3 צפייה בגלריה


ג'ל כביסה עדינה קרפור אקספרט, 1.5 ליטר: 8.10.2024 : התכווץ ל־ 1.25 ליטר – הפחתה של 17%
הדוגמה של קרפור
בצרפת יצרנים מחויבים החל מיולי 2024 ליידע את הצרכנים אם מוצר עבר התכווצות בלי שהמחיר ירד בהתאם. גם בברזיל ובהונגריה נכנסו חוקים בנושא ב-2024. באוסטריה, איטליה, הולנד ועוד מדינות באירופה דנים בהסדרת הנושא. בארצות-הברית קיימת הצעת תחיקה מתקדמת. ככל שהנושא יעלה למודעות ולטיפול ביותר ויותר מדינות, הוא ישפיע על החברות הבינלאומיות להפסיק להתפרע בהתכווצויות מוצרים. ישראל, נכון להיום, מחוץ לתחום, להפך – כל המרבה לכווץ הרי זה משובח.
בשנה שעברה קראה המועצה הישראלית לצרכנות לחייב יצרנים לסמן מחיר לפי יחידת משקל לפני ואחרי השינוי. בפועל דבר לא קרה. "השיטה של כיווץ תכולת המוצרים היא שיטה שמטעה את הציבור", אומרת עו"ד יעל שאואט, ממלאת מקום היועצת המשפטית של המועצה לצרכנות. "גם אם הרגולטור מחייב סימון על גבי האריזה בדבר שינוי התחולה (אך לא מחייב לסמן את השינוי במחיר ליחידת מוצר בת-השוואה – ש"ח), הצרכנים לא שמים לב לסימון, שנעשה באותיות קטנות".
עו"ד שאואט מפנה את תשומת הלב למה שקרה ברשת קרפור בצרפת. ב-2023 החליטה הרשת להזהיר את ציבור לקוחותיה מתופעת המוצרים המתכווצים על ידי שילוט על המדף, שמודיע על הקטנת תכולת האריזה והעלאת המחיר של המוצר. מספר חודשים לאחר מכן, משרד הכלכלה בצרפת הוציא צו שמחייב קמעונאים שיש להם חנות של יותר מ-400 מ"ר, להציג שלט על המדף לצד כל מוצר שמחירו עלה בעקבות הקטנת תכולת האריזה. על השלט יצוינו השינוי במשקל והשינוי במחיר. "ראוי שהקמעונאים בישראל יאמצו את השיטה למען ציבור לקוחותיהם, וגם שהרגולטור יחייב אותם לעשות זאת", אומרת עו"ד שאואט.
מקרפור נמסר בתגובה: "קרפור נלחמת בתופעה בכל העולם. מדובר בפריט אחד (ג'ל כביסה אקספרט – ש"ח) מתוך מעל 30,000 מוצרים. המוצרים המשווקים בישראל הם חלק מסדרות גלובליות, לכן במקרה של שינוי במוצר בחו"ל, השינוי עשוי לחול בארץ".
מהנקל סוד וחוגלה קימברלי לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון.