אומרים שאף אחד לא זוכר מי היה הסגן של בר כוכבא. הביטוי החבוט הזה נמצא בשימוש די תדיר בעולם הספורט, היכן שכידוע יש רק מקום ראשון אחד. מצד שני, בליגה הלאומית, שממנה מעפילות בכל שנה לליגת העל שתי הראשונות, לסגנית אין שום רגשי נחיתות, כי לקבוצות שמתמודדות על עלייה לא אכפת מאיזה מקום זה יקרה. הפועל באר-שבע תנסה להשיג מחר ניצחון שיקרב אותה לאליפות רביעית מאז שחזרה לליגת העל, אחרי שעלתה ליגה מהמקום השלישי, בעונה שבה נקבעו 6 עולות מהלאומית. מישהו זוכר את זה בכלל? למישהו אכפת?
הדהירה המטורפת של הפועל ת"א לליגת העל מאז מינויו של אליניב ברדה שואבת את מרב תשומת הלב. עם 46 נקודות מתוך 48 אפשריות וטור ספיגות שלא יכול היה להיות מחמיא יותר גם אם היו אוטמים את השער של לבקוביץ' עם בטון מזוין, זה בהחלט מובן. אלא שמקום אחד למטה, עם נקודה אחת פחות נמצאת הפועל פ"ת, שגם היא סידרה לעצמה שלשום פלייאוף שכולו גארבג'-טיים.
אלא שאם העלייה של הפועל ת"א צפויה ומתבקשת, זאת של פ"ת היא ההפך הגמור. תקציב הקבוצה הוא במקרה הטוב הרביעי בגודלו בליגה, והסגל שנבנה בקיץ התמלא בשחקנים שגם עכברי כדורגל יתקשו להכיר, שלא לדבר על להתרשם מהם. אם זה לא מספיק, הבלם הבכיר של הקבוצה (מתן גושה) נפצע בצורה קשה בתאונת דרכים בקיץ והחמיץ חצי עונה, והשוער הטוב בליגה (עומר כץ) סיים אותה במחזור ה-13. פ"ת עלתה ליגה לפני הפלייאוף עם שמות כמו ליאור גליקליך, דרור ניר, איתי רוטמן, נועם שחר, רועי דוד ויער זמברובסקי, נמצאת בעיצומה של ריצת 37 נקודות מתוך 39 האחרונות, ונמצאת בידיים של אחד המאמנים הטובים בארץ לטעמי: עומר פרץ.
כזכור, אחרי כעשור שחון בליגה הלאומית – שכלל אפילו ירידה לליגה א' ואז הצלה ברגע האחרון כי איזו הפועל איכסל התפרקה או משהו – פ"ת כבר עלתה ליגה לפני שנתיים. אז הסיבוב המרגש הסתיים בחזרה ללאומית המוכרת, הרבה לפני השריקה האחרונה של העונה. כמו שזה נראה כרגע, ובהיעדר בעלים פרטי שיגדיל תקציב, יצטרכו לעשות קסמים הקיץ בפ”ת כדי לא להפוך לקבוצת נדנדה. אז אני לא יודע כמה קוסמים מסתובבים באזור מלאבס, אבל אני יודע שביום שישי האחרון הם סידרו לעצמם כמעט חצי שנה כדי למצוא אחד.
