בשנת 1982 זכתה מירי רגב בתואר "צברית השנה" של מעריב לנוער. זוכי התחרות – שנערכה בחסות ראש הממשלה דאז מנחם בגין ו"טופר" אופנה לצעירים, שת"פ שהקדים את זמנו – קיבלו טיסה לארצות-הברית כדי לייצג את המדינה במחנות קיץ של הנוער היהודי.
ייתכן שהזכייה הזו סימנה את תחילת דרכה של רגב כפי שאנחנו מכירים אותה גם היום: ניכוס הישראליות לעצמה ונסיעות לחו"ל על חשבון המדינה. כי מה יותר ישראלי מתשע טיסות בעלות כוללת של יותר מ-3 מיליון שקלים מתחילת תפקידה?
אבל יש עוד דברים שרגב עושה כדי לשמר את התואר: מעלה פוסטים של עצמה מכינה עוף בשישי ומאחלת שבת שלום. מעניקה פטור מתשלום אגרת רישיון נהיגה – מתנה בשווי 50 שקלים, לחטופים שחזרו מהשבי, ולא מתביישת לומר לתושבי בארי שסירבו להכניס אותה: "אתם תהיו הקיבוץ האחרון שישוקם".
אתמול היא הגיעה להתארח אצל רוני קובן בערוץ "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" רגב באה לעבוד בישראליות ואחר כך לעוף משם. מי יודע לאיזה יעד. היא פה לשקם קצת את התדמית, והו, כמה שיש לשקם. החל מהתחקיר המדהים של רביב דרוקר עליה ועד הבנה שהמטוס שלה לא עובר דרך נתב"ג, אלא דרך משפחת נתניהו.
קובן, חובב משחקים שיביאו לו תשובות חד-משמעיות, שיחק עם רגב את "אחראי או לא אחראי ל-7 באוקטובר". הוא כלל שמות כמו יואב גלנט, בני גנץ, יצחק רבין, בנימין נתניהו וגם את רגב עצמה. שרת התחבורה התלבטה. הסתכלה לצדדים ולבסוף קבעה: כולם אחראים. גם רבין, גם דניאל הגרי, גם היא וגם נתניהו. אפשר להניח שיש עוד כמה אחראים שפשוט רגב לא נשאלה עליהם כמו: הרצל, טבעונים ומוך טבורי. קובן הכניס גם את שקמה ברסלר ואילן שילוח לתוך הגריל הזה, למרות שמדובר בשני אזרחים בלי שום תפקיד רשמי, כוח או יכולת לקבל החלטות בשם המדינה. בטוח שיהיה מי שיחשוב גם בציבור שהם אשמים מעצם אזכורם.
בתוכנית טענה רגב שהיא לא ידעה שחטופים שחזרו מתקשים להחזיק מעמד כלכלית. זו באמת הפתעה לא נורמלית לגלות שירדן ביבס, שאשתו ושני ילדיו נרצחו, שעונה והורעב בשבי במשך 484 ימים, צריך עזרה יותר מחרדים שקיבלו מיליארדים כדי שהממשלה תמשיך להתקיים.
קצת אחרי שפורסם הפרומו לתוכנית העלתה אותו רגב לרשתות החברתיות עם התיאור: "רוני קובן ניסה לטמון מלכודת בשאלת האחריות על מחדל 7 באוקטובר, אך נכשל". הגרסה שהעלתה הייתה קצרה בהרבה מהמקור. ככה זה כשעושים הנחות למציאות. אגב, מפליא שלא דרשה להכניס את קובן לרשימת האחראים לטבח, כי נראה שכשרגב רוצה, היא דווקא יכולה להיות מאוד החלטית לגבי כישלונות. של כולם חוץ ממי שאשם באמת.
בקטנה
"הסטודיו" של אפל טיוי, שיצר סת' רוגן ומככב בה, נראית כמו האסקפיזם המושלם הבא. מנהל באולפן סרטים שחולם להפיק סרטים אומנותיים צריך להתמודד עם בוס שמעדיף מסחרי, כלומר כמה שיותר כסף. כבר בפרק הראשון והמעולה הופיעו כוכבי צמרת כמו שרליז ת'רון, מרטין סקורסזה, סטיב בושמי ובריאן קרנסטון. הדיאלוגים נהדרים, גם המודעות העצמית והביקורת כלפי החיים בתעשייה הכי נוצצת בעולם, שכנראה לא תאהב בכלל את מה שרוגן מספר. אבל אולי זה רק יביא לו רעיונות לעונה שנייה.
