במסגרת דרשת הבוקר היומית, יעקב ברדוגו ניסה להדוף בזחיחות את הזיגזג שלו בנוגע למינויו של אלוף (במיל') אלי שרביט לראש השב"כ. בין השאר, ראש הסגל של ראש הממשלה בערוץ 14 התגאה בכך ש"יש כתב לענייני ברדוגו בכל מהדורה" והמשיך לאחד מאותם מונולוגים ארוכים ומסורבלים; אלא שמגיש סביר אמור לקטוע ולא רק עקב עודף בולשיט אלא גם כדי להבין לאן אדוני חותר (ספוילר: תחת נתן אשל).
אבל עודד מנשה, שעצם היותו במשבצת הנ"ל היא חלק מהמדע הבדיוני שהפך להיות המציאות הישראלית, נותר אילם. מי יודע, אולי שקע בזיכרונות מימי "קיץ על החוף" בזמן שברדוגו השתכשך בביצה של עצמו ושיחק עם הצופים והצופות ב"בנימין נתניהו אמר להרים ידיים". העיקר שבסיום, כשברדוגו ייחל לכך שמערכות המשפט "לא ימשיכו להיות מתעמרים בחברה", מנשה היה שם כדי לענות "אמן", שזה נחמד כי גם הג'וב של ברדוגו זה להגיד "אמן" אחרי מה שנתניהו אומר: כך נוצרת שרשרת אמנותית של "אמן".
המאמץ של ברדוגו להסביר מדוע הוא "מבסוט" מתמיכתו במינוי וגם "שמח" שתמך בביטולו, הוא מסוג הגרוטסקות שבגללן אכן יש צורך ב"כתב לענייני ברדוגו": ככה אפשר להבין את החובבנות, הרשלנות, העסקנות וההפקרות שמאפיינים את הליך האיוש של אחד התפקידים החשובים לביטחון המדינה. ברדוגו מוזמן להרגיע עם החשיבות העצמית: "כתב לענייני ברדוגו" יכול להיקרא גם "כתב לענייני שבשבת", כך שאולי מקומה של כל סוגת העיתונות שמסקרת את האיש ובחישותיו מתאימה לחלק של תחזית מזג האוויר.
אבל בכל הסאגה הזאת, שבהחלט לא תורמת לאיכות השינה המרוטשת ממילא של הציבור, ברדוגו דווקא כן אמר משהו שמלמד עליו כאדם ולא כצינור. זה קרה שלשום בשידור רדיו, כשהסטייק הגיע לשיא היפוכו. ברדוגו, בשוונג קוהרנטי למחצה, ציין את הפרגון של ח"כ גדי איזנקוט למינוי שרביט ולא התפלא: "הוא (שרביט) היה חייל שלו (איזנקוט). דרך אגב, גם מבחינה עדתית הוא היה חייל שלו... שני מרוקאים במטכ"ל".
הנה כי כן, דווקא הלוחם הדגול בחונטה האליטיסטית מגמד קצין רב-זכויות לכדי "חייל מבחינה עדתית" של מרוקאי אחר, בהתבטאות שהייתה עולה לאיש תקשורת מחדשות 12 או 13 ב-48 שעות לפחות של סקילה בערוץ 14. והאירוניה היא שכמה שעות קודם, כששרביט עדיין היה התגלמות הבשורה ע"פ נתניהו, הזהיר ברדוגו מפני אפשרות ש"הם ינסו להשחיר את אלי שרביט. אולי הם יגידו שאלי שרביט הוא מרוקאי מבאר-שבע, ולמרוקאי מבאר-שבע אסור להיות ראש השב"כ?" בסוף מי שהשחיר את שרביט על רקע מוצא הוא דווקא ברדוגו, וכל זה בשליחות משפחה די לבנה מקיסריה, כך שנראה שגם להיות שופר זה עסק שחור.
