סמוך למטוס שזה עתה נחת בשדה התעופה של דוחא חיכתה מכונית שחורה וממנה יצא איש אבטחה קטארי. הוא התקרב למטוס ואסף אל הרכב שניים מבכירי היהלומנים בישראל. משם הייתה קצרה הדרך למלון היוקרתי The Ned. זה היה ביקור רשמי ראשון בנסיכות של ראשי הבורסה הישראלית ליהלומים, הנשיא ניסים זוארץ והמנכ"ל ערן זיני. הם הגיעו בהזמנת הקטארים, בזמן שהמלחמה בעזה בעיצומה, לכנס יהלומים ואבני חן בינלאומי שאירחה המפרצית הקטנה.
מה שהבשיל עכשיו נבט לפני כארבע שנים, אז התגבשו הבנות חשאיות בין ישראל לקטאר. זה שנים רבות שהקטארים מבקשים להשתלב בתעשיית היהלומים העולמית ולפתוח בורסה מקומית. אבל הייתה להם בעיה: קטאר לא השתייכה ל"תהליך קימברלי", פורום של מדינות שנועד להסדיר את הסחר ביהלומים. תהליך קימברלי, או KP בשמו בתעשייה, בודק שמקור היהלומים הגולמיים הוא לא ב"יהלומי דמים", כלומר לא משמש למימון ארגוני טרור, מלחמות אזרחים וכו'. כל חֲברה ב-KP נדרשת לשקיפות כתנאי לקבלת תעודת קימברלי, שמעידה כי המדינה עומדת בתנאי התהליך.
כדי לצרף חברה חדשה לפורום הזה נדרשת הסכמה של כל יתר החברות בו, וקטאר לא קיבלה את ההסכמה הזאת. שתיים התנגדו לה: איחוד האמירויות, שהחרימה את קטאר וגינתה אותה כמדינה תומכת טרור עם קשרים לאיראן; וישראל, שסירבה מטעמים דומים.
בעשור האחרון קטאר השקיעה רבות בשינוי התדמית שלה בעיני העולם, כשהשיא היה ההכנות למונדיאל 2022. בנובמבר 2021 הייתה צפויה להתכנס ועידה של ה-KP במוסקבה, וקטאר רצתה מאוד ששם כבר יוכרז צירופה לפורום. איחוד האמירויות כבר הסירה את התנגדותה, אבל ישראל עדיין מנעה זאת. באותו זמן התנהל ציר נוסף בין המדינות, כשנבחרת ישראל בכדורגל התמודדה על מקומה במוקדמות גביע העולם. אז ההעפלה למונדיאל עוד נראתה אפשרית.
בירושלים עלה החשש שלישראלים לא תתאפשר הגעה לטורניר, ואם כבר יצליחו להגיע לא יהיה מי שיערוב לביטחונם במדינה שמארחת את בכירי הנהגת חמאס. קטאר זיהתה את החשש הישראלי והחלה להעביר מסרים דרך פיפ"א. הוועידה במוסקבה כבר הייתה מעבר לפינה וכל מדינה החזיקה בקלפים שהמדינה השנייה רצתה: ישראל את המונדיאל, קטאר את היהלומים.
פיפ"א כמו פיפ"א העבירה את הכדור מצד לצד. ישראל דרשה התחייבות מקטאר שלאזרחיה לא יאונה כל רע במהלך הטורניר. קטאר רצתה שישראל תסיר את התנגדותה ותאפשר לה סוף-סוף להצטרף לתעשיית היהלומים. בצעד חריג, ימים אחדים לפני הכינוס במוסקבה, הונחתה על גורם במשרד הכלכלה, שהוא נציג ישראל בוועידה, הנחיה שלא להתנגד לבקשת קטאר.
ההבנות שישראל הגיעה אליהן כללו, בין היתר, התחייבות מצד הקטארים לא להפלות את תעשיית היהלומים הישראלית ולאפשר ליהלומנים ישראלים לפעול בחופשיות באזורי הסחר ביהלומים בקטאר. יד אחת של הממשל הישראלי זעקה נגד אל-ג'זירה, ערוץ במימון קטארי; יד שנייה סגרה דיל של יהלומים תמורת מונדיאל.
ההגעה של זוארץ וזיני לאמירות הייתה בידיעה ובהסכמה של המדינה. הם התקבלו בכבוד, ישבו בשורה הראשונה של הכנס בדוחא, והוצגו לקהל באופן פומבי בנוכחותו של ראש הממשלה, שייח' מוחמד אאל-ת'אני. כל זה, כאמור, מתחולל בעת המלחמה בעזה, שקרוב משפחתו של אמיר קטאר הגדיר כ"רצח עם".
בערב השני הישראלים הוזמנו לארוחה אינטימית במסעדה שבגג המלון, עם שרים בממשלת קטאר וכמה מבכירי תעשיית היהלומים העולמית. "זו הייתה ארוחה טובה" מספר זוארץ, "יושבים, צוחקים, מדברים בעיקר על עסקים, כולם נזהרו מפוליטיקה".
מה המשמעות של הביקור הזה עבור התעשייה הישראלית?
"תעשיית היהלומים הישראלית תמיד הייתה פורצת דרך ביחסים כלכליים, הרבה לפני שיתופי פעולה רשמיים. ראינו את זה קורה עם איחוד האמירויות, שם קשרי היהלומים היוו בסיס ליחסים שהבשילו בהמשך להסכמי אברהם. אנחנו מקווים שככה גם יקרה עם קטאר". ¿
