בשנת 1987 שאלה אופרה ווינפרי את דונלד טראמפ בראיון איזה צעד כלכלי הוא חושב שארה"ב – אז תחת ממשל רונלד רייגן – צריכה לעשות. הוא לא היסס כשענה "להטיל מכסים", ונתן כדוגמה את יפן כ"אחת המדינות שצוחקות עלינו בגלל הסכמי סחר לא הוגנים".
ספק אם לפני כמעט 40 שנה, כשהיה יורש של אימפריית נדל"ן ופלייבוי ניו-יורקי שצלמי פפראצי רדפו אחריו, חשב טראמפ שיום אחד הוא יהיה נשיא ארה"ב, יעמוד בגן הוורדים של הבית הלבן, יודיע כי הוא מטיל מכסים על כל העולם ויקרא לזה "יום העצמאות הכלכלית של ארה"ב". העובדה שהמכסים חסרי התקדים שהטיל ביום רביעי יפגעו בעיקר במעמד הבינוני והנמוך ובמצביעים רבים שלו, פחות מטרידה אותו. הוא רצה להפוך את העולם על ראשו, ובחודשיים וחצי מאז נכנס לבית הלבן הוא עושה בדיוק את זה.
¿¿¿
הבית הלבן תיכנן את המופע של טראמפ בגן הוורדים במשך כמה שבועות. הדבר היחידי שיועציו של טראמפ לא ידעו הוא, ובכן, אילו מכסים יוטלו ועל מי. עד יום רביעי בצהריים עדיין היו עסוקים בבית הלבן בהכנת הלוחות שהציג טראמפ בנאום, שהחל במכוון מיד אחרי סגירת השווקים בוול סטריט. כלכלנים אמריקאים ידעו כי אין שום דרך לשכנע את טראמפ שהמדיניות הזו תפגע קודם כל בעסקים ובצרכנים האמריקאים, אבל הם קיוו שהמכה תהיה מינימלית. הם טעו. כשטראמפ סיים לנאום, הפרשנים בערוץ הטלוויזיה הכלכלי CNBC נראו חיוורים. "זה יותר גרוע מהתרחיש הגרוע ביותר של הפסימיסטים הכי גדולים בשוק", אמר אחד מהם. ביל קריסטול, פרשן שמרן בכיר, הוסיף: "זה יום השחרור ממערכת כלכלית בינלאומית, שייצרה את העלייה הגדולה ביותר של שגשוג ורווחה בהיסטוריה האנושית".
טראמפ כנראה באמת חושב שזו מדיניות כלכלית נכונה, אבל הוא בעיקר סבור שזה המעשה האולטימטיבי של "אמריקה פירסט". השימוש במונחים כמו "יום השחרור" או "יום העצמאות" אינו מקרי והוא גם לא המצאה מקורית, ההיסטוריה עמוסה במנהיגים פופוליסטים שהשתמשו בדיוק באותה רטוריקה. "אתם תזכרו את היום הזה", אמר טראמפ בגן הוורדים, "תסתכלו אחורה בעוד שנים ותגידו שצדקתי. זה יתברר כאחד הימים החשובים בתולדות המדינה שלנו".
המכסים של טראמפ
לסוטו 50%
קמבודיה 49%
וייטנאם 46%
בנגלדש 37%
תאילנד 36%
סין 34%
טייוואן 32%
אינדונזיה 32%
דרום-אפריקה 30%
הודו 26%
דרום-קוריאה 25%
יפן 24%
מלזיה 24%
האיחוד האירופי 20%
ישראל 17%
המשימה של הבית הלבן השבוע הייתה לשכנע את האמריקאים, בעיקר את מצביעי טראמפ, שהוא לא עושה משהו שיהפוך את חייהם הלא-קלים-גם-ככה לקשים הרבה יותר. פיטר נבארו, היועץ הבכיר של טראמפ למסחר וייצור, אמר ל"פוקס ניוז" כי הציפייה היא שהמכסים יניבו הכנסות של 6 טריליון דולר בעשור הקרוב, והבטיח לצופים שלא הם ישלמו את מחיר מלחמת המכסים הזו, אלא המדינות האחרות. "המסר הוא שמכסים הם הפחתות מס, הם מקומות עבודה, הם ביטחון לאומי", אמר נבארו, "המכסים נהדרים עבור אמריקה. הם יהפכו את אמריקה לגדולה שוב".
הקו הזה, שחוצה את גבול הגזלייטינג, לא עומד בשום מבחן מציאות היסטורי. מכסים שהוטלו על ידי ארה"ב משולמים על ידי עסקים וצרכנים אמריקאים בצורה של מחירים גבוהים יותר על סחורות מיובאות. נשיא איגוד התעשיינים, ג'יי טימונס, אמר כי "העלויות הגבוהות של מכסים חדשים מאיימות על השקעות, על מקומות עבודה, על שרשראות אספקה ועל יכולתה של אמריקה להתחרות ולהוביל“. איגוד הקמעונאים הלאומי אמר כי "המכסים אינם משולמים על ידי מדינות זרות או ספקים, אלא על ידי יבואנים אמריקאים".
למעשה, אם אכן ייכנסו לקופת האוצר האמריקאי 6 טריליון דולר בעשור הקרוב, זו תהיה העלייה בהכנסות ממיסים הגדולה בהיסטוריה. אפילו בניכוי האינפלציה, מדובר בסכום גדול פי שלושה ממיסי החירום שהוטלו ב-1942 כדי לממן את עלות הלחימה במלחמת העולם השנייה. המראיינים של פיט נבארו ב"פוקס" אכן חזרו אחריו ואמרו כי מדובר ב"נורמנדי של ימינו, כולנו צריכים להקריב!", ושר האוצר, סקוט בסנט, ניסה לשכנע שלשלם מחירים יקרים זה מה שעושה את אמריקה לאמריקה. "מוצרים זולים אינם החלום האמריקאי", אמר.
לפחות לפי הסקרים, רוב האמריקאים לא קונים את כל הספינים. סקר של CBS השבוע העלה כי 72% מהאמריקאים סבורים שהמכסים יביאו לעליית מחירים ולא תומכים במדיניות הזו.
¿¿¿
עוד לפני המופע שלו בגן הוורדים, כבר הכריז טראמפ על הטלת מכסים על סחורות מסין, מקסיקו וקנדה. ביום רביעי בלילה נכנסו לתוקף מכסים של 25% על מכוניות מיובאות. אבל מה שגרם לכלכלנים לגרד בראש השבוע, הייתה האקראיות של המכסים שהוטלו על מדינות שונות, מעבר לקו הבסיס של 10% לכל מדינה – 34% על סין, 20% על האיחוד האירופי, 46% על וייטנאם, 42% על טייוואן, 24% על יפן, 26% על הודו, 31% על שווייץ, 25% על דרום-קוריאה, ומשום מה 49% על קמבודיה. "טראמפ מכריז כי המכסים שלו הם תגובה למחסומי הסחר שמדינות אחרות מטילות על ארה"ב", כתב הכלכלן ג'סטין וולטרס, "אבל המספרים שהוא מציג אינם קשורים למציאות. אבסורדי לקרוא לזה מכסים הדדיים, זו סתם התפרעות נגד כולם".
ואכן, חלק מהמספרים קשור ישירות לדעותיו ולרגשותיו של טראמפ. למשל, 30% שהוטלו על דרום-אפריקה. "קורים דברים רעים מאוד בדרום-אפריקה והפייק ניוז לא מדווחים על זה", אמר טראמפ, שבחודשים האחרונים חוזר שוב ושוב על שקר שהפיץ אילון מאסק (יליד דרום-אפריקה) לפיו ממשלת דרום-אפריקה מקפחת באופן ממסדי את הלבנים במדינה. בחודש שעבר העניק טראמפ אישור מיוחד ל"פליטים אפריקנרים" להיכנס לארה"ב.
נטייה אישית נוספת שהשפיעה על ההחלטה, היא שנאתו התהומית של טראמפ למס הכנסה. "מ-1789 עד 1913 היינו מדינה של מכסים וארה“ב הייתה העשירה ביותר שהייתה אי פעם", אמר טראמפ בנוסטלגיה לתקופה שאליה הוא רוצה להחזיר את ארה"ב מהרבה בחינות, "ואז, ב-1913, מסיבה שאינה ידועה לאנושות, הם הקימו את מס ההכנסה“. ההחלטה להקים את מס ההכנסה בארה"ב נבעה משתי סיבות שדווקא ידועות היטב לאנושות: לגבות יותר מסים מהעשירים ולשלם עבור ממשל פדרלי צומח במהירות. המכסים שטראמפ מטיל יכבידו באופן לא פרופורציונלי על אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה, בעוד שמס הכנסה בדרך כלל לוקח יותר מהעשירים, ולא קשה להבין מדוע טראמפ מעדיף מכסים על פני מס הכנסה. כמי שכנראה מעולם לא דרך בחנות מכולת, טראמפ גם בטוח שבזכות המכסים יחזור לז'רגון המונח "מצרכים". "זה מונח כל כך מיושן", אמר טראמפ, "מיושן, אבל יפה. מצרכים. זה בערך אומר, שקית עם דברים שונים בתוכה".
עוד טרנד בולט מאוד בלוח המכסים שהציג טראמפ הוא שרוב המדינות שמוגדרות על ידיו כמי שסופגות מכסי תגמול "הדדיים“, הן כלכלות עניות ומתפתחות. זה כולל כמה מהמדינות העניות בעולם – למשל דרום סודן ובורונדי – כמו גם מדינות בעיצומה של מלחמה, בעיקר סודן. המכס הכי גבוה הוטל על ממלכת לסוטו באפריקה (50%), אחת המדינות העניות בעולם עם תוצר גולמי לנפש שנע בין 1,000 ל-1,500 דולר בשנה. למרות זאת, היא אחת היצואניות הגדולות של בגדים וטקסטיל לארה"ב. להטיל עליה 50% מכס לא יעזור בשום צורה לכלכלה האמריקאית או לכוח העבודה האמריקאי, זו סתם אכזריות.
עוד מדינה ענייה שתיפגע מאוד היא בנגלדש, המדינה העשירית הכי מאוכלסת בעולם. המפעלים שלה מייצרים הררי בגדים ומוכרים בכ-7 מיליארד דולר בשנה לארה"ב. תעריף המכס החדש של 37%, שלא ברור אם יתווסף ל-15% שכבר קיימים על סחורות מבנגלדש, יפגע במדינה אנושות – אבל גם עשרות מיליוני אמריקאים שאלה הבגדים היחידים שהם יכולים להרשות לעצמם, יצטרכו למצוא פתרון אחר.
¿¿¿
לנשיא ארה"ב אין כוח חד-צדדי מובנה להטיל מכסים. למעשה, הקונגרס יכול לעצור את כל המכסים האלה במחי הצבעה אחת. טראמפ בונה על כך שהרוב הרפובליקני לא יעז לעשות לו את זה, גם אם מרבית הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למכסים, כי הם יודעים שבניגוד למה שטראמפ מספר בטלוויזיה, מי שייפגעו הם האנשים שבחרו בהם.
כמה משותפות הסחר של ארה"ב, ובהן ישראל, הודיעו בימים האחרונים כי יורידו את המכסים שלהן בתקווה שטראמפ ידחה את המלחמה נגדן, אבל בכירי הממשל הדגישו כי הם רואים במצב הסחר הקיים "מקרה חירום לאומי". וגם אם מדינות מסוימות אכן יזכו בסוף בדחיות, אף מדינה לא תוכל להימנע מהתעריף הבסיסי של 10%.
בינתיים, הציע המיליארדר היהודי-אמריקאי המפורסם מארק קיובאן, לשעבר מבעלי קבוצת ה-NBA דאלאס מאבריקס, לאמריקאי הממוצע להיות פרקטי: "לכו לחנויות הכלבו עכשיו ותקנו הרבה חומרים מתכלים, ממשחת שיניים ועד סבון, כל דבר שתוכלו למצוא עבורו מקום אחסון. תקנו לפני שהם צריכים לחדש את המלאי, כי אתם יודעים טוב מאוד מה יקרה: גם אם זה מיוצר בארה"ב, הם עדיין יעלו את המחיר ויגידו לכם שזו אשמת המכסים".
המכס הכי גבוה הוטל על לסוטו שבאפריקה (50%), מהמדינות העניות בעולם, ואחת היצואניות הגדולות של טקסטיל לארה"ב. אלא שהמכס לא יעזור בשום צורה לכלכלה האמריקאית – זו סתם אכזריות
