"ההחלטה לסיים את כהונת ראש שב"כ פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון", הבהירה בסוף השבוע היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לקראת הדיון המכריע בעתירות נגד ההדחה שיתקיים השבוע. כנספח, צורף גם מכתב של ראש השירות שעומד תחת סכנת הדחה, רונן בר, ובו הוא יוצא בהאשמות חסרות תקדים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת אך אפשרית לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'", הזהיר בין היתר במכתבו מפני השלכות הליך ההדחה. לדבריו, "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק". עוד הוא חשף: "נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. זה נתן את האות לטענת חוסר האמון. ראש השב"כ אינו 'משרת אמון', לא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר".
האשמות חסרות תקדים
בר התייחס במכתבו גם לפרשת קטארגייט שמתנהלת בימים אלו, והבהיר: "מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
לדבריו, "בנוסף לאמור לעיל, נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".
עוד נכתב: "ניכר כי הטעמים ל'חוסר האמון' מטעמו של ראש הממשלה החלו להיערם בחודש נובמבר 2024, יחד עם גיבוש מעטפת האבטחה ביחד לניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, התעצמו שעה שהעברתי את עמדתי במכתב עבור שרי הממשלה באשר לצורך בוועדת חקירה ממלכתית והחמירו עם הצגת תחקיר השב"כ, שבו, לצד פירוט הכשלים בתפקודו של שירות הביטחון הכללי, הוצג הצורך בבדיקה רחבה של ההקשר והמדיניות במסגרתה פעל השירות".
הסירוב שהצית מלחמה
כפי שפירסמו נחום ברנע וטובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות", כשנתניהו נתקל בבעיות פוליטיות ואישיות הוא דרש להפעיל את רונן בר ואת הארגון שלו באופן חסר תקדים, בעוד בר סירב. כך למשל, נתניהו דרש מבר לבצע בדיקות פוליגרף לשרים בחשד להדלפות מישיבות הקבינט ודרש לגייס את השב"כ ואת הכלים המיוחדים שלו נגד המחאה. בר סירב. כמו כן, נתניהו הפעיל לחץ על השב"כ ועל הפרקליטות כדי לפטור אותו מלהעיד בבית המשפט. הנימוק היה ביטחונו האישי. הוא דרש שהשב"כ יודיע שאין מקום בטוח לקיים בו את המשפט, ואם יימצא מקום כזה, הוא ייפסל לאחר דיון אחד, כי ביטחונו מחייב לשנע אותו ממקום למקום, ומקום ההתכנסות חייב להיות חשאי. המשמעות המעשית של דרישותיו הייתה דחיית משפטו עד לסוף המלחמה. בסוף נמצא מקום – במרתף של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. פומביות הדיון נשמרה, ושלומו של רה"מ הובטח. נתניהו לא קיבל את הסידור באהבה ואי לכך, הליך הדחתו של בר הואץ.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "חוסר האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל 7 באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שעירערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן". עוד הוסיפו בלשכה: "היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב"כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב"כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ"שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף".
