547 אחרי שנחטפו, התייצבו שלושה שורדי שבי בכיכר החטופים בתל אביב אמש בקריאה: "אין לנו זמן".
עומר ונקרט, ששוחרר לפני כחודש וחצי מהשבי אחרי 505 ימים, נאם ראשון: "אני כאן, נרגש וזועק - השיבו את אחיי מהשבי", פתח ונקרט את דבריו. "אבל אני לא באמת כאן, רק חצי ממני עומד פה. חלק ממני עדיין שבוי במנהרה, וגם אתם לא באמת כאן - כי חלק מכולנו שבוי בעזה". הוא המשיך ואמר: "השיקום האמיתי שלי יהיה שאחיי האהובים גיא (גלבוע דלאל) ואביה (אביתר דוד) יעלו על מסוק חיל האוויר, יפסעו אל החדר בו מחכים להם קרוביהם והם יהיו שוב בבית בישראל."
3 צפייה בגלריה
(גדי מוזס על חידוש הלחימה: "אחינו השבויים מאבדים כל תקווה כשקולות הפגזים שורקים מכל צד ועבר" | צילום: דנה קופל)
הוא תיאר כיצד בשבי "הוחזקתי בתנאים קיצוניים במנהרה צרה כשלידי בור הצרכים. במשך 505 ימים הורעבתי, הושפלתי, הוכיתי. מתוכם הייתי 197 ימים לבדי כמעט איבדתי את שפיותי".
הוא קרא לחברי הקבינט ולנתניהו לפעול למען השבת החטופים: "אני קורא מכאן לחברי הקבינט ולראש הממשלה להזמין אותי לישיבת הקבינט הבאה ולהסתכל בעיניים לעדות שלי. אני קורא לכם - אל תסיטו את המבט. תהיו אמיצים והזמינו אותי לספר לכם מקרוב מה עוברים בשניות אלה ממש אחיי השבויים. למשפחות היקרות - אתם לא לבד. הלב של עם שלם אתכם".
3 צפייה בגלריה
עומר ונקרט על אלו שנותרו מאחור: "רק חצי ממני עומד פה. חלק ממני עדיין שבוי במנהרה, וגם אתם לא באמת כאן - כי חלק מכולנו שבוי בעזה" | צילום: דנה קופל
אחריו, דיברה התצפיתנית לירי אלבג ופתחה בהודיה: "תודה לכולכם שנלחמתם ואתם עדיין נלחמים על החזרת אחי ואחיותיי", אמרה, והוסיפה תודה לחיילי צה"ל ולמשפחות השכולות: "ליבי איתכם. אני עומדת כאן הערב מולכם – חופשייה. אבל הלב שלי נשאר שם". היא הדגישה: "אני הקול של אלה שאין להם אפשרות לדבר, לצעוק, לבקש עזרה. אנחנו עם שמקדש חיים, לא מוות".
היא סיפרה על הרגע שבו קרסה העסקה הקודמת: "היינו בטוחות שאנחנו יוצאות משם הביתה. הדלתות לא נפתחו - והסיוט נמשך". לדבריה, ברגע הזה איבדה אמון: "אמון בעולם שבחוץ, אמון בזה שמישהו זוכר אותנו". מאז, היא קוראת לא לשתוק: "אסור לנו להתרגל. אסור לנו לקבל את זה בסדר היום".
אלבג תיארה את המציאות הקשה שחוותה בשבי: "שנה וחצי של עינויים, אלימות פיזית, נפשית - ואפילו מינית. אסרו עלינו לבכות, להתחבק, להקשיב אחת לשנייה". לדבריה, גם חג הפסח שעבר עליהן בשבי היה טראומטי: "היינו לבד, הרגשנו בדיכאון. העבידו אותנו. היינו משרתות שלהם".
3 צפייה בגלריה
לירי אלבג על תחושת השבר כשהתפוצצה עסקת החטופים הראשונה: "היינו בטוחות שאנחנו יוצאות משם הביתה. הדלתות לא נפתחו - והסיוט נמשך" | צילום: דנה קופל
היא הביעה דאגה מחידוש הלחימה: "כל חזרה ללחימה מסכנת אותם. החטופים הם הראשונים לשלם את המחיר". לסיום הכריזה: "החטופים חייבים לחזור עכשיו! התנאים בלתי נסבלים. אין ניצחון בלי שכל 59 החטופים בבית. אף אחד לא צריך לדעת איך זה מרגיש – אז תצעקו איתי את הזעקה שלהם".
שורד השבי בן ה-80 גדי מוזס נשא גם הוא נאום ראשון בפני ההמונים בכיכר החטופים, ואמר: "בעוד כשבוע נחגוג את חג הפסח - חג החירות. השנה משמעות החירות שלי הרבה יותר עמוקה. לאחר 482 ימי שבי בידי הג'יהאד האיסלאמי, אני שוב חופשי בקרב בני משפחתי ובני עמי".
בצל החזרה ללחימה, הוא סיפר: "תופי המלחמה מהדהדים באוזני שוב. הייתי שם ושמעתי קולות אלו גם מהצד האחר של הגבול. זה איום ונורא. זה חונק את הגרון ומשתק את הנפש. אחינו השבויים מאבדים כל תקווה כשקולות הפגזים שורקים מכל צד ועבר. פגזים אלו הרגו ויכולים להרוג את אחינו חסרי הישע". הוא מתח ביקורת חריפה על מדיניות הגברת הלחץ הצבאי: "ההנחה שהרג אנשים יביא את חמאס להבנה כי עליהם לשחרר את החטופים, מוטעית מיסודה. חיי אדם ורכוש לא מעניינים אותם. יש בידיהם קלף מיקוח והם רוצים להפיק מקלף זה את מירב התועלת מנקודת מבטם".
לדבריו, "זמנם של החטופים איננו בלתי מוגבל. אסור לנו למיין אותם לפי אמות מידה לא לנו. עלינו לשחרר את כולם ועכשיו".
מוקדם יותר אתמול, בני משפחות חטופים נשאו דברים מחוץ לשער בגין בקריה, ותקפו בחריפות את התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו מרב סבירסקי, אחותו של החטוף איתי סבירסקי שנרצח בשבי, אמרה: "זהו היום ה-547 שבו אהובינו מוחזקים בגיהינום בעזה. השבוע החל להיחשף קצה הקרחון של האינטרסים הזרים שמנהלים את לשכת נתניהו ואת המדינה - ושהובילו לסיכול החזרת החטופים". במקביל לדברי המשפחות, אלפים התאספו להפגנה גם בכיכר הבימה בתל אביב.
