אם יש משהו שמוציא את שירה גפן מהעצב שמלווה אותה בשנה וחצי האחרונות, זו היצירה לילדים. לכן היא שמחה כל כך מהעיבוד הבימתי לספר הילדים שלה "על עלה ועל אלונה", שיוצג בפסח בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ובפסטיבל "מקומות שמורים" ביפו שכולל מופעים שמונגשים לילדים ולבוגרים על הרצף האוטיסטי. זוהי הצגת תיאטרון בובות שגפן עיבדה עם הבמאי צבי סהר. משתתפות אביב הורוביץ וגוני פז, ודוד פולונסקי עיצב.
"זאת לא תקופה לחגיגות, אבל יצירה לילדים היא משהו שאני מרגישה איתו נוח גם בימים הבלתי אפשריים האלה", היא אומרת. "הילדים לא אשמים במה שקורה כאן". וסהר מוסיף: "אי-אפשר לשכוח את מה שקורה, אבל העבודה על הצגת הילדים הזאת היא המקלט שלנו".
על פסטיבל "מקומות שמורים" אומרת גפן: "עבדתי בעבר עם שחקנים עם מוגבלויות ועשיתי איתם הצגה. זה היה ניסיון מושלם. הם מאוד אמיתיים. תמיד טוב לי להיות בקרבתם. יש בהם תמימות, חיוביוּת ויצירתיות, והפסטיבל הזה הוא נקודת אור".
הרבה נקודות אור יש עכשיו למשפחת גפן: לאביב נולד בן מנישואיו הטריים; איחוד "הכבש השישה-עשר", על פי הספר של יהונתן ז"ל, מצליח בענק; ואם המשפחה, נורית, הפכה לכוכבת בזכות הפודקאסט עם הנכד דילן. "הייתי בחזרות ל'כבש השישה-עשר' בשמו של אבי", אומרת גפן. "ייצגתי אותו, והקשיבו לדעתי. זה מופע נפלא. אבא שלי רצה לחדש אותו הרבה שנים, ולא התאפשר לו. מאוד משמח שזה קורה. יש במופע הזה עולם שהולך ונעלם, תרבות שהולכת ונעלמת, ישראליות שהולכת ונעלמת. ימים יגידו אם יישאר מזה משהו בעתיד".
מה אביך היה אומר על המופע לו היה צופה בו?
"הוא היה מאוד גאה ונרגש. גם מדברים בו עליו נורא יפה על הבמה, והוא נשאר עליה צעיר. פתאום העולם נראה שפוי יותר".
ומה את אומרת על ההצלחה של אמא שלך?
"זה מטורף שהיא פרצה בגיל 80. זה חיכה כל הזמן, והנה זה קורה. השיחות שלה עם דילן מקסימות. הרבה פעמים דילן הוא המבוגר".
הפתיחוּת שלה לא מפריעה לך?
"אנחנו בשלב שבו כל הכעסים נעלמו. כיף לבלות איתה, ואין סיבה לרסן אותה"