בתעשיית האופנה הישראלית היו המומים אתמול (ג') ממותו של מעצב השמלות הנודע דני מזרחי. "דני היה איש של חזון, איש של לב, איש של פנטזיות שלא תמיד התיישבו עם גבולות המציאות", אמר המפיק מוטי רייף. "הוא היה פורץ דרך אמיתי. אזכור אותו בזכות הלב הגדול ובזכות הפה הישיר, כזה שלא פחד להגיד את מה שכולם רק חשבו. אני בטוח שהוא ימשיך לנצנץ גם למעלה".
מזרחי, שנפטר ממחלה קשה בגיל 66, פעל מסוף שנות ה-70, תחילה במותג ראש אינדיאני שהקים אחיו הגדול, ניסים, ולאחר מכן כמעצב עצמאי של שמלות כלה וערב. על אף שידע קשיים כלכליים לאורך השנים, כולל חובות של מיליוני שקלים, המשיך לעבוד ולהלביש נשים.
הוא נולד וגדל בשכונת מנשיה בדרום תל-אביב. אביו עבד כפועל, ואמו הייתה עקרת בית שגידלה חמישה ילדים בדירת שני חדרים רעועה. בגלל הקושי הכלכלי, הוצאו דני ואחדים מאחיו מהבית ועברו לפנימייה. דני שהה שם מגיל שמונה עד 14, אז נשר מבית הספר.
את דרכו כמעצב עצמאי החל ב-1990 כשפתח בית אופנה משלו ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. העיצוב היה חדשני לתקופה: לבן, נזירי וללא שמלות. עיתונאית האופנה יהודית חנוך כתבה: "אלה לא שמלות לנערות שחולמות להתחתן בשמלה כפרית ועם זר פרחים על הראש, אלא יותר למי שרוצה להדהים בבגד כמו של מלכה, ולמי שחולמת על בגד שאפשר לעשות בו כניסה מהממת על הבמה או באירוע חשוב".
"מאז שנכנסתי לתחום, שיניתי את הסטנדרטים המקובלים בתעשיית שמלות הכלה", אמר מזרחי בראיון מאותה תקופה. "אנשים התחילו להתאים את האירוע לשמלה. אלה שמגיעות אליי עושות בדרך כלל אירועים גדולים, מעל הממוצע, ולכן הן זקוקות גם לשמלה שהיא מעל הממוצע. יש בנות שאין להן גבול. אם הן היו יכולות לשים את הלוסטרה של הסטודיו על הראש, גם את זה הן היו עושות. זה לא תמיד משמח אותי, אבל אני מאמין שזו שרוצה את כל הסטודיו על הראש, גם סוג הקהל שלה הוא כזה, ורואה את זה באותה עין".
בשנות ה-90 ובעשור הבא היה אחד המעצבים הפופולריים בישראל. הוא החזיק בחנויות גדולות בתל-אביב והלביש את הנשים המפורסמות בארץ. במשך שנים הלביש גם את המתמודדות בתחרות מלכת היופי של מגזין "לאשה" מבית "ידיעות אחרונות". המוזה שלו הייתה מגישת הטלוויזיה והדוגמנית גלית גוטמן, שתמונותיה עיטרו את חללי הסטודיו שלו במשך שנים.
"הכרתי את דני מיד לאחר השירות הצבאי שלי, בתחילת דרכי כדוגמנית", אמרה אתמול גוטמן. "מהר מאוד הפכנו לחברים קרובים. הוא עיצב את שמלת הכלה שלי, והמשפחות שלנו הכירו. דני היה האיש הכי אופטימי עם החיוך הכי יפה שהכרתי. הוא גם היה איש גדול מהחיים, שחי וטרף אותם".
זה בא לידי ביטוי גם בעיצוביו. "הוא היה הראשון שהביא את שמלות הכלה והערב למקום אקסטרווגנטי ועם אמירה ברורה", אומרת גוטמן. "אחריו באו רבים אחרים. הוא שינה את חוקי המשחק האופנתיים בישראל בשנות ה-90 מתוך הבנה שמותר גם לחגוג, והוא ידע לחגוג את החיים".
גוטמן לא רק שימשה כמוזה של מזרחי, אלא גם הצטלמה במשך 17 שנה לקטלוגים שלו. "הוא תמיד סיפר לי שכשהוא מעצב שמלות, הוא חושב עליי", אמרה אתמול. "זאת הייתה מחמאה מאוד גדולה. אזכור אותו תמיד לטובה".
בסוף העשור השני של שנות ה-2000 נקלע לקשיים כלכליים ונאלץ למכור את ביתו שבהרצליה פיתוח. חלק מחבריו לא נותרו בקשר איתו. "כל חיי רק חילקתי ונתתי ועשיתי, גם כשלא היה לי, אבל היום הכל התהפך, ואני צריך עזרה של אחרים", אמר בראיון ב-2020. "קשה לי עם זה. אני יודע להיות בצד הנותן, לא המקבל. הרבה אנשים הציעו לי עזרה, אבל אני לא רוצה. לקוחות מתקשרים אליי כדי להכין לי סיר של שבת, ואני לא מוכן. אני מעדיף לאכול אצל הבת שלי או אצל ההורים של ברק (בן זוגו, א"י), כי אני לא מסוגל להיות בסיטואציה הזאת. אני באתי מהמיץ של הזבל, ולכן אני לא מפחד. אני לא מרחם על עצמי, אבל לא נעים לי שהבת שלי קונה בשבילי דברים הביתה. למראית עין חשבו שאני האיש הכי עשיר בעולם, אבל היום אין לי כלום".
מזרחי השאיר אחריו שלוש בנות ונכדים. הוא הובא למנוחות אתמול בבית העלמין כפר נחמן ברעננה.
* הכתבה המלאה – בערוץ האופנה של ynet
