אנו חווים בימים אלה שוק חברתי, כלכלי ותרבותי ושינוי פרדיגמה שומט לסת. עד היום היה קונצנזוס שבו דובר על סחר חופשי עם זרימה יעילה של הון, אנשים וסחורות וכל השפע העולמי הזה, שנבע משתי החלטות אמריקאיות לאחר מלחמת העולם השנייה. הראשונה - הקמת ברית נאט"ו – ובשנת 1951 ברית צבאית עם יפן המובסת.
ההחלטה השניה - לייצר כלכלת סחר חופשי. בסוף המלחמה בשנת 1945 ארה"ב נשארה הרבה יותר חזקה כלכלית וצבאית ממה שהיה לפני. היא יצרה כל דבר בעולם, ממטוסים ונשק גרעיני ועד שרוך נעל. לקראת שנות ה-50 ארה"ב הגיעה לשיא עושרה, ולכמעט 40% מהתוצר הגולמי העולמי, שפירושו ש-180 מיליון אמריקאים היו עשירים כמעט כמו כל העולם כולו. ארה"ב, בנדיבותה והגינותה, החליטה לחזק את המדינות האירופיות ההרוסות ואת המדינות המובסות על ידי תוכנית מרשל המפורסמת, מתוך הבנה שסחר חופשי בין מדינה משגשגת ועוצמתית לבין מדינות הרוסות הוא לא בר-תחרות. איך יכול יצרן גרמני להתחרות ביצרן אמריקאי כאשר בקושי יש לו חומרי גלם? ארה"ב, במקום לדרוש הדדיות, פתחה את השוק הצרכני הענק שלה ללא מכס על יבוא ממדינות אירופה ויפן, והסכימה על מכסים גבוהים והגבלות על יצוא אמריקאי. לדוגמה, מרצדס שיוצאה מגרמניה נכנסה לארה"ב ללא מכס, אך מאידך על שברולט או קדילק מארה"ב הוטל מכס באירופה. זאת כי האימפריה האמריקאית העדיפה את הביטחון הלאומי ואת המלחמה בקומוניזם על פני שיקולים אחרים.
תהליך זה ודומיו שנמשכו 40 שנה גרמו לכך שהעובדים בעלי הצווארון הכחול האמריקאי - השדרה המרכזית והגאווה של הכלכלה ושל האומה, שהצטיינו בתעשיית הפלדה, המכוניות, השבבים, מוצרי צריכה ועוד, הלכו ונחלשו באופן משמעותי. מפעלים ענקיים עומדים ריקים מאדם ופרברים שלמים, שהוקמו למגורי מעמד הפועלים, נשארו כערי רפאים.
טראמפ, שרואה מול עיניו הוגנות ורווחה כלכלית, אמר לעצמו שסיפור זה נגמר. סין מייצאת לארה"ב ב-438 מיליארד דולר ומייבאת מארה"ב רק 143 מיליארד דולר; קנדה מייצאת לארה"ב ב-412 מיליארד דולר ומייבאת מארה"ב אליה 348 מיליארד דולר. בעצם טראמפ מסתכל על המשפט של נפוליאון מסוף המאה ה-18 שאמר: "אל תעירו את הדוב הסיני, כי כשיתעורר יטרוף את העולם כולו". טראמפ אומר שבהחלטות אמריקאיות קודמות שגויות הקמנו את האויב הסיני, שעומד מולנו ומאיים עלינו כמעצמה עולה.
כך גם במערב אירופה, במקום שייקודו כל יום קידה לדגל האמריקאי ויגידו תודה לעם האמריקאי ששיקם אותם ופרס עליהם סוכת הגנה, התפתחה בשנים האחרונות שנאה לארה"ב. טראמפ החליט לסיים את הפארסה הזאת ולעבוד על הוגנות, הדדיות ורווחה כלכלית, בפרט שמשנות ה-70 כלכלות גרמניה וצרפת שוקמו לחלוטין והפכו לאימפריות בעצמן.
כעת החליט טראמפ להטיל מכס על היבוא לארה"ב, הוא רוצה להגיע למצב של איזון חדש בין השווקים, ולא שהענק האמריקאי יעניק מטוב ליבו ויפרנס את הבטלנים, הסוציאליסטים והפרשנים באירופה. אני לא יודע איך שינוי הפרדיגמה יסתיים, לא יודע כמה זמן ייקח עד שהשווקים בעולם יירגעו ויתייצבו, אבל נראה לי שכאשר האיזון החדש יגיע, הוא יהיה יותר הגון, יותר מוסרי ועם יותר כבוד לעם האמריקאי.
הכותב היה מנכ"ל משרד האוצר בעבר והוא איש עסקים בהווה
אחרי מלחמת העולם ארה"ב פתחה את השוק הצרכני הענק שלה ללא מכס לאירופה ויפן, כדי לשקם אותן והסכימה על מכסים גבוהים על יצוא אמריקאי. טראמפ החליט לעשות לזה סוף
