העיתונאית ובעלת הטור סילבי קשת הלכה לעולמה בגיל 94. היא התפרסמה בשל טורה "חץ מסילבי קשת", שעסק בעיקר בביקורת פוליטית והתפרסם ב"ידיעות אחרונות" החל מראשית שנות ה-70 ועד 2005, כשפרשה.
במהלך דרכה המקצועית הפכה קשת לאחת מנשות התקשורת המובילות והמשפיעות במדינה - וזכתה לעיתים קרובות לביקורת בשל סגנונה הארסי וחסר הרחמים.
קשת נולדה בצרפת ב-1930 תחת השם סילבי שניידר, ועלתה לארץ עם משפחתה בהיותה בת חמש. היא גדלה ולמדה בחיפה, וב-1949 נישאה לצבי קשת. ב-1961 התגרשו השניים, אך קשת שמרה על שם המשפחה ולא נישאה בשנית.
בשנות ה-50 עבדה קשת כמגיהה ב"העולם הזה" - עבודה שהשיגה לאחר שנזפה בעורך אורי אבנרי על מודעת דרושים לתפקידי הגהה שנכתבה בלשון זכר. ב"העולם הזה" כתבה קשת ביקורות קולנוע וטור בשם "מכתבים לרותי". בשלב זה החלה לעשות לעצמה שם ככותבת מושחזת וחדת לשון, מוניטין שרק גדל כשהחלה לפרסם בעיתון טור רכילות פוליטית בשם "ציפור לחשה לי...".
ב-1955 עברה קשת ל"ידיעות אחרונות", וב-1964 הצטרפה ל"הארץ", שם פירסמה טורים פוליטיים. תוך כמה שבועות היא החלה לפרסם בעיתון טור אישי שבועי תחת השם "חץ מסילבי קשת", שהפך לשם דבר בתקשורת ובפוליטיקה.
ב-1970 עזבה קשת את "הארץ" ועברה עם הטור "חץ מסילבי קשת" ל"ידיעות אחרונות". ביולי של אותה שנה אף פורסמה כתבה על אודות קשת במגזין האמריקאי "טיים", שם נקבע כי היא "בעלת הטור הנקרא ביותר בישראל".
במשך יותר מ-35 שנים פירסמה קשת את הטור ב"ידיעות אחרונות", עד שפרשה ב-2005. במהלך השנים אף הכניסה שלל צירופי מילים ללקסיקון הישראלי, בהם "מתנחבלים", "טיפשעשרה", "משטרע" ו"משקפופר".
במשך שנים ספגה קשת ביקורת, מכתבי נאצה ואיומים בשל תוכן טוריה, וכמה פעמים אף נתבעה בגללם. ב-1970 תבע אותה ח"כ יצחק רפאל מהמפד"ל על המאמר "המלאך רפאל", שבו טענה כי הוא מנהל קשרים עם אנשי העולם התחתון. התביעה נסגרה בפשרה.
בשלב מסוים גלשו הדברים גם לאלימות של ממש: באוקטובר 1974 התפוצצה לבנת חבלה שהונחה בפתח דירתה. בתחקיר "עובדה" ב-2016 חשף העבריין המורשע טוביה אושרי כי הוא היה מי שהניח את לבנת החבלה. לטענתו, הדבר נעשה בהוראתו של רחבעם זאבי, מי שהיה אז אלוף פיקוד מרכז, ומי שקשת ביקרה לעיתים קרובות בטוריה. ב-2017 פירסמה קשת פוסט בפייסבוק שבו טענה כי ב-1963 טומי לפיד, שעבד אז כעיתונאי עבור "מעריב", תקף אותה מינית.
