המסגור הרווח בסיקור דברי המפכ"ל אתמול לצד השר איתמר בן גביר קבע שבין השניים התרחש "עימות": רב-ניצב דני לוי הצהיר כי המשטרה תציית לפסיקת בג"ץ (תודה באמת) ובן גביר מיהר לקטוע את השיח עם העיתונאים תוך כדי שהוא צווח "פרובוקציה!" (הו, האירוניה). בימינו, די בהתרחשות הביזארית הנ"ל כדי להכריז על "עימות" ו"תשובת המפכ"ל שהרגיזה את בן גביר", ומכאן להתווכח האם היה מוקדם לזעוק ש"המשטרה נפלה" ואולי המפכ"ל הוא בעצם שומר סף אמיץ.
כנהוג בדיונים הללו, הם מלמדים יותר על המנתחים ופחות על החולה: עמית סגל (חדשות 12), לדוגמה, מיהר להכריע שהייתה "תבהלה" מיותרת, כאילו שהחקירה בפרשת קטארגייט מעלימה את כל גילויי הריקבון במשטרה. מאידך, רונן צור העלה ברצועת חמש של חדשות 12 סברה מרחיקת לכת (לפי הודאתו): המפכ"ל נחשף לחומרים בקטארגייט והגיע למסקנה שעליו לשנות כיוון. כיוון שעד לפני עשרה ימים אסור היה למפכ"ל לעסוק בקטארגייט (בשל הקשר עם עו"ד עמית חדד), נראה שצור סומך על זה שהמפכ"ל השלים את כל הפערים. וזה היה רק הפרומו למופע חנופה מרהיב של ברהנו טגניה בשעה לאחר מכן.
להלן פרשנות אלטרנטיבית: מה שהתרחש לא היה "עימות" אלא סרט בורקס. המפכ"ל, אדם שהמיומנות התקשורתית שלו מזכירה את הישגי המשטרה בביעור הפשיעה, נשאל שאלה אלמנטרית ופצח בנאום מגוחך, שבשיאו הודיע: "נילחם על הדמוקרטיה עד טיפת הדם האחרונה". סליחה? באיזו סיטואציה נדרשת המשטרה להילחם על הדמוקרטיה? נגד מי? ומה פירוש "עד טיפת הדם האחרונה"? זאת תהיה מלחמה בנשק חם? מי ינסה להקיז את דם השוטרים? עוד רגע היה צובע את הפנים כמו מל גיבסון ב"לב אמיץ" ושואג "הם יכולים לקחת את החיים שלנו, אבל לא יכולים לקחת את החירות שלנו!".
עד לאותה נקודה, בן גביר צפה במפכ"ל בחיוך מבסוט של אבא בזמן שבנו נושא דרשת בר-מצווה בינונית אבל מרגיש כמו בנימין נתניהו באו"ם. ואז עלתה השאלה, מה יקרה אם השר יורה למפכ"ל לא לציית לפסיקה. המפכ"ל, שכבר צבר מומנטום, התכוון להשיב עד שבן גביר דיפדף אותו משם כי הילד נהנה יותר מדי ובטח יותר ממנו. ואכן, לפי אלי סניור (חדשות 13), אם משהו הרגיז את בן גביר אזי מדובר בטריגר שתמיד מקפיץ אותו: היעדר פוקוס. מישהו העז לגעת לנרקומן בהרואין.
אגב, מרוב מהומה סביב ה"עימות", ניתנה מינוס תשומת לב לנושא הסיור: תפיסת אמצעי לחימה. וכך פוספסה אמירה קצת יותר מדהימה של המפכ"ל, על היקף הרציחות במגזר הערבי: "אני לא סופר גופות". טוב, בקצב המסחרר שבו הן נערמות אפשר להבין למה.
בקטנה
כמובן שהחיקוי של ח"כ טלי גוטליב היה חלק ממהדורת "ארץ נהדרת" אמש: הרי מה יותר נכון, מתוחכם ומוסרי מאשר לקחת את מופע האימים שלה בבג"ץ השבוע ולהקדיש לה עוד תשומת לב? היא הרי בכלל לא נבנית מזה, מה פתאום. תכף עוד תגידו שזה פרס לטרור.
