31.3.1972 מיומנו של מנהיג ימין קיצוני

אני מרוצה, בסך הכל, מהתפתחות פעילותנו. לאט, אבל בטוח, נוצרת האווירה הנכונה. אך אסור להרפות. יש לשמור על גחלת התמיד וללחוש עליה ללא הרף. לנצל כל פִרצה, כל הלך רוח מתאים.
3 צפייה בגלריה
yk14330038
yk14330038
(סילבי קשת ז"ל. המציאה סגנון נשכני ממוקד, כתבה קצר ודוקר | צילום: חנה סהר)
כמובן שעוד רבה העבודה לפנינו. יש הרבה כיסי התנגדות. אך אנו נתגבר. עוזרת לנו לא מעט העובדה כי הממשלה הרפיונית לא נזעקת להרים קול נגד ההסתה שלנו. יש להגביר את הפעילות בקרב בני הנוער בתיכונים ובאוניברסיטאות. לפעמים אפילו אני משתומם כמה רבים מהם ניתנים בקלות להשפעה. נוער נפלא יש לנו.
יש לרכוש את לב ההמונים, וכל האמצעים כשרים. חשוב לדבר בשפה פרימיטיבית ככל האפשר מפני שהעם הזה חושב בצורה פרימיטיבית. עלינו לדבר בשפה שהעם מבין.
מאחר שהקרקע טרם בשלה לאלימות גופנית, יש לנהוג, לפי שעה, באלימות רוחנית. להוקיע, להסית. להשתמש בדחליל ההפחדה האפקטיבי: שמאל חדש, שמאלני. תרגיל זה הוכיח את עצמו לא אחת בעבר. מילות הקסם חייבות להישנות ככישוף רב-עוצמה: תבוסתנים. יפי נפש. שמאלנים מתוסכלים. פוחדים ממה יאמרו הגויים. עוזרים לאויב. עוכרי ישראל. ומילות הקסם של מחננו: נחלת אבות. ארץ-ישראל השלמה. ההבטחה האלוהית. הזכות ההיסטורית. העם הנבחר. עם סגולה.
יש להשפיע על החיים המנטליים והרוחניים של ההמונים, על תרבותם וכלכלתם. יגיע רגע מסוים, שבו יהיה צורך לעבור לשלב אופרטיבי. לעבור מהפחדות טלפוניות וממכתבי איום – לעשייה. להגיע לצנזורה על הרדיו, על הטלוויזיה, ועל ספרים, מחזות וסרטים. לבער את העיתונות מקיני תבוסתנים סוכני אויב. להסתנן למערכת השיפוט. להתחיל באינדוקטרינציה אינטנסיבית בצה"ל. לטפח קצינים פוליטיים. יש להפוך את ההיאחזויות ברצועה למחנות שִחנוך (חינוך מחדש), לדיכוי בוגדים.
צריך לטלטל ולנער את העם הפסיבי הזה, לקיטוב ולשנאה. מתנת האל הטובה ביותר לנו היא שנאת מתנגדינו, להם נחזיר שנאה זו בכל ליבנו.
ואז, כל המדינה הרקובה הזאת תיפול לידינו.

28.5.2004 ניצחנו

באנו, ראינו, ניצחנו! הרסנו. כתשנו. הפצצנו. החרבנו. שברנו. מחקנו. צרבנו להם את התודעה. התבהמנו. זרענו פחד ואימה. הפכנו אלפי פליטים להומלסים. התחסדנו. שיקרנו. הכחשנו. הראינו לעולם מה אנו יודעים לעשות, והעולם שוב נגדנו. אנטישמים.

12.6.2002 רק טרור יביא ימין

שום תנועת מחאה המונית לא קמה אחרי השנתיים הנוראות האלה. העם הפראייר רוצה כנראה עוד מאותו הדבר. לא מטלטל אותו אובדן ביטחונו, לא הפערים החברתיים, ואף לא האבטלה.
איזה ביטחון ואיזה שלום הביא שרון. כל פעולת טרור נוראה גוררת תגובה צבאית קשה, שרק מגבירה את הטרור.
מניסיוננו העגום, הטרור הביא את הימין לשלטון. הוריד את פרס והביא את ביבי. ביבי הופל על-ידי הימין, לא על-ידי הטרור. אותו טרור הוריד את ברק והמליך את שרון.
הפלסטינים עצמם טוענים כי ממשלת ימין צרה היא הדבר הטוב ביותר שקרה להם, כי זה נכס הסברתי עצום. את אריק הם רצו, את אריק הם יקבלו.

22.10.1971 ויוה קסטאנייטאס

צבאו המהולל של החנראל המקסיקני קסטאנייטאס, הוא קנאת אמריקה הלטינית כולה.
החנראל המקסיקני קסטאנייטאס ממשיך במסורת המפוארת של צבא עממי. כשהוא בונה מצודה מפוארת ומרהיבה, היא עולה רק 17 מיליון דולר, כי החנראל המקסיקני קסטאנייטאס מקפיד שלא ייצא שום סנטאבו מיותר. לכן מגורי חייליו מצומצמים ודחוקים.
החנראל המקסיקני קסטאנייטאס מאוהב בתדמית ההומנית של צבאו. לכן שיכן במצודתו שתי חיות טרף מצחינות הדורשות טיפול אינטנסיבי, כי זה מזכיר לו את קיסרי רומא.
כשמחליט החנראל המקסיקני קסטאנייטאס לערוך מסיבת גן מפוארת בביתו, הוא רוצה לחלק את הנאותיו עם חייליו; הוא מנדב אותם לשמש כמגישים לאורחיו. הוא גם דואג מאוד לשמירת המורל של חייליו; על כן אוסר הוא השמעת שירים רכרוכיים בפיקודו.
יש לו חוש הומור נפלא. כשהוא שומע שחנראל אחד ירה בגלגליו של עבריין תנועה, הוא צוחק: איזה טמפרמנט לטיני! הוא מכיר בחולשות אנוש: כשהוא שומע שקורונל אחד, שנסע לשליחות בחוץ-לארץ, העביר לחשבונו 500 דולר – הוא בעד שחרורו מהצבא והשתקת הפרשה בצנזורה.
הוא צוחק צחוק גרוני גברי כשהוא שומע כיצד אילף אחד הקורונלים שלו את שתי המוצ'אצ'אס במשרדו לקפוץ לדום ממכונות הכתיבה שלהן כל פעם שהוא יוצא ונכנס בדלת. איזה מאצ'ו!
ויוה קסטאנייטאס!

2.4.2004 שיישקו לו

ברווז צולע. גבר מת (פוליטית) מהלך. ראש ממשלה תחת עננה. תחת לחץ. תחת המלצה להגשת כתב אישום. שיישקו לו. כולם הרי יודעים שהוא שרדן סדרתי בלתי מתכלה. הוא שרד את כל מעלליו, את כל נכלוליו, כל מעשיו ומחדליו. את כל מי שעמדו מעליו מלפניו מאחוריו ומתחתיו. ומי שזוממים לרשת אותו – שיישקו לו.
יש שאוהבים לשנוא אותו, ויש השונאים לאהוב אותו. המורדים במפלגה שלו שמקימים צעקות על כל תוכנית מדינית שלו, יודעים שזה רק משרת אותו, כי עד עכשיו לא הגשים אף אחת מכל התוכניות. שיישקו לו.
מה מבלבלים לו את המוח עם שטויות כמו טוהר מידות. מינהל תקין. ראוי, לא ראוי. אתיקה ציבורית. השחתת מידות. נורמות. שיישקו לו.
הוא דון שרון, חוק בפני עצמו. ראש הפמיליה, יש לו קסם מפוקפק שעובד על עם פראייר, שאותו הוא מכה בשוטים ועקרבים, והם רוצים עוד מאותו הדבר. העם התמסר לו. העם אוהב דגנרלים. העם בכלל לא אזרחים, כי אם נתינים. שימשיך, שימשיך העם המטומטם הזה במנטליות הזו. וגם – שיישק לו.

29.11.2002 אשכנזי מדושן ועשיר

טור זה נכתב לפני תוצאות ההתמודדות על ראשות הליכוד. אך מי שלא ייבחר יהיה אשכנזי מדושן ועשיר, שינהיג כמו כל קודמיו הלבנים מפלגה עממית. אילו הייתי אדם טוב יותר, הייתי כוססת ציפורניים מרוב מתח במאבק בין שני ענקי האומה האלה, אריק וביבי. מי יהיה שר החוץ אצל מי.

30.4.1971 הרוזנת דרקולה*

"הנה מתקרבת הרוזנת דרקולה, האלמנה העליזה", אמרה אשת חברה אחת לרעותה בטקס פתיחת המוזיאון החדש. "כל פעם שאני רואה אותה בשמלת פוצ'י אני מקבלת מחלת ים, כשהגלים בדוגמה עולים ויורדים על השומנים שלה. מי הקורבן האחרון שלה?"
אפופה ענן סמיך של בושם ג'ואי מתקתק (היא קראה באיזה שבועון זר שזהו הבושם האהוב על ג'קלין אונאסיס), בשמלת הפוצ'י, וארנק הגוצ'י, נעלי ז'ורדאן עם פלטפורמה, ויהלומים ואזמרגדים מטפטפים מאוזניה, צוואר הקרפ שלה ואצבעותיה הבשרניות, קרבה לעברן, כמשחתת המפלסת מעבר בין נחשולים, אדית שלוסברג, עם בן לווייתה.
"תראי איך היא אוחזת בו שלא יברח. בטח צדה אותו אתמול בפאב, כשהיה שיכור ולא הבחין בין זאבה לבין כלבה".
"היא כל כך איומה, שהיא נהדרת".
"כל הכבוד לרוזנת דרקולה. גם תפסה את גדעון שלוסברג, העשיר הקמצן החולני המרושע הזה, גם הוציאה ממנו כסף וגם הרגה אותו".
הם עקבו אחריה בפליאה ובנשימה עצורה מרגע שצפה מאלמוניותה כפילגשו של גדעון שלוסברג. כולם ידעו שהעכבר המפחד מאשתו השטלתנית, מנהל רומן חשאי עם מזכירתו. מישהו דיווח שראה אותם במסעדה חשוכה ביפו. "מה, הקמצן הזה מזמין מישהו לאכול?" הייתה התגובה...
* ההייתה או חלמתי סיוט?

30.7.1999 ותיהום הארץ 40 שעה

היה ברור כי הרצח המצמרר של לאה ושני ילדיה יאיר ויעל יסעיר את הרוחות כ-40 שעה. מזדעזעים ועוברים לסדר היום, עד לרצח הבא. מה המסר החינוכי שמקבל גבר עוד מילדותו, בחברה מתבהמת, כוחנית וברוטלית?
שזוהי פאלוקרטיה (שלטון האיבר הזכרי). שהמחמאה הגדולה ביותר לילדה, נערה ואישה זה שהיא "כוסית". שיש זילות מחרידה בחיי נשים על-ידי שופטים, שנותנים גזרי דין מעליבים לפוגעים (אלא אם כן הם ערבים). שלחיילות וילדות אסור לשיר בכנסת. שמוקדי ההשפעה והכוח הם של גברים, בידי גברים ולמען גברים. שלנשים אין ייצוג הולם בכל המערכות, ושכעת יש שרת מחמד אחת.
ואם הוא קורא עיתונים, ידלג הנער על הידיעות כי תרופת הרצפטין למלחמה בסרטן השד לא נכללת בסל הבריאות, למרות שכל אישה שביעית לוקה בו. לזה הפאלוקרטיה לא מקציבה כספים.