הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל, אבל הוא המוצא הראשון כשמדובר בחברת תעופה שהרווח הנקי שלה ב-2024 הגיע ליותר מחצי מיליארד דולר. זה לא קרה כמובן בגלל עודף מצוינות חלילה: המלחמה הפכה את אל על לחברה היחידה שאין לה את הפריווילגיה לבטל טיסות, ובקווים לארה"ב למשל היא ניצבה בודדה במשך תקופה ארוכה. את המחיר, ליטרלי, שילמו כל מי שנדרש לנסוע ולא רק כדי לנקות את הראש (תכלית ראויה וחשובה), אלא גם כאלה שבאמת לא הייתה להם ברירה.
במובן הזה, ספק אם יש קמפיין של אל על שבכוחו לא להביא את הסעיף. זה לא משנה אם מדובר בפרסומת בטלוויזיה או בפוסט נטול מיליגרם מודעות עצמית של מאיה ורטהיימר, אישה עשירה להפליא שמנצלת את האינסטגרם שלה כדי להתפייט על מטפחת קלינקס שהגישה לה דיילת (אפילו יוצר "הלוטוס הלבן" היה מרגיש לא בנוח להסתלבט על אחת הדמויות ככה): אל על תמיד תבקש להזכיר כמה היא "ישראלית" (חמה, עוטפת, מפנקת, בטוחה) וזה אף פעם לא ישכיח איזו ישראליות היא הפגינה כלפי הציבור בשעתו הקשה ביותר.
ובפרסומת החדשה, בכיכובו של חנן בן-ארי, מניפולציית הזהות של אל על מגיעה לגבהים של מחירי הכרטיסים בשיא המצור האווירי: הנה התייר הישראלי המסכן, זה שנבוך/חושש/אין לו כוח לומר לנהג המונית מאיפה הוא בא, מסתיר את חולצת "עם ישראל חי" ונזהר מלדבר בעברית במקומות הומי אדם, אבל בהיכנסו למטוס של חברת התעופה הישראלית הוא כבר יכול להשתחרר ולהיות עצמו. כלומר, אלא מה, סחבק קולני ששותה קפה שחור ומסביבו ילדים רצים בחופשיות (הם בכושר מרוב זינוקים לממ"ד).
תיירות, לפי אל על, היא משימה בעורף האויב: ליהנות בחשאי מכל מה שאין בארץ (מכדורגל נורמלי ועד שקט מאזעקות), ואז לחגוג את עצמך בחלל המאובטח תמורת הון תועפות. אל על היא לא חברה שמטיסה אנשים וגובה על כך סכומים פסיכיים, אלא רכב מילוט דו-כיווני: קודם כל מהטירוף שמאפיין מזה שנה וחצי את המדינה שהתיימרה להיות המקום הכי בטוח עבור כל היהודים באשר הם ונכשלה בזה טוטאלית ב-7 באוקטובר; ואחר כך מהזרות והניכור וגם מהסלידה והאנטישמיות שמונעים מהישראלי להרגיש בעל הבית כמו שהוא רגיל ואוהב, גם בחו"ל. והתענוג הזה, גבירותיי ורבותיי, שווה את השוד.
לא סתם בן ארי מתענג על המילים "בלי להתנצלללל" בגרסת הפרסומת ל"אח יא ראב": אל על הופכת בלי בושה את הטקסט המכונן מתוך "סלאח שבאתי", נגד הבטחות השווא של הממסד והקיפוח של עדות המזרח, למתקפת דבש קפיטליסטית שבסופה החברה עושה בדיוק את אותו דבר – לא מתנצללללללת. ואחרי שהבהרנו את זה, אתם מוזמנים לעוף מפה (באלף דולר לכרטיס).
