סמ"ר (מיל') אריאל ואביה רס"ם (מיל') אורי אמנם לא ישבו סביב שולחן החג עם כל המשפחה בבית, אבל לא ויתרו על הזמן שלהם יחד, גם אם הוא על מדים.
"מאז פרוץ המלחמה לא היה לנו אף חג בהרכב משפחתי מלא", מספרת אריאל (22), שהשלימה כבר 220 ימים במילואים לאורך המלחמה בתפקידה כסמלת מבצעים בגדוד 22 חטיבת כרמלי. רק בנובמבר השתחררה משירות סדיר, ומיד ביקשה להתנדב למערך המילואים, על אף שניתן לה פטור. "אמא ואחים שלי מתבאסים, אבל הם מבינים כמונו את החשיבות. למרות שאני יודעת שקשה להם הם תומכים בנו".
"שואלים אותי הרבה על הקושי בניתוק מהבית בחג. אני לא מנותק מהבית, רק לוקח חלק ממנו איתי", אומר אביה אורי (45), מנהל צוות בחברת הייטק, שמאחוריו כבר 300 ימי מילואים בתפקידו כלוחם בגדוד 22. "זו גאווה ענקית לראות את הילדה שלי כל כך מחויבת ונותנת מעצמה עבור המדינה שלנו, העם שלנו. תחושה אמיתית של קטיפת הפירות אחרי השקיה ממושכת".
הרחק בבית בבאר גנים ישבו לסעודת ליל הסדר אמא גלי והאחים עופרי (18) ועידו (14). "החג הזה לא שלם, אבל לפחות אני אהיה עם אבא שלי בבסיס, ואמא שלי תהיה עם האחים שלי בבית", מסכמת אריאל. "בסבב הנוכחי של אבא שלי לא הייתה שבת אחת שבה הוא יצא הביתה. בכל שבת הוא מתקשר ומברך אותנו. גם החג הזה הוא ישמור על הנוהל ויתקשר לאחים שלי, לאחל להם חג שמח".
את פסח ב' יעבירו יחד האחים רס"ר (מיל') אלי (39) מאפרת, נשוי+5, ורס"ר (מיל') נתנאל (31) מירושלים, נשוי+4. אלי, מנהל פרויקטים בחברת TCS TELECOM ונתנאל, עורך דין, השלימו יותר מ-300 ימים על מדים לאורך המלחמה בתפקידם כקשרים בגדוד 22. "זה לא החג הראשון שנסגור יחד במלחמה", מספר נתנאל. "בפסח שעבר היינו יחד בעזה, המשכנו לראש השנה בצפון, ובכיפור ובשמחת תורה היינו בלבנון. בפורים אני הייתי בבסיס, ולאלי התמזל המזל והוא יצא הביתה".
"החוויה של אחים יחד בקרב היא מאוד משמעותית ומחזקת. אנחנו גם עסוקים בדברים חשובים וגם עוברים את זה יחד. לצד זאת יש גם אתגר. שנינו משרתים בחפ"ק, מגיעים יחד לאירועים, חלקם קשים, כששנינו בחוד החנית", מספר אלי, שקיבל את אחיו הצעיר נתנאל לשורות הגדוד. "ככה אני שומר עליו מקרוב".
"אשתי הגיבורה מגויסת למלחמה בדיוק כמוני", אומר נתנאל. "זו שגרה הזויה שהתרגלנו אליה, שהיא נשארת בחגים לבד עם הילדים. זה לא פשוט, אבל היא עושה הכל בחיוך וגבורה, כמו כל נשות משרתי המילואים". "בכל פעם כשאני חוזר הביתה אני מביא להם הפתעה", מספר אלי. "הפעם גם הגדוד וגם העבודה קנו שי למשפחות. זה מרגש אותם. מצד שני, נשבר הלב כשהילד שואל אותי איפה אהיה בחג או מתי אני חוזר. הם כבר התרגלו, יודעים שאבא במלחמה. גם הם, כמו אשתי, חלק מהמאמץ המלחמתי".
לתרומה בקמפיין גיוס של הגדוד, לחצו כאן
או כתבו בגוגל: תומכים ומחזקים את משפחות חיילי גדוד 22
