אילן נחשון, שהיה אחד העיתונאים הבכירים ב"ידיעות אחרונות", נפטר שלשום (שבת) בגיל 83 מלוקמיה. נחשון עבד ב"ידיעות אחרונות" עשרות שנים, שבמהלכן שימש, בין השאר, כעורך "המוסף לשבת", כשליח העיתון בלונדון וכמבקר אמנות. הוא עסק גם בציור, ובינואר האחרון פתח תערוכה, "מגדיר הפרחים שלי", שהוצגה בבית האמנים בתל-אביב ובתיאטרון גבעתיים.
"ציירתי את הציורים בנחת, עד שחליתי בלוקמיה קשה", אמר ל"ידיעות אחרונות" עם פתיחת התערוכה. "אחרי שחליתי, מצאתי דחיפות להציג אותם. לסרטן יש תיאבון. כרגע אני עדיין על הרגליים, פעיל, אבל לך תדע".
בנו יאיר אמר אתמול: "לפני חצי שנה הוכרז אבא כחשוך מרפא, ורק תוחזק בחיים. הוא הסתובב בעולם בלי מערכת חיסון, ובסוף ימיו כל דבר הקפיץ אותו לבית חולים. עם הגזירה שסופו מתקרב הוא השלים די מהר, ונהנה מהחיים. היה יפה לראות את זה מהצד. באופן כללי הוא היה פעלתן ולא שקע בזִקנה. אבא היה קודם כל עיתונאי. העיתונות הייתה הדבר הדומיננטי בחייו, גם כשכבר לא היה עיתונאי".
העיתונאית ענת טלשיר, כלת פרס סוקולוב, שעבדה עם נחשון ב"המוסף לשבת", אמרה: "אילן לא רצה שחייו ייפסקו, ועל כן, כפי שאמר לי לפני כמה שבועות, מצא תעלולים כדי להאריך אותם. למשל, התערוכה האחרונה שהוא הצליח להרים בשארית כוחותיו. עשרות אנשים נענו להזמנה ובאו לתערוכה בידיעה שזו פרידה מאילן. הם באו כי אהבו אותו, כי היה עורך מצוין ואדם צנוע.
"במו ידיו ברא את 'המוסף לשבת', ותחת כנפיו כתבו מדי שבוע עיתונאים טובים שטיפח. אילן בנה סביבת עבודה יצרנית, אנרגטית ובריאה, היה עורך המכבד את אנשיו ויודע לכוון כל אחד לנישה שהולמת את כישוריו. עוד ידובר רבות על מזגו הטוב, ידובר בו כעורך שנוהג באנושיות רכה אבל גם נלחם בכל כוחו על סיפור טוב. ידובר על הכוכבים שהצמיח ועל מוחו היצירתי, שכל עיתונאי רצה לפגוש מדי שבוע כשחיפש את הסיפור הבא שלו".
נחשון הותיר ארבעה ילדים, תשעה נכדים ושני נינים
