הוא נראה בדיוק כמו עמוד הפתיחה של צ'אט GPT או כל אחד משירותי הצ'אט מבוססי ה-AI החדשים שנולדו בעקבותיו: חלון אינטרנט נקי, שבמרכזו תיבת טקסט לכתיבה חופשית, ובראשה הכותרת: "מה מעניין אותך?" בתחתית המסגרת — אופציות נוספות, לחיפוש ולסינון מקורות מידע.
תכירו את ג'יני, הצ'אטבוט החדש של המערך המבצעי של צה"ל, שנחשף כאן לראשונה. לא במקרה הוא קרוי על שם השד האנרגטי מ"אלאדין" המגשים משאלות: הצ'אטבוט – תוכנת מחשב מבוססת בינה מלאכותית שיכולה לשוחח עם בני אדם – עלה לפני כחודש כאפליקציה ברשת האינטרנט הצה"לית הסגורה, והוא פועל כבר בכל החמ"לים המבצעיים בצה"ל בגרסה ראשונית. מפקד שצריך לקבל עשרות החלטות קריטיות במהירות על בסיס מידע מהימן, יכול מעתה — בדיוק כמו בצ'אט GPT באזרחות – פשוט לשאול את ג'יני שאלות בשפה חופשית ולקבל תשובות מפורטות. ג'יני עושה שימוש במידע העצום האגור בענן המבצעי של צה"ל, מעודכן בזמן אמת, ועקרונית, כמו כל צ'אטבוט, הוא יודע לזהות חריגים, לסכם אירועים ולספק תובנות חיוניות מכל הסוגים מתוך המאגר הזה.
3 צפייה בגלריה
(סרן ד', ראש פרויקט הצ'אטבוט הצה"לי. "אנחנו קובעים למערכת 'גבולות גזרה' שרק מהם היא גוזרת את התשובה, וכך שולטים יותר על הטעויות" | צילום: יובל חן)
למרות שהמפתחים מחיל התקשוב מדגישים כי מדובר בינתיים בגרסה שמטרתה רק "לתת טעימה" ואין לסמוך עליה עדיין לצורך קבלת החלטות – התגובות נלהבות. שלושה חמ"לים ספציפיים כבר נבחרו לצורך פידבק יומיומי ישיר מול המפתחים, ולוח הזמנים להשלמת הגרסה המלאה הוא שלושה-ארבעה חודשים מהיום בלבד. גם הגרסה למכשירי הסלולר הצבאיים בדרך.
מפעל הטקסט
חטיבת לוטם באגף התקשוב היא מעין שילוב בלתי אפשרי של ספקית סיבים אופטיים, מפעילת סלולר, ספקית שירותי תוכנה וסייבר וחברת שירותי לוויין – הכל בגוף אחד. היא אחראית במקביל גם על רשתות התקשורת והטלפוניה הקוויות, האלחוטיות והלווייניות של צה"ל, גם על ה"ענן" הצבאי, גם על הרשת הסלולרית הפנימית והעצמאית שלו, ובנוסף — על יישומי המחשב ואפליקציות הסלולר שתומכים בפעילות המבצעית.
לפרויקט צ'אטבוט ה-AI הצבאי החדש אחראי מדור קטן בשם "מפעל הטקסט", בתוך היחידה הגדולה הכפופה ללוטם ששמה מצפ"ן ("מערכות צבאיות לפיקוד, שליטה וניהול"). מצפ"ן הוא בית התוכנה המטכ"לי, שאחראי לפיתוח ולתפעול המערכות המבצעיות הממוחשבות של צה"ל, והמדור הוקם לפני חצי שנה בלבד. השם הרשמי הוא "מפעל הטקסט", כי טקסט הוא המרכיב העיקרי בעולמות הצ'אטבוטים מבוססי הבינה המלאכותית. הם מושתתים על מודלי שפה גדולים (LLM), שיודעים לעבד שפה טבעית ולענות על שאלות במתכונת של שיחה.
"במצפ"ן אנחנו מתנהלים כמו חברת הייטק לכל דבר, ולצורך העניין היחידה שלי היא סטארט-אפ", אומר ראש המדור, סרן ד' (28), "יש פה מנהלי פיתוח ומוצר, שבודקים מה הצורך של כל לקוח ומלווים אותו בתהליך, ויש לנו מנהלי לקוחות, קבוצות פיתוח, צוותי פיתוח ועוד".
שמעתי טוב? אמרת "לקוחות"?
"כן. בדיוק כמו באזרחות. ה'לקוחות' הם כל הכוחות המתמרנים הפרוסים בשטח עם מחשבים נייחים, טאבלטים ומכשירי סלולר צבאיים, בכל חמ"ל או גוף מבצעי אחר".
ד', חמש שנים בצה"ל, הוא דוגמה אופיינית לסוג האנשים המרכיבים את יחידת העילית הקטנה: עתודאי, אחרי תואר ראשון בהנדסה בעולמות הדאטה וה-AI ותואר שני במינהל עסקים. הוא היה בין מפתחי הצ'אט המבצעי המכונה "הווטסאפ של צה"ל". המדור שלו כולל 20 איש, כולם מלוקטים לדבריו "בפינצטה" מבין המצטיינים בקורסים ובמסלולים המיוחדים בצבא — תלפיות, אלונים, ברקת, גלים ועוד – רובם בעלי תואר שני, עם התמחות בתחומי הראייה הממוחשבת או הטקסט. חלקם משלימים דוקטורט במקביל לשירות. "המשימה היא סופר-קשה, ועושה שימוש בטכנולוגיות הכי מתקדמות שקיימות היום באקדמיה; חייבים כאן את הטופ שבטופ", הוא אומר.
"מפעל הטקסט", ממשיך ד', "קם כדי לנצל את כל המידע הכולל שנצבר בעשרות המערכות המבצעיות, שכל אחת מהן משרתת תהליך אחר, ספציפי. היום, כשמתנהל דיון מפקדים או הערכת מצב, ורוצים לברר לדוגמה מי הצוות הראשון שתקף בבית החולים שיפא בעזה — המפקד שואל את עצמו: רגע, איפה לעזאזל אני מחפש את זה; לך תדע באיזו מהמערכות השונות למצוא את התשובה. זה תהליך לא יעיל. ההבנה שלנו היא שאם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה; אי-אפשר לסבך את המפקד בשטח בתהליכים מורכבים. אנחנו נמצאים היום בעידן של התפוצצות מידע, של 'ביג דאטה'. מדובר בכמויות נתונים מטורפות, שבמהלך המלחמה, למשל, גדלו בכמה סדרי גודל. אז בכל העולם כבר לא מנסים להשיג תובנה או מידע מסוים רק במערכת אחת – הדגש הוא על הידע המצרפי: הסתכלות על המון מאגרים במקביל, עם יכולת לספק מתוכם תשובה פשוטה בשפה חופשית. ג'יני גם מחובר בזמן אמת לכל המערכות המבצעיות. כלומר, אם אתה מעלה מסמך חדש באחת מהן, או מעדכן מסמך, ג'יני מעודכן מיידית".
בלי הזיות
רגע, אבל כדי ליצור מודל AI רציני, שעליו מתבסס צ'אטבוט כזה, יש צורך ב"אימון", שעולה מיליארדים.
"אנחנו כמובן לא מאמנים מודלים מאפס. למדנו גם מהתעשייה וגם מהאקדמיה ואנחנו נעזרים בטכנולוגיה שנקראת 'ראג' (RAG), שמאפשרת למודלי השפה הגדולים של הבינה המלאכותית ללמוד ולייצר תשובות גם ממאגרי מידע ונתונים ספציפיים, ארגוניים, ולא רק מהנתונים שאומנו עליהם במקור. אז אנחנו לוקחים מודל 'קוד פתוח' שקיים בשוק — יש כבר המון כאלה – ו'משלימים' את תהליך האימון שלו באימון על המידע הנוסף שלנו בעזרת ה'ראג'. זה מה שכל חברות ההייטק עושות היום כדי להתייעל; לא לכל חברה יש את המשאבים של OpenAI או מטא".
אבל איך אתם מונעים מג'יני לעשות שימוש במידע מהמודל המקורי וליצור "הזיות" או תשובות מופרכות? בצ'אטבוט מבצעי-צבאי הרי אין מרחב לטעות.
"זו הבעיה הכי גדולה של מודלי AI היום וזה אחד האתגרים שלנו – להגיע לרמות דיוק מאוד גבוהות. אבל זה בדיוק אחד היתרונות בשימוש ב'ראג': הוא מאפשר להגדיר את טווחי החיפוש ומקטין מאוד את האופציה לטעויות. אנחנו קובעים למערכת מראש 'גבולות גזרה', שרק מהם היא גוזרת את התשובה. כשאני עובד בקטן יש לי שליטה טובה יותר על איכות התוצאה, על רמת הטעויות. בנוסף, כל לקוח מקבל תשובה על פי הרשאות הגישה והסיווג הביטחוני שלו.
"בכל מקרה, בגלל שאנחנו בעולם שצריך להתייחס אליו בחרדת קודש — אנחנו מדגישים בפני המפקדים שהצ'אטבוט לא מחליף את האדם, הוא מייעל את תהליך קבלת ההחלטות המבצעי. יותר מזה: התשובה שג'יני מספק מגובה תמיד בהפניות למקור שממנו הוא הביא את התשובה".
למרות שהמגמה היא שבשלב הבא הצ'אטבוט גם יקבל החלטות בשבילנו.
"איפה שהעולם הטכנולוגי יהיה גם צה"ל יהיה, ויתאים את עצמו".
ג'יני יונק את המידע שהוא מתבסס עליו אך רק מסביבת הענן המבצעי של צה"ל. חטיבת לוטם כוללת גם יחידה בשם "שחר", עם ענן משלה, שאחראית על העולם הלוגיסטי והארגוני של הצבא, כולל מערכות הרפואה ותנאי השירות; העולם הזה לא נכלל בכיסוי של "מפעל הטקסט". "תיאורטית", אומר סרן ד', "אם מחר גופי הלוגיסטיקה בצה"ל יעברו לעבוד בענן המבצעי, גם הם יוכלו ליהנות מג'יני. אבל בינתיים אלו רשתות שונות ועולמות תוכן שונים".
מדור "מפעל הטקסט" הוא לא היחיד וגם לא הראשון במצפ"ן העוסק בבינה מלאכותית ומנסה לשלב את יתרונותיה במערך המבצעי של צה"ל. במקביל לו פועל מדור בינה מלאכותית שהוקם גם הוא יש מאין לפני חצי שנה. בראשו עומד רס"ן יונתן (28), ומטרתו המוצהרת היא לייבא לתוך צה"ל רעיונות וחדשנות בתחום ה-AI מעולמות האקדמיה והתעשייה. המדור לא עוסק במוצר מסוים, אלא כולל מומחי בינה מלאכותית וחוקרים שמביאים את בשורת ה-AI ומדע הנתונים אל צוותי התכנות שעוסקים בפרויקטים שונים ביחידות לוטם.
רס"ן יונתן: "תחשוב לרגע שחטיבת לוטם היא אמזון, שמנסה למצוא תובנות מועילות על הרגלי הקנייה של אנשים אצלה דרך האינטרנט. אם לאמזון לא היה צוות מחקר – הייתי בא ואומר להם: שומעים? נאסף אצלכם כל הזמן הרבה מאוד מידע רלוונטי בנושא הזה, שאפשר לעשות איתו דברים נהדרים. הנה האנשים שיוכלו לעזור לכם בזה. בצה"ל יש היום המון נתונים, כמות אדירה של דאטה, אבל אין צוותים שעושים מחקר על הדאטה הזו ויודעים להפיק ממנה תובנות חשובות וערך מבצעי גבוה. אנחנו אמורים להיות המאיצים של התהליך. וכך, החוקרים שלנו, יחד עם הצוותים שעובדים על הדאטה, מפתחים את האלגוריתמיקה".
לא הכל כסף
"יש מי שחושבים", אומר יונתן – שבימים אלה שוקד במקביל על תואר הדוקטור שלו באוניברסיטת תל-אביב – "שהצבא נותר קצת מאחור בתחומים הללו ולא מדביק את הקצב. אז המטרה שלנו היא לדאוג שההפך יהיה הנכון. אנחנו עובדים לצד התעשייה בהרבה פרויקטים. החוקרים שלנו לא פחות טובים מהחוקרים שם".
ספר לנו עליהם.
"חבר'ה מוכשרים בצורה יוצאת דופן — כולם בעלי תואר שני. בכל שנה מגיעים לצה"ל בממוצע כ-15 כישרונות כאלה בלבד, שרק שליש מהם מגיע לאגף תקשוב. הם עוברים הכשרה מאוד יסודית, ואחר כך עובדים בדרך כלל בצוותים של ארבעה, בצמוד למוצר. אם הצוותים אצל סרן ד' מתרכזים בטקסט בעולמות השפה החופשית, הצוותים במדור שלי עוסקים גם בווידיאו, בתמונות, באודיו, לפי הצורך".
איך אתם מצליחים להשאיר בשירות את הכישרונות יוצאי הדופן האלה?
סרן ד': "אנחנו כמו חברות ההייטק — נמצאים במרדף מתמיד אחרי טאלנטים. אני חושב שאפשר להיות מאוד ציני, ויכול להיות שבחוץ יש יותר הזדמנויות, אבל יש משהו אחד שאין שם – המשמעות והתרומה למדינה, וניצול הטכנולוגיות הכי חמות בשוק למטרה באמת נעלה. אני חושב שזה מה שמשאיר אותי ואת האנשים שלי בצה"ל. חד-משמעית, אנשים טובים נשארים היום בארגון בכל הרמות, גם המקצועיות וגם הניהוליות. לא הכל עניין של כסף. יש המון משקל היום, במיוחד לאור המלחמה, למשמעות. אתה ממש שומע אצל האנשים, שהדבר שהכי מעניין אותם זה האימפקט המבצעי של הטכנולוגיה. הדבר הזה בדור של היום הוא מרכיב לא פחות חזק מכל דבר אחר".
