חֲבָל עָלֶיהָ,
נִמְנְמָה עַל הַמַּיִם
בִּתְנוּחַת הַמֵּת
וְהִתְעוֹרְרָה לְחַיִּים
בִּתְנוּחַת עֻבָּר
עֲטוּפָה בְּאֵם הַמַּיִם.
בַּחֲבָטַת סְנַפִּיר
עָלְתָה מִמַּעֲמַקִּים
נָשְׁמָה, נָשְׁפָה
אֲבָל חָזְרָה לְתוֹכָם צְלוֹפָח
נָחָשׁ, אָצָה
רַק לֹא
קֶצֶף עַל פְּנֵי גַּלִּים
כְּמוֹ בַּת הַיָּם הַקְּטַנָּה.
מִסְכֵּנָה,
כְּשֶׁזָּרְחָה כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ
רָבוּ בֵּינֵיהֶן צַמָּרוֹת
כְּדֵי לִסְפֹּג מִמֶּנָּה אוֹר
וְחֹם
עַכְשָׁו הִיא מְהַבְהֶבֶת
כְּמוֹ נוּרָה 40 וָאט
בְּמִסְדְּרוֹן
וּמְאִירָה רַק לְמִי
שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין בַּלַּיְלָה.
רוני סומק
לגימה שחורה בקפה חותם
בְּכָל טִפַּת קָפֶה צָף מַר גּוֹרָלָם
שֶׁל הָעֲבָדִים, שֶׁסַּלְסִלּוֹת הַקַּשׁ
שֶׁפַּעַם הֻנְּחוּ עַל רֹאשָׁם, הִתְמַלְּאוּ
בְּנֵס פּוֹלָיו.
מִישֶׁהִי מֵהֶם, מֵהַנִּדּוֹנִים לְהַשְׁפָּלַת מַבָּט,
רָאִיתִי פַּעַם בְּסֶרֶט שָׁחֹר לָבָן.
בְּעֵינֶיהָ פֻּזַּר עָשָׁן, וּמִלִּים מִבְּלוּז
קוֹטְפוֹת הַקָּפֶה מֻלְמְלוּ מִפִּיהָ
אֶל אָזְנָן הָאֲטוּמָה שֶׁל שַׂקֵּי הַיּוּטָה.
רְצוּעַת סַנְדְּלֵי הָעוֹר שֶׁנָּעֲלָה הָיוּ הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית
שֶׁל אוֹתָהּ רַכֶּבֶת רַגְלַיִם שֶׁכָּל כָּךְ חָלַמְתִּי אָז
לִהְיוֹת נַהַג הַקַּטָּר שֶׁלָּהּ.
מוּזָר, אֲבָל מֵאָז אֲנִי שׁוֹמֵר לָהּ כִּסֵּא
מוּל כָּל סֵפֶל הַמִּתְמַלֵּא בְּשָׁחֹר
שֶׁהֻעְתַּק מֵעוֹרָהּ
וּמְדַמְיֵן אֶת בּוֹאָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה
אֵלִיָּהוּ שֶׁל הַקָּפֶה.
