שנה חלפה מאז שבנו עומר הלך לעולמו בגיל 30, והעצב הגדול גורם למשה דץ לעשות יותר ויותר מוזיקה. "עצב" הוא גם שם השיר החדש שלו, שאותו כתב והלחין אוהד חיטמן.
"כאילו שהכל ביד", אומר השיר, "אבל בעצם אין בה כלום / כאילו שאני אוהב, אבל זה רגש שחסום / כאילו שאת מבינה, אבל בפנים עליי כועסת / ומחבקים אותי כולם, כשהבדידות אותי הורסת.
"כאילו שהכל שלם, אך לא סוגר מעגלים / כאילו שאני אומר, אבל שותק את המילים / כאילו שהכל בריא, אבל בפנים לא משתחרר לי / ונאחז בחלומות, גם כשיודע מה יקרה לי.
"כל עוד יש עצב בעולם, יש לי מקום בין כולם / קצת להיעלם עם אחרים / כל עוד העצב לא עובר / ממשיכים להסתתר / ולבכות הרבה כשלא רואים".
"הטקסט והלחן נמצאים אצלי כבר כמה שנים", אומר דץ, "אבל אחרי המוות של עומר אוהד שינה את המילים וגם התאים אותן לעצב הכללי, לא רק לעצב הפרטי שלי. במיוחד תפס אותי העוגן של 'כאילו' בשיר. כאילו שהכל רגיל, כאילו שהכל שלם, כאילו שהכל סוגר מעגלים, כאילו שממשיכים לחלום, כאילו שממשיכים לחגוג, או הולכים לשיר, או הולכים להופיע, וכאילו הכל רגיל, אבל בפנים לא הכל רגיל. כשלא רואים, העצב משתלט, במיוחד כשאני לבד".
דץ הקליט עוד שיר חדש לאחרונה, "השדות ליד הבית", שאותו הלחין למילים של רחל שפירא ושייכלל באוסף חדש משיריה. הוא גם נמצא בעיצומו של סיבוב הופעות עם גרושתו, אורנה, שזוכה להצלחה גדולה. "מגיעים להופעות אנשים מכל הגילים", הוא אומר, "גם בני גילי וגם צעירים שגדלו על 'טיף וטף', וזו חגיגה שאורנה ואני מאוד זקוקים לה. זה חיבוק הדדי: אנחנו מחבקים ומחובקים, וההרגשה מאוד נעימה"
