יחידת הזמן הקצרה ביותר נמדדת בימים אלה בדיונים על מכתבי הטייסים, הצנחנים, השריונרים, יוצאי 8200, אנשי המוסד, אנשי הצפרדע וכד': פאנליסט אחד אומר "סרבנות" ומיד פאנליסט אחר – בדרך כלל הרבה יותר – זועק בתגובה "אין במכתב שום קריאה לסרבנות!". אם היו לישראל ספורטאים שמסוגלים להגיב כה מהר, ישראל הייתה מעצמה אולימפית.
בכך נדמה לטוענים שהם כביכול נטרלו את הפצצה שתקתוקה נשמע היטב עוד לפני 7 באוקטובר. אמנם שורה ארוכה של אנשים, חלקם עדיין נקראים למילואים, קבעו ש"בעת הזאת המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא אינטרסים ביטחוניים", אבל הם לא כתבו את מילת ה-ס' ולכן אפשר לפזר את ההפגנה: אלה רק אזרחים מודאגים, שמצהירים שהרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר עוסקים לכל הפחות במילוי פקודות שנועדו קודם כל לשרת את השלטון. ייתכן שזה נשמע לכמה אנשים כאילו מעל המלחמה מתנוסס דגל שחור, אבל הכל בסדר: הם לא הודיעו שיפסיקו להתייצב/להתנדב ולא קראו לאחרים לפעול כך.
אין ממש הפתעה בכך שחותמי המכתבים מגלגלים עיניים בראיונות מאז יום חמישי, ולא יודעים להתמודד עם העובדה שהרמטכ"ל (קונצנזוס) וראש השב"כ (מגן הדמוקרטיה) תמכו בהפרת הסכם הפסקת האש, כלומר מצדדים במלחמה ש"משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים" (לשיטת החותמים): עצם ההכרזה היא עבורם משבר זהות עצום. לא פלא שהם לא מסוגלים להודות במשמעות הברורה שלה (הצבא מוציא לפועל מלחמת שולל) ובאחת המסקנות המתבקשות (למה לקחת בזה חלק?).
מי שכן אמורים לומר דברים כהווייתם אלה הכתבים, הפרשנים והפאנליסטים מחוץ לערוץ 14 ושאר זרועות התעמולה השלטונית, שבינתיים עסוקים יותר בתחרות הבעת אמפתיה כלפי החותמים, שירת הלל לעברם והטלת אחריות בלעדית על השלטון (הטרנד העכשווי: השר רון דרמר). חלקו של הצבא מסתכם בוויכוח על הצעדים שננקטו, ולא בעיוורון כלפי חלקו של צה"ל בפיאסקו שבו צריך להכריע את חטיבת רפיח פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה. וכמובן: לצעוק פעמיים בשעה, כמו שעון קוקיה מעצבן, ש"אין במכתב שום קריאה לסרבנות!". ובכן, אם "המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים" (אגב, מה זה "בעיקר"? יש אחוזים?), מה מילואימניק מוסרי אמור לעשות? ללחוץ על כפתור שעלול להרוג חטופים?
אלה שאלות קשות וחריפות, אבל גם המכתבים קשים וחריפים ומחייבים התמודדות הגונה וישרה עם המסר וההשלכות. בהקשר הזה, מובן למה הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר זעמו: מצג השווא, כאילו המכתבים מוחים רק נגד הממשלה ואילו בצבא הכל פיקס, הוא עלבון לאינטליגנציה. מצד שני, האינטליגנציה מופצצת יום ולילה על ידי שופרות הצבא על המסך כבר שנה וחצי, כך שאולי כבר לא נשאר לה ממה להיעלב.
בקטנה
בערוץ 14 התנצלו על כך שהקרינו שלשום סרטון שהוצג כאותנטי, למרות שאפילו חתול היה אמור להבין שהוא נוצר באמצעות עבודת בינה מלאכותית, שמזכירה יותר את הבינה של ח"כ ניסים ואטורי. למרות כל הבדיחות על החובבנות, יש באירוע המביך הזה מן ההפתעה: איך דווקא ערוץ 14 הצליח ליפול עם פייק כה מובהק, כשהוא בעצמו עושה עבודה כל כך טובה בתחום?
