נִשְׁאֶרֶת. לֹא עוֹזֶבֶת
לֹא כִּי לֹא עוֹבֵר בָּרֹאשׁ
לֹא כִּי לֹא רוֹצָה, כִּי לֹא רוֹאָה
זֶה הַלֹּא יְכוֹלָה.
זוֹ אִמִּי הָאֲחוּזָה בְּפִתּוּלִי
לוֹחֶשֶׁת תַּמְצִית זְוָעָתָהּ:
אֲנִי מִשָּׁם. הַכֹּל הָיָה שָׁם.
פַּחַד. מָוֶת. יַתְמוּת.
אֵימַת הַזָּרוּת.
שִׂנְאָה מָחֲקָה חֶמְלָה
כַּדּוּר בָּרֹאשׁ וְסוֹף.
נִגּוּן מִלּוֹתֶיהָ מַצְמִית אוֹתִי
כְּמוֹ אָז כְּשֶׁבַּת הַשָּׁלוֹשׁ
תָּהֲתָה מָה צֶבַע הַמִּשָּׁם
וּבְאַחַת נֶעֶנְתָה:
אֵין מִלָּה שֶׁיְּכוֹלָה.
וְרַק כָּאן.
אֲדָמָה מַצְמִיחָה
דַּרְדָּרִים וְדֻבְדְּבָנִים
אֲוִיר כָּבֵד מְבֻשָּׂם
בִּפְרִיחַת הֲדָרִים.
וְהַמּוּזִיקָה בְּעִבְרִית.
וְאֶצְלִי פִּגְעֵי זִכְרוֹן
סִיּוּטֶיהָ מִשָּׁם צוֹעֲקִים
וְהַכָּאן מִתְהַדֵּק כּוֹפֵת כּוֹאֵב.
בִּגְלַל הַתַּבְטִיחִי לִי שֶׁתִּשָּׁאֲרִי
בִּגְלַל הָאֵין לָנוּ מָקוֹם אַחֵר
לִנְשֹׁם נָכוֹן.
וּכְשֶׁהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת מָה?
(לֹא שָׁאַלְתִּי)
חָדְשַׁיִם לִפְנֵי הַשּׁוֹאָה הַשְּׁנִיָּה
נֶחְפַּר קִבְרָהּ.
נֶחְסְכוּ יִסּוּרֵי הַשִּׁבְעָה,
מַכּוֹת אוֹקְטוֹבֶּר
יָדְעָה מָתַי לָמוּת
יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשְׂרֹד
כִּי כַּמָּה שׁוֹאוֹת
יָכוֹל אָדָם בְּחַיָּיו.
וּבְקַצְווֹת הַיּוֹם נִצְעָקִים בִּי
סִיּוּטֵי הַחֻרְבָּן שֶׁמֵּעַל וּבְתוֹךְ הָאֲדָמָה
מִתְעַרְבְּלִים בְּשֶׁלָּהּ.
דּוֹר רִאשׁוֹן שֵׁנִי שְׁלִישִׁי לַשּׁוֹאוֹת
קְרוּעִים מְשֻׁבָּשִׁים תְּשׁוּשִׁים
בְּלִי עוֹר לְקַעֲקֵעַ מִסְפָּרִים וִיגוֹנוֹת.
עַד מָתַי כָּאן וְכַמָּה וּלְאָן כָּל זֶה
