אחת הסוגיות המרכזיות אגב גירושים או פרידה היא שאלת מקום המגורים: היכן יגורו בני הזוג הפרודים והיכן יגורו הילדים? הסוגיה מסתבכת עוד יותר כאשר אחד מהצדדים עובר לגור בחו"ל, או כאשר מתגוררים בחו"ל ואחד מההורים מעוניין לשוב ארצה. אז מה האפשרויות, מה מותר ומה אסור? בסיוע עו"ד יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה וירושה ומרצה לדיני משפחה במכללה למנהל, גיבשנו מדריך.
n האם בני זוג גרושים חייבים להישאר לגור קרוב?
אם התגרשתם ללא ילדים, אתם רשאים לגור גם במרחק אוקיינוס זה מזו. "אבל", מסבירה עו"ד מייזלס, "אם יש לכם ילדים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי אף אחד מההורים לא יכול לשנות את מקום מגורי הילדים ללא הסכמת ההורה האחר. אז אם אתם רוצים לעבור למורד הרחוב, איש לא יאמר לכם דבר, אבל מעבר מגורים משמעותי יותר עלול להשפיע על הסדרי השהות ביניכם, וכמובן גם אינכם יכולים לשנות באופן חד-צדדי את מקום הלימודים של הילדים, כך שממילא אין הרבה גמישות של תזוזה. אם המעבר מצריך שינוי בית ספר, או מקשה על ההורה השני לקיים זמני שהות עם הילד, הוא יכול להתנגד ולבקש צו מניעה או שינוי במשמורת.
"החוק לא מגדיר את המרחק שניתן לעבור מן ההורה האחר. בהסכמי גירושים כמעט תמיד יופיע סעיף המבקש להגדיר את הרדיוס שניתן להתרחק ממקום המגורים האחרון. אם אחד ההורים רוצה לנסות להעביר את הילדים מעבר לרדיוס זה, יהיה עליו לנהל הליך של תביעה להעתקת מקום מגורים, ועד שהליך זה יתברר הילדים לא יזוזו.
"בפועל, בתי המשפט נוטים לאשר מעבר סביר בתוך טווח גיאוגרפי שמאפשר שמירה על הקשר ההורי. לרוב, מרחק של עד 30 ק"מ נחשב סביר, אבל זה לא כלל קשיח. יש דעות שונות לגבי המרחק הסביר שבו הילדים לא יבלו זמן רב מדי בנסיעה בין ההורים, ויוכלו לשהות בקרבת בית הספר, החברים ומרכז חייהם".
לא טוב לי בנישואיי. האם אני יכולה לשכור דירה ולעבור אליה עם הילדים?
עו"ד מייזלס: "אם לא טוב לך בנישואים, את כמובן רשאית לעזוב את הבית ללא הסכמת בעלך ואין בהכרח צורך באישור רשמי שלו למעבר הפיזי שלך. עדיין, מאחר שבעיני החוק שניכם אמורים להסכים על מקום מגורי הילדים, אם את לוקחת את הילדים איתך והמרחק הוא לא מעבר לפינה, תצטרכי לבקש רשות לכך, ואם המרחק הוא גדול ומצריך גם את שינוי מוסדות החינוך ייתכן שהערכאה השיפוטית תקבע ששינוי כזה אינו לטובת הילדים. כאמור, בתי המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני תמיד שוקלים מהי טובת הילדים. אם המעבר ישפיע על הקשר שלהם עם האב, האב עלול לפנות לבית המשפט ולבקש להחזיר את המצב לקדמותו או להוציא צו למניעת המעבר".
אני עובר/ת דירה ורוצה להעביר את הילדים לבית ספר אחר. מותר לי?
ענייני חינוך, בריאות ומקום מגורים מחייבים הסכמה של שני ההורים. אם אין הסכמה, העניין מחייב הכרעה שיפוטית. בתי המשפט יעדיפו על פי רוב את השארת המצב על כנו, כולל בית הספר שבו כבר לומד הילד, ויבחנו אם המעבר משרת את טובת הילד או לא. לצורך כך בית המשפט ימנה מומחה כמו פסיכולוג ויבקש את חוות דעתו. עד שההליך הלא-קצר הזה יסתיים, יש להניח שהילד יישאר במקום לימודיו הקודם".
מה קורה אם הורה אחד מעוניין לעבור להתגורר בחו"ל עם הילדים, וההורה השני מסרב?
בישראל כל מעבר של הילד לחו"ל דורש אישור של ההורה השני, או אישור בית המשפט, דרך ניהול תביעת הגירה במקרה של התנגדות. עו"ד מייזלס: "אם אתם במשמורת משותפת, בית המשפט ייטה לא לקבל את תביעת ההגירה, שתחבל בקשר המשמעותי עם אחד ההורים. אם יש צורך אובייקטיבי במעבר, למשל הורה שאינו ישראלי מלכתחילה, או צורך לעבור לטובת תעסוקה או בן זוג חדש – יש סיכוי גדול יותר שהתביעה תתקבל. בכל מקרה, בית המשפט לא יכריע בתביעה לפני שימנה מומחה מתחום הנפש, כמו פסיכולוג, או את שירותי הרווחה, או את שניהם, לחוות את דעתם בתביעה. החל מגיל עשר בערך גם רצונם של הילדים ישחק תפקיד בהליך. ייתכן שבית המשפט ימצא פתרונות יצירתיים, כמו למשל שהות ממושכת של הילד בחופשים אצל ההורה השני".
מה קורה אם אנחנו משפחה ישראלית שמתגוררת בחו"ל ואחד מאיתנו מעוניין שנשוב ארצה?
אם ההורה השני מתנגד, בית המשפט יבחן האם היו הסכמות קודמות בין בני הזוג לפני המעבר לחו"ל, שכוללות הבנות על אפשרות חזרה לארץ. עו"ד מייזלס מציינת: "אם אחד מההורים מחליט להחזיר את הילדים לארץ ללא הסכמת ההורה השני, הדבר עלול להיחשב כחטיפת ילדים על פי אמנת האג. במקרה כזה, ההורה השני יכול להגיש בקשה להחזרת הילדים למדינת המגורים. חשוב להימנע מהחזרת הילדים לארץ ללא ההסכמות המתאימות או החלטת בית משפט, מכיוון שהדבר עשוי להוביל לסנקציות משפטיות בינלאומיות".