עטוי טלית מעוטרת בפסי תכלת עומד שורד השבי אלי-ה כהן בין עשרות אלפים ברחבת הכותל המערבי ואוחז בתמונות חבריו – אלון אהל ושגב כלפון שעדיין נמקים בשבי חמאס. "זו סגירת מעגל מרגשת", אמר, "אמא שלי הייתה פה לפני שנה עם תמונה שלי, ועכשיו היא פה איתי". ברכת כהנים היא רגע שיא המתקיים בחול המועד פסח, כמו גם בסוכות. אלפי כהנים מגיעים לברך את עם ישראל בברכה שכל כולה שמירה והצלה: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".
היום, כבן חורין, אלי-ה מגיע אל התפילה לא רק בשביל להודות על ההצלה, אלא גם בשם המחויבות שלו למי שעוד שם - במחשכים. למי שאין קול, ובשמחת החג עלול להישכח מהלב. בין הטיולים והמפגשים המשפחתיים בחול המועד, פירסם השבוע ארגון הג'יהאד האיסלאמי אות חיים מהחטוף רום ברסלבסקי. רום שבור, מוכה, התחנן על חייו. על הצלתו. הפער הזה, בין השבי לשמחת החג, בלתי נתפס. מעמד התפילה ההמוני הוא רגע של תיאום כוונות שמבקש רחמי שמיים, אבל במעשיו דורש אלי-ה את המאמץ האנושי שלנו, כאן, למען חבריו.
