בצעד חסר תקדים, יגיש היום ראש שב"כ רונן בר תצהיר אישי לבג"ץ ובו יגולל בין השאר את הלחצים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר היוו לדעתו את עילת פיטוריו על ידי הממשלה בחודש האחרון.
זאת, כאשר אמש אמר איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל שנפל בעזה, כי בר אמר לו שיפרוש מתפקידו מיד אחרי יום העצמאות, שיחול בעוד פחות משבועיים. בשב"כ הכחישו כי בר מסר תאריך כלשהו לפרישה והדגישו: "ראש שב"כ לא אמר שום תאריך לאף אחד. לא 15/5 ולא שום תאריך אחר".
התצהיר של ראש שב"כ יוגש בשבועה, ולפיכך יהיה חייב להיות מתועד וממוסמך כולל תאריכים המתארים מתי אירעו המאורעות הנטענים. עיקר תצהירו של ראש שב"כ נשען על טענות שהוגשו לבג"ץ לפני עשרה ימים כ"מכתב". ביום חמישי דחה בג"ץ את בקשתו הלא-צפויה של ראש הממשלה לאשר לפטר את רונן בר מיד. השופטים שבו והפצירו שהצדדים ינסו למצוא פשרה, שתאפשר למעשה את עזיבת ראש שב"כ באורח מוסכם כדי שתייתר פסיקה שלהם. עם זאת, שני הצדדים אינם מוכנים לכך.
על פי המסתמן מהמכתב, יעלה בר מספר טענות:
• הדרישה לנאמנות אישית: בתצהירו הבהיר ראש שב"כ כי הוא מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך שאינו 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם פוליטי או מדינתי אחר. עוד הדגיש בר כי עלולים להתעורר מצבים שבהם עליו להדוף לחצים של הדרג המדיני על מנת לשמור על האינטרס הציבורי.
• הלחצים החיצוניים: בין היתר, יציג בר את הטענה כי רה"מ דרש ממנו חוות דעת הגורסת כי יש מניעה ביטחונית לקיים את עדות נתניהו, וכי סירובו לכך נתנה את האות להעלאת טענות רה"מ לחוסר אמון. במכתבו, ציין בר בנוסף: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל".
• חקירות שב"כ: בר צפוי להתייחס לפרשיות הבטחוניות האחרונות, ובהן פרשת קטארגייט. לדבריו, השלמת הליך ההדחה בצורה הנוכחית בעת הרגישה של ניהול החקירות יעביר מסר לשדרת הפיקוד של הארגון ולראשי השירות הבאים, כי "אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".
• שאלת אי-אמון: בר דיווח כי בסוף ינואר זומן לפגישה בהולה עם ראש הממשלה, ובה נמסר לו כי הודח מצוות המו"מ להשבת החטפים. לדבריו, הסיבה להחלטה הייתה אי-אמון בו, אך הוא הדגיש כי לא הוצגו בפניו נימוקים או דוגמאות לכך.
• סוגיית ועדת החקירה הממלכתית: בר מדגיש כי הטעמים לחוסר האמון בו מצד ראש הממשלה להיערם בחודש נובמבר, יחד עם גיבוש המעטפת האבטחתית ביחס לניהול משפטו, והתעצמו עם הצגת עמדתו באשר לצורך בוועדת חקירה ממלכתית והצגת תחקיר שב"כ.
ההערכה במערכת המשפטית והפוליטית היא שבקשתו הדחופה של ראש הממשלה לבג"ץ נבעה מניסיון למנוע מבג"ץ להיחשף לתצהיר הצפוי. כמו כן, ההערכה היא שראש הממשלה מבקש לייתר את הגשת תצהירו הנגדי שבמסגרתו לא יוכל עוד להסתפק באמירות כלליות על "אי-אמון" ביחסיו עם בר. בנוגע לכך, אמרו גורמים במערכת המשפטית: "עד כה ראש הממשלה ביקש לפטר את רונן בר מטענות סובייקטיביות שידועות רק לו. כעת ראש הממשלה יהיה צריך לפרט מה מתחבא מאחורי חוסר האמון הכוללני".
