זאקרי ריזאשה, צרפתי בן 21, היה אמור לשמר בחיים את סיכויי אטלנטה הוקס לצלוח את הפלייאין בדרך לפלייאוף ה-NBA. אבל הפורוורד יצא לחלוטין מפוקוס במשחק המכריע בבית מול מיאמי, והטלותיו (מילה מתאימה יותר מאשר "זריקותיו") הסתיימו במאזן מחריד של 1 מ-11. ההוקס האמינו שריזאשה יהיה כוח נוסף שיעזור לכוכב הקבוצה טריי יאנג לקחת את הקבוצה רחוק, אך מהר מאוד הבינו שנפלו עם הבחירה מספר 1 בדראפט 2024. הרבה בגלל חולשתו, אטלנטה נפרדה לשלום מהעונה הזו בשלב מוקדם.
המספרים של ריזאשה באטלנטה די אפורים, ולא תואמים את הבחירה הראשונה. אבל למרות שלריזאשה הצעיר יהיו מקצי תיקונים בעונות הבאות, הוא עלול להיכנס לרשימה ארוכת שנים של פלופים. זוכרים את הקנדי אנתוני בנט שהגיע להפועל ירושלים ב-2021? הקבוצה מהבירה נפרדה מהר מהשחקן שנבחר ראשון על ידי קליבלנד ב-2013. ב-2016 ו-2017 פילדלפיה זכתה פעמיים בבחירה מספר 1, וביזבזה אותן על בן סימונס שנחשב כיום מושא ללעג בגלל יכולת הקליעה החלשה, ועל מארקל פולץ שלא התפתח כפי שציפו ממנו.
דראפט, עבור האמריקאים, הוא הרבה יותר מחגיגה. הוא נושא מדובר בכל השנה שלפני, הוא נושא לתחזיות ומערכת ציפיות. הבעיה היא שאין לדעת מה תקבל, גם אם נראה שזכית בלוטו. הדוגמה הטובה ביותר היא של זאיון וויליאמסון, שנראה כמו מי שיכבוש את העולם כשנבחר ראשון ב-2019, אבל ניו-אורלינס גילתה שהגוף שלו לא מסוגל לעמוד במעמסה לאורך זמן, והוא לא קידם אותה לשום מקום.
ולכן, נוהג ה"טנקינג" הידוע צורם לי מאוד. בקצרה: קבוצות שעושות הכל כדי להפסיד כמה שיותר כדי לקבל בחירה גבוהה בדראפט הבא. דני אבדיה, למשל, הרגיש את זה מקרוב כשלא נכלל בסגל של פורטלנד יחד עם שאר כוכביה במשחקי סיום העונה, שחס וחלילה לא יעזור לנצח. לא להאמין: מועדונים מכובדים עושים הכל כדי להימנע מניצחונות. זה מעשה בלתי ספורטיבי, כשר אבל מסריח לפי החוקים.
