שורדת השבי אמילי דמארי, מאמן נבחרת הג'ודו אורן סמדג'ה, סא"ל פאיז פארס, סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר והמשפיען בן שפירו (ראו ידיעה נפרדת) ישיאו משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה-77 של ישראל שיחול בשבוע הבא. השרה מירי רגב, הממונה על הטקס, הודיעה להם כי בחרה בהם מקרב מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת.
דמארי נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה שבקיבוץ כפר עזה. במהלך חטיפתה היא נורתה מטווח קצר, מה שגרם לאובדן שתי אצבעות בידה ולפגיעות ברגלה. דמארי שוחררה לצד רומי גונן ודורון שטיינברכר בעסקת החטופים השנייה, לאחר 471 יום בשבי. מאז חזרתה מהשבי היא פועלת למען השבת החטופים, ובפרט להשבתם של חבריה לכפר עזה, גלי וזיווי ברמן, שעדיין נמצאים בשבי חמאס בעזה.
בסרטון תגובה על הבחירה בה אמרה דמארי כי, "לפני שלושה חודשים בדיוק יצאתי עטופה בדגל הזה שמאחוריי, שבתי משבי חמאס ויצאתי מאפלה לאורה, והיום התבשרתי שאני הולכת להשיא משואה בטקס יום העצמאות. למען החטופים, למען גלי, זיווי ו-57 חטופים נוספים שמחכים לחזור הביתה לחיק משפחותיהם. נפלה בחלקי הזכות לעשות את זה, ואין לי מילים בשביל להסביר כמה אני מתרגשת לעשות את זה. אני רוצה להגיד תודה רבה על הזכות, תודה רבה לכוחות הביטחון, לחיילי וחיילות צבא ההגנה לישראל, שחירפו את נפשם ומחרפים את נפשם על מנת שנוכל להניף את הדגל הזה בכבוד ולהשיא משואה בכל יום עצמאות מחדש, עם ישראל חי לתפארת".
השרה רגב אמרה: "אמילי היא גיבורה ישראלית יוצאת דופן שנכנסה ללבבות כולנו והפכה לסמל של השראה וניצחון. עמידתה האיתנה אל מול תלאות השבי והחוסן האדיר שהפגינה עם שובה, היוו ביטוי מרגש לעוצמתה של הרוח הישראלית ולתקווה המפעמת בה. הבחירה באמילי מייצגת את ההערכה העצומה שאנו רוחשים לגבורה של שורדות ושורדי השבי, ואת מחויבותנו להשבתם המהירה של כל 59 אחינו ואחיותינו שעדיין מוחזקים בעזה".
זכות ושליחות
סמדג'ה, שזכה במדליית הארד באולימפיאדה שנערכה בברצלונה ב-1992 והוביל בהמשך את נבחרת הגברים בג'ודו למדליות אולימפיות בשנים האחרונות, ישיא משואה - עשרה חודשים אחרי נפילת בנו עומר ז"ל בעזה.
"אורן הוא אלוף ישראלי במובן העמוק של המילה", אמרה רגב. "הילד מאופקים שהעפיל לפסגות הגבוהות ביותר, זכה במדליה האולימפית השנייה בתולדות המדינה וחיבר דורות של צעירים אל ערכים של התמדה, נחישות ואהבת העם והארץ. במהלך מלחמת חרבות ברזל איבד את בנו עומר ז"ל, לוחם סיירת גבעתי שנפל בעזה. מתוך הכאב האדיר הצמיח אורן כוחות יוצאי דופן שבאמצעותם הוביל כמאמן נבחרת ישראל את משלחת הג'ודו בכחול-לבן להישגי שיא באולימפיאדת פריז. על מזרן הג'ודו ומחוצה לו, מהווה אורן מודל השראה ומקור תקווה למדינה כולה".
לאחר קבלת ההודעה אמר סמדג'ה: "אני נרגש ומלא ענווה מהזכות שנפלה בחלקי להשיא משואה ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל. עבורי, זו לא רק זכות אישית - זו שליחות גדולה לייצג את ערכי ההתמדה, המחויבות והנחישות, שמלווים אותי מהיום שבו עליתי לראשונה על מזרן הג'ודו ועד היום. הספורט לימד אותי שמאחורי כל ניצחון גדול עומדים אין ספור רגעים של כאב, של קושי, של נפילה - ושל בחירה לקום מחדש. גם בשנה האחרונה, כשהתמודדנו עם האובדן הגדול מכל - נפילתו של בני היקר, עומר, בחרתי להמשיך להאמין, להיאחז באהבת הארץ, באחדות של העם, ולשאוב כוח מערכי הדרך שעמדו לנגד עיניי כל חיי: התמדה, מסירות ואמונה.
"הבחירה בי להשיא משואה מוקדשת לא רק לי, אלא גם לזכרו של עומר, ולזכרם של כל גיבורי ישראל שמסרו את נפשם כדי שנמשיך לחיות כאן, בארץ הזאת. היא מוקדשת גם לדור הצעיר, שממשיך לחלום ולהילחם – על המזרן, בשדות הקרב, ובחיים עצמם. ביום העצמאות הקרוב, כשאעמוד בהר הרצל, אדליק את המשואה בשם כל מי שלא ויתר גם ברגעים הקשים ביותר, בשם האמונה שיחד נמשיך להילחם, לנצח - ולבנות כאן עתיד טוב יותר לכולנו".
חיבור בין חלקי החברה
סא"ל פאיז פארס, בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורת תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. בבוקר 7 באוקטובר הוא התייצב עם פקודיו בקיבוץ רעים והצטרף לכוח סיירת מטכ"ל שניהל לחימה עיקשת. הוא חתר למגע וחילץ אזרחים תחת אש. לאחרונה החליט הרמטכ"ל על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית "אפרים".
סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר פרצה את הדרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה. ב-7 באוקטובר התייצבה לשירות מילואים, ושנה לאחר תחילת המלחמה שכלה את בנה אמיתי ז”ל, שהיה טירון בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני. למרות הכאב האדיר ולמרות הפינוי של משפחתה מביתם שבצפון היא המשיכה בשירות מילואים הנמשך עד היום.
סא”ל פארס וסא”ל (במיל’) אלון אלחרר נבחרו על ידי ועדה מטכ”לית שהורכבה מקצינים בכירים בראשות רמ”ט אכ”א. לאחר אישור ראש המטה אושרו המועמדים המומלצים על ידי הרמטכ”ל ושר הביטחון, וכן על ידי הוועדה הציבורית במערך הטקסים הממלכתי.
את הבשורה על הבחירה בה להדליק את המשואה היא קיבלה ברגשות מעורבים. “אני גאה בצה”ל ואני מקדישה את המשואה ללוחמים שלנו ולמשפחות השכולות. לנצחון הרוח ולטוב שיהיה בעם ישראל” סיפרה ל”ידיעות אחרונות”. היא התקשתה לדבר מבעד לדמעות שהציפו אותה - דמעות של התרגשות וגם של צער על בנה אמיתי ז”ל ששכלה לפני כשנה: “הלב שלי אמיתי יהיה איתי שם. כמו שהוא תמיד איתי”. אלחרר היא בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה ולה 17 אחים ואחיות, בני שבט אלחרר, מהמשפחות האהובות בעיר הצפונית שכל תושביה פונו ממנה לפני כשנה וחצי, ופחות ממחציתם שבו אליה. הוריה של אלחרר, ז’קלין ורנ”ג במיל’ שלמה (בניני) היו מהראשונים שחזרו לעיר. “אני שמחה עד השמיים וחושבת שזה מגיע לה והיא ראוייה לזה”, אמרה האם ז’קלין. “אבל מצד שני, כל כך חבל שלא זכתה להערכה החשובה הזאת מנסיבות אחרות. אנחנו שמחים ובוכים ומקווים שיהיה לה טוב בנשמה ושאמיתי הנכד שלי יתגאה באמא שלו, יש לו בהרבה מה להתגאות”.
מצה”ל נמסר: “פאיז הינו דוגמא לגשר בין חלקי החברה הישראלית. חגית מסמלת דוגמה ומופת לתרומה לחברה הישראלית, וכיום אחראית על ארגון המרחב והתשתית במרחב פיקוד הצפון”.
השרה רגב מסרה כי "חגית ופאיז הם גשרים אנושיים של תקווה והשראה שמייצגים במסירות את כלל לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים, ומהווים את חומת המגן החוצצת בין מדינת ישראל לאויביה. כל אחד מהם תורם לביצור ביטחונה של החברה הישראלית ולחיבור המרגש בין כלל חלקיה".
