שהייתה בהיריון ב-2021, היה לשרה חמודה, בריטית שגרה עם בעלה באיחוד האמירויות, קרייבינג מקורי למדי: היא רצתה כנאפה כמו שאמא הייתה מכינה לה במצרים. אחרי יום של סיבובים בין חנויות בדובאי שהסתיים באכזבה כשלא מצאה אפילו פיסת כנאפה, אמרה לבעלה שהחליטה להקים עסק לשוקולד. היא מעולם לא הכינה שוקולד לפני כן, אבל באמצע ההיריון ועם הורמונים מבעבעים, החלה לעבוד מהסלון שלה על ממתק שלכל הפחות יזכיר לה במשהו את הכנאפה. בסופו של דבר נולד חטיף שקיבל את השם החמוד Can't Get Knafeh of It ("לא יכולה להשיג כנאפה"), משחק מילים על Can't Get Enough of It ("לא יכולה להפסיק לאכול את זה", בתרגום מותאם להקשר). זה היה מאפה מבצק קדאיף מצופה שוקולד חלב שמתפוצץ מקרם פיסטוק קטיפתי, ומתברר שיש לו טעם גן עדן של הרבה מאוד קלוריות ולא פחות דולרים.
ארבע שנים אחרי, המיזם של שרה חמודה ובעלה, יאז'ן אלאני, הוא תופעה עולמית שיצאה מפרופורציות. כיוון שאת החטיף המקורי אפשר להשיג רק בדובאי, נולדו לו המוני חיקויים וכולם ביחד מביאים עכשיו למחסור עולמי קיצוני בפיסטוקים ולעלייה חדה במחיריהם. מחירי גרעיני הפיסטוק זינקו מ-16 דולר לקילו לפני שנה ל-21 דולר השנה והגרף מצביע על המשך העלייה, בגלל שילוב של מחסור בסחורה והמכסים שהטיל דונלד טראמפ. “עולם הפיסטוק בעצם הגיע למקסימום (מקסימום היכולת לספק סחורה – צ"ש) כרגע", אמר ל"פייננשל טיימס" ג'יילס האקינג מחברת סחר האגוזים CG Hacking.
4 צפייה בגלריה
yk14341767
yk14341767
(צילום: שאטרסטוק - נעשה שימוש ב־ .AI)
בדרום-אפריקה חטיפי חיקוי של שוקולד דובאי עולים 1,000 ראנד (יותר מ-190 שקל). מלון יוקרה גרמני מכר מספר מוגבל של חטיפים ב-72 דולר ליחידה. סניף האמירויות של חברת השוקולד השווייצרית היוקרתית Lindt & Sprüngli, שאף היא הוציאה חיקוי משלה, מציע מחיר קמעונאי של 10 ליש"ט ל-145 גרם בבריטניה, יותר מכפול ממחיר החטיפים האחרים של החברה. יוהנס לאדרך, מנכ"ל חברת השוקולד השוויצרית Läderach, אמר: "אנחנו פשוט המומים מהביקוש לשוקולד דובאי. השקנו אותם לפני כמה חודשים וזה לא נרגע לרגע".
בניו-יורק יצאה רשת שייק-שאק עם שייק דקדנטי בשם Dubai Chocolate Shake, שהפך תוך ימים ללהיט, למרות תג מחיר של 9.24 דולר ו-1,080 קלוריות. הוא זמין רק בעשרה סניפי שייק-שאק בעיר, שלכל אחד מהם יש רק 25 בהיצע בכל יום. הם נגמרים בשניות.
זה סיפור מרתק על יוזמה אישית, הברקה קולינרית, קפיטליזם דורסני ובעיקר על כוחה של המדיה החברתית במאה ה-21, כשקליפ טיקטוק אחד יכול להשפיע על הכלכלות החקלאיות גם של ארה"ב וגם של איראן.
ˆˆˆ
בחזרה להתחלה. אחרי כמה ניסויים בסלון וכשהבינו שיש להם ביד מוצר מצוין, פתחו חמודה ואלאני ב-2022 עסק מקוון בשם FIX. מהר מאוד הם הבינו שלא משנה כמה טעים השוקולד שלהם, הוא לא יימכר אם אנשים לא יידעו עליו. במשך תקופה לא קצרה הם מכרו חטיף אחד בשבוע. גם אחרי חודשים עדיין מילאו רק 6-7 הזמנות ביום והעסיקו בשביל זה אדם אחד. זה לא נראה כמו עסק משתלם, וחמור יותר, לא נראה שזה עומד להשתנות.
"שרה ואני חונכנו בבריטניה ועברנו לדובאי לפני עשר שנים, אז יש לנו שורשים מערביים וערביים", אמר אלאני ל-BBC, "רצינו ליצור טעמים שנוצרו בהשראת כל הזהויות שלנו, אבל היו כל כך הרבה ימים שבהם עמדנו לוותר. זה היה מסע קשה, גם כי עבדנו יחד במשרה מלאה ואנחנו מגדלים ילדים. אמרנו לעצמנו, 'נמשיך כל עוד נוכל לשלם את שכר הדירה‘, ועכשיו אין לנו חרטות".
4 צפייה בגלריה
yk14341043
yk14341043
המשפיענית לירן רוזן עם שוקולד דובאי
השינוי הגיע כשבני הזוג קיבלו בחוסר רצון הצעה של אחד האנשים היחידים שטעמו אז את החטיף, ושלחו כמה דוגמיות למשפיעני אינטרנט מקומיים בדובאי. בדצמבר 2023 העלתה משפיענית בשם מריה והרה סרטון טיקטוק שבו היא נראתה מציגה את השקית שקיבלה ואת עטיפת השוקולד, פותחת ולוקחת ביס גדול, קראנצ'י ונוטף קרם פיסטוק. תוך זמן קצר כבר לא עמדו חמודה ואלאני בעומס ההזמנות, ואפליקציית המשלוחים שבה השתמשו קרסה. "אני זוכרת שזרקתי את הטלפון שלי לרחוב", סיפרה חמודה.
הקליפ של והרה נצפה עד היום יותר מ-120 מיליון פעמים, שלא לדבר על מיליוני צפיות באינספור החיקויים שלו. "למען האמת, בשום שלב לא חשבתי שזה הולך להיות גלובלי", אמרה חמודה ל-CNN, "רק רצינו למכור קצת יותר. קיבלתי הודעות ותגובות וידיאו מאנשים מקנדה, ארגנטינה ועד לרומניה, זה מטורף מה שקרה".
הצוות של FIX גדל במהירות ל-50 עובדים, והחטיף החל לצבור קהל עולמי. הבעיה היא שהוא זמין רק באיחוד האמירויות וכל היתר הם חיקויים, טובים יותר או פחות, אפילו אם הם מתוצרת ענקית שוקולד כמו Lindt. זה לא משנה: חנויות בבריטניה, שם נמכר החיקוי של Lindt, נאלצו לקבוע מגבלה של שני חטיפים לכל לקוח. "אף אחד לא היה מוכן לזה", אמר צ'רלס ג'נדראו, המנהל הכללי של Prestat Group, שבבעלותה מותגי שוקולד יוקרתיים בבריטניה, "זה כאילו זה בא משום מקום, ופתאום אתה רואה את זה בכל חנות פינתית".
כיוון שהשוקולד המקורי כל כך קשה להשגה אפילו בתוך האמירויות, הוא כמובן הפך אפילו יותר יוקרתי. הוא לא נמצא בחנויות, אפשר להזמין אותו רק באמצעות אפליקציית משלוחי מזון. החטיף במשקל 200 גרם נמכר ב-20 דולר האחד, כשהמכירות יוצאות לדרך בשעה 17:00 מדי יום. 500 הזמנות יומיות נמכרות תוך דקות. וגם הכמות הזו מוגבלת מלכתחילה משום שכל חטיף נעשה בעבודת יד. "אנחנו משתמשים ברכיבי פרימיום והתהליך הוא לא כמו הכנת חטיפים אחרים. אפילו הפיסטוקים נקטפים ומעובדים בעבודת יד", אמר אלאני. עוד הבדל בין המקור לחיקויים: הוא מוגדר על ידי בני הזוג כ"קינוח", צריך לשמור אותו במקרר, ויש לו תאריך תפוגה קצר. בקיצור, נראה שלא מדובר פה בטורטית.
4 צפייה בגלריה
yk14341610
yk14341610
שרה חמודה, ממציאת שוקולד דובאי המקורי
ˆˆˆ
שוק הפיסטוקים נכנס לצרות כבר בשנה שעברה בעקבות יבול מאכזב בארה"ב, היצואנית המובילה של האגוז. לא רק שהיבול היה קטן מהרגיל, הוא גם היה איכותי מהרגיל, מה שהותיר פחות מהגרעינים הזולים, נטולי הקליפות, הנמכרים בדרך כלל כמרכיבים לשוקולד. איראן, היצרנית השנייה בגודלה בעולם, ייצאה פיסטוקים לאיחוד האמירויות בששת החודשים לפני מארס 2025 ב-40% יותר מאשר במהלך 12 החודשים שלפני כן.
רק לפני שנתיים המצב היה הפוך: היצע הפיסטוקים העולמי עלה בהרבה על הביקוש וגרם לירידת מחירים. כנראה שלא במקרה השינוי הגיע במקביל להפיכת שוקולד דובאי ללהיט גלובלי. המחסור הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד ספטמבר, אז יחלו העצים בקליפורניה לייצר שוב פיסטוקים.
בינתיים מנסים חמודה ואלאני להתמודד עם העובדה שאנשים בעולם עושים הרבה מאוד כסף מהרעיון שלהם. "החיקויים בוודאי פוגעים לנו במותג", אמר אלאני. בני הזוג מודאגים גם מכך שרמאים מנצלים את המותג שלהם, וזה כמובן כבר קורה. כתבת של האתר food & wine סיפרה כי תוך כדי מחקר על החטיף המקורי נתקלה באתר "שנראה שייך לשוקולטייר האמיתי. רציתי לבדוק אם אפשר לשלוח חטיפים לארה"ב והוספתי כמה לעגלה שלי. האתר הודיע ​​לי שאני צריכה לרכוש לפחות עשרה. הכנסתי את פרטי המשלוח שלי. כשהוצגו לי רק אפשרויות תשלום כמו כרטיסי מתנה של אפל והפקדות בכספומטים, חשדתי ויצאתי מיד מהעמוד".
בני הזוג גם לא משתגעים על הגרסאות הרבות שנמכרות על ידי חברות גדולות, אבל כן אוהבים את זה שעסקים קטנים ומבשלים ביתיים מנסים בעצמם. "אנחנו מקבלים הודעות מאנשים שאומרים, 'תודה שנתת לנו השראה להיות יצירתיים בבית', אז זה משהו שאני גאה בו", אמרה חמודה. נסה ליאנג, רוקחת קנדית, ייצרה גרסה משלה, Taste of Dubai, שמורכב ממעטפת שוקולד מריר, מילוי שוקולד זהב עם קרם פיסטוק, קדאיף כורכום ופיסטוקים מקורמלים. היא מכרה כל חטיף ב-70 דולר קנדי, וסיפרה ל"הניו יורק טיימס" כי הם "נחטפו תוך דקות".
בני הזוג מקווים לצאת בקרוב אל מחוץ לגבולות איחוד האמירויות. "יש לנו עוד הרבה רעיונות בצנרת", אמרה חמודה ל-CNN, "ברור לנו שלכל טרנד יש את הרגע שלו, אבל אני חושבת שזו רק ההתחלה עבורנו".

היסטריית דובאי, הגרסה הישראלית | איריס ליפשיץ קליגר

"שוקולד דובאי" שכבש את הטיקטוק ואת העולם מככב כמובן גם בישראל. אין כמעט ישראלי שטס לדובאי ולא חוזר עם חפיסות של השוקולד המקורי והיקר להחריד, אבל כמובן שגם בארץ, כמו בעולם, יש כבר שלל חיקויים. חברת "שקדיה" הוציאה בינואר האחרון גרסה שהפכה ללהיט. מדובר בשוקולד חלב עבה ממולא בממרח פיסטוק ושערות קדאיף. הגימיק הוא כמובן להרגיש את המילוי העשיר במיוחד של הפיסטוק עם שערות הקדאיף שמוסיפות לו קראנצ'יות עדינה.
4 צפייה בגלריה
yk14339496
yk14339496
שוקולד דובאי של שקדיה. 49.90 שקל לחפיסה
בשופרסל, שם מוכרים את השוקולד של שקדיה, מציינים כי מה שהתחיל כפיילוט בעשרות חנויות התרחב מהר מאוד לאור הביקוש, ועכשיו ניתן למצוא את השוקולד בסניפים נבחרים של כל תת הרשתות של שופרסל וגם בשופרסל אונליין. חפיסה של 190 גרם עולה 49.90 שקל. מאחר שהמוצר מכיל גלוטן, רק בצאת פסח חזרו בשקדיה לייצר את השוקולד ולהעמיס שוב את המדפים.
גרסה נוספת של שוקולד דובאי – שוקולד חלב עם קדאיף וקרם פיסטוק – משווקת ברשת נוי השדה, ב-69 שקל לחפיסה של 150 גרם (כרגע אזל).
אפשר למצוא גירסאות שונות של שוקולד דובאי גם ברשת הממתקים Sweetime, כולן על בסיס קרם פיסטוק – החל משוקולד חלב, דרך שוקולד לבן, שוקולד חלב עם בייגלה וקרמל מלוח, שוקולד לבן עם קרם בואנו, וגם שוקולד לבן וקרם עוגיות. כל הגרסאות מיוצרות בעבודת יד והן בכשרות מהודרת. המחיר: 69 שקל לחפיסה של 150 גרם.
אגב, רק לפני יומיים רכשנו בדיוטי פרי בדובאי גרסה חדשה של שוקולד דובאי, המיוצרת על ידי היצרנית המקורית FIX. מדובר בשוקולד פיסטוק העשוי מחלב גמלים ושמו "samha". המחיר: 65 דירהאם, שהם כ-65 שקל, והוא נמכר בכל חנויות הדיוטי פרי – אפילו בחנות בגדי הספורט. נראה שאף חנות לא מוכנה לוותר על בוננזת הפיסטוק.