בימים אלה, כשאנו עומדים בפתחם של ימי הזיכרון והגבורה, ליבי כאב שכול נקרע בשנית. לא רק מהאובדן האישי שלי, של בני היקר ישי הי"ד, לוחם גולני שנפל בקרב גבורה בהגנה על מוצב נחל עוז, אלא גם מהקרע העמוק שהולך וגדל בעם ישראל סביב סוגיות שלא אמורות להיות לגביהן מחלוקת. כזה הוא נושא פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, שהוויכוח סביבו משקף בעיניי את המשבר העמוק של האחריות והמנהיגות במדינתנו.
כאָב שחווה את האובדן הנורא ביותר בשל התרשלותו של ראש השב"כ ובשל המדיניות שהוביל הארגון לאורך השנים שלפני 7 באוקטובר, אני תוהה: היכן האחריות האישית של רונן בר? אם ראש השב"כ היוצא הוא אדם ערכי ומוסרי כפי שרבים מתארים אותו, היה עליו להגיש את התפטרותו כבר ב-8 באוקטובר, ולקחת אחריות מלאה על המחדל הביטחוני החמור שהתרחש תחת פיקודו. אחריות אינה מתבטאת רק במילים או בהכאה על חטא, אלא במעשים קונקרטיים - החל מוויתור על פנסיה מוגדלת וכלה בהימנעות ממתן לגיטימציה למחאות אלימות המעמיקות את הפילוג בעם ישראל.
ישי זה ראשי תיבות – יחד שבטי ישראל. בני, שהאחדות הייתה ערך מקודש עבורו, לימד אותנו תמיד שבעת משבר אנחנו מתלכדים, לא מתפלגים. הוא האמין בכל ליבו שהחוסן הלאומי שלנו תלוי ביכולתנו לעמוד יחד, גם כשאנו חלוקים בדעותינו. מצופה היה מרונן בר ללמוד דבר או שניים מהחיילים שמסרו את נפשם. מתוך אחריות לאומית, לוודא שלא תיווצר התנגשות בין רשויות המדינה. אלא שבמקום זאת, הוא הפך עניין פיטוריו לעוד זירת מאבק פוליטי המעמיקה את השסע החברתי בעת שאנו זקוקים לאחדות יותר מאי פעם.
כמשפחות שכולות, אנו נושאים את האובדן הכבד ביותר למען המדינה. בימים אלה, כשאנו מתכוננים לציין את יום הזיכרון, ליבנו מבקש להתמקד בגבורתם של יקירינו, בערכים שלמענם נלחמו, ולא בפילוג הפוליטי שמסיט את תשומת הלב מזכרם. היום, יותר מתמיד, אנו כמשפחות שכולות לחיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, קוראים למנהיגינו - קחו אחריות אישית. עמדו בדוגמה אישית. זכרו את הנופלים, לא רק במילים, אלא במעשים של אחדות וסולידריות.
במותו, לימד אותי ישי שהדרך הטובה ביותר היא להמשיך לבנות מדינה מאוחדת וערכית. זו המורשת האמיתית שלו, וזו האחריות של כולנו - מנהיגים ואזרחים כאחד. אני קורא לראש השב"כ לכבד את הימים האלו, לכבד את זכרם של הנופלים ולהודיע במיידית על פרישתו מהתפקיד עוד לפני כניסתם של הימים הקדושים. כך נוכל לקיים את האחריות המשותפת שלנו לעתיד המדינה שלמענה ישי וחבריו הקריבו את חייהם.
איציק פיטוסי, אביו של ישי הי"ד שנפל ב-7 באוקטובר בנחל עוז וחבר הנהלת פורום הגבורה
