זחלי השריון והטנקים שעטו כשתותחיהם ומקלעיהם מוחצים באשם העזה כל קן של התנגדות. לא היו קינים רבים כאלה, אבל פה ושם נותר עוד קומץ עיקש של חיילי אויב שביקשו לעכב את הכוחות המתקדמים.
בדרך כלל ביכרו היחידות המצריות, שפתחו בהתקפה, להימלט. משאיות רוסיות חדשות, נושאות לוחיות זיהוי של הצבא המצרי, היו מוטלות משני עברי הכביש, חלקן עולה בלהבות, חלקן בלתי פגוע, מבריק כאילו זה עתה יצא מבית החרושת. דלתותיהן של המכוניות היו פתוחות לרווחה. על המושבים נותרו תרמילי ציוד, כריכים וחבילות ממתקים.
דגלים לבנים
מוצבים לאורך הכביש הראשי, מוקפים טבעות מוקשים, ננטשו עד אחרון חייליהם. במספר מוצבים בלטו כלי נשק, שנשכחו בעת המנוסה.
כל הסימנים העידו, כי רק לפני שעה קלה גדשו את רחובות חאן-יונס מאות תושבים וחיילים מצרים. עתה לא היה איש בחוצות, פרט ליחידות צה"ל. בחוץ נותרו עגלות רתומות לחמורים, עמוסות שקי קמח. עזים שהובלו אל השוק, דוכני ירקות גדושי עגבניות, מלפפונים ולימונים.
על בתים רבים התנופפו דגלים לבנים. חלק מהבתים נשא עדיין את דגלי הצבא המצרי. פה ושם נראו שלטי ענק: "סע לחו"ל עם חברת הנסיעות של חאלאבי", "חברת התעופה המצרית המאוחדת מציעה לשירותך מהיר ונוח".
"עמדה חינוכית"
כתגובה להתקפת האויב יצאו אתמול בבוקר מאות טנקים וזחל"מים חמושים וגדושים חיילים מאומנים. תוך שניות היינו אפופים אבק כבד שהסתיר כמעט כליל את המתרחש.
מטחי הירי הראשונים של כוחות צה"ל, המגיבים על התוקפנות המצרית, ניפצו, סמוך לשעה תשע, את שדרת העמדות הקדמיות של גבול הרצועה. בשערי חאן-יונס נראו חיילים ואזרחים נמלטים. במגדל המים של העיר התבצרה חוליה מצרית. פגז של "צנטוריון" ריסק את מרומי המגדל ושיתק את האש הטורדנית. יחידה מצרית אחרת ניסתה לירות על הטור הדוהר מתוך בניין בית ספר חדש, על כתליו מצוירת מפה צבעונית ענקית, המראה כיצד כובשות מדינות ערב את ישראל. פגזי טנק חיסלו מיד גם עמדה זו.
עתה החלו להיאסף גם ראשוני הנפגעים שלנו. הליקופטר מפנה נפגעים. צוותים רפואיים חילצו אותם מיד, תוך הגשת עזרה מהירה.
לפתע – קרב
הטור חולף על פני רפיח. שלט גדול באנגלית וערבית מצווה: "עצור! ביקורת דרכונים"! בסמוך עולה מכונית בלהבות. שני אופנועים אדומים מוטלים על צידם. המחסום נזרק לצד הדרך. לידו, בקיוסק קטן, גדוש בקבוקי "קוקה-קולה" צוננים, מתנוססת על הקיר תמונה גדולה של נאצר.
תחנת הרכבת של רפיח דוממת. שורת קרונות ניצבת ללא נוע. מתוך תעלות, שנחפרו כנראה עם גבור המתיחות באזור, מציצים ראשים. אין פנאי לטפל בהם. המאסף יעשה זאת.
לפתע – קרב מגע עם כוח האויב. הרקיע מתמלא עשן.
אבל הקרב קצר ותוצאותיו ברורות. הטנקים מתקדמים הלאה.
