בסטודיו של ורד בנבניסטי מונחים שני רישומי פחם גדולים מעשה ידיה. באחד מצויר אביה, סא"ל יואב וספי ז"ל, בעל עיטור העוז, מג"ד טנקים שנפל במלחמת יום הכיפורים. בשני מופיעה דמותו של אחיה, הצנחן ארנון וספי ז"ל, שנפל במלחמת לבנון הראשונה. את בנה, סרן ארנון בנבניסטי וספי ז"ל, קצין בגבעתי שנפל בקרב בג'באליה ב-20 בנובמבר 2023, עדיין לא מצאה כוחות לצייר.
בפברואר השנה הלכה לעולמה אמה של ורד, שרה וספי ז"ל בת ה-85. סלע מוצק מסלעי הגליל העליון, ראשת המשפחה שנטעה שורשים במושבה יסוד המעלה, אם שכולה, סבתא שכולה, אלמנת צה"ל – נשאה שרה על כתפיה משא שאין כבד ממנו. אך משנפל נכדה ארנון, שנקרא על שם בנה, תשו כוחותיה. מחלת הסרטן, שממנה החלימה לפני שנים, שבה לכרסם בגופה.
"לא רק שאיבדה בעל, בן ונכד. היא גם ראתה אותי, הבת שלה, סובלת כל כך", מספרת ורד. "היום אני מבינה שהחזיקה את עצמה בשנה הזאת בעיקר כדי לתמוך בי. באזכרה של ארנון שלי היא פנתה אליו ואמרה: 'שאלת אותי פעם מאיפה יש לי כוחות ואמרתי לך שאני מסתכלת תמיד על חצי הכוס המלאה. אבל עכשיו הכוס התרוקנה. אני רוצה להמשיך, אבל לא יכולה יותר'. חודש ושבועיים אחר כך עזבה את העולם".
ורד חזרה בתשובה בצעירותה, חייתה שנים רבות בארצות-הברית, ואף הייתה במעגל הקרוב לרבי מלובביץ' בבית מדרשו בברוקלין. "בספר הזוהר כתוב שהנשמות של בני המשפחה שלך מקבלות את פניך בעולם הבא", היא אומרת. "כשאמא הייתה בבית החולים, לקראת הסוף, אמרתי לה: 'את הולכת לפגוש עכשיו את ארנון, ארנון ואבא'. היא פרצה בבכי. כאילו כל הגעגועים מכל השנים, לכל אלה שאיבדה, פרצו בבת אחת".
נפגשנו בקפה-גלריה "המקום של ארנון" באתר השחזור של ראש פינה. הוא החל כסטודיו וגלריה שהקימה ורד עם שתי שותפות – צורפת וקרמיקאית. לאחר נפילת בנה החליטה לפתוח כאן גם בית קפה ולקרוא למקום על שמו. "פחדתי שיהפוך עם השנים להיות תמונה, כמו שקרה עם אחי ואבי. לא חייתי אותם כל רגע. אז הבטחתי לארנון שלי: 'אני לא עוזבת אותך'", היא אומרת בבכי.
כשארנון בנה נולד, היה לה ברור שתקרא לו על שם אחיה. "כבר היו לנו כמה במשפחה שקראו להם יואב, על שם אבא שלי, אבל עוד לא היה ארנון. שמו המלא הוא ארנון משה אברהם, וזה יצא במקרה ראשי התיבות אמא". הוא התגורר עם בת זוגו, ענבל, והקים עסק לשטיפת מערכות סולאריות. בן 26 היה בנופלו.
בת 7 הייתה ורד כשנפל אביה בקרבות הפריצה לסוריה, ב-16 באוקטובר 1973. אחיה נפל בהרי השוף ב-8 במאי 1983, כשהייתה בת 18. "אבל רק עכשיו אני מבינה מה עבר כל השנים על אמא שלי ועל דודתי, שגם היא אם שכולה. שום דבר לא משתווה לאובדן של ילד".
