לא פעם במחקר ההיסטורי, מה שנראה לנו כעובדה גמורה מתגלה כטעות או הגזמה. פרופ' מוטי גולני, שנהרג בסוף השבוע באסון הכבד, חשף לא פעם הגזמות כאלו – כך למשל, במחקר שלו על חלוקת ירושלים כרעיון ציוני, על הסיוע הבריטי ליישוב היהודי בארץ ישראל או על החשש הישראלי משלום. בסוף השבוע, הקריירה האקדמית הייחודית הזו נסתיימה – באסון כבד ובלתי צפוי.
פרופ' מוטי גולני, בן 71 במותו, נהרג בסוף השבוע באסון קריסת העץ בנחל השופט. הוא היה מגדולי ההיסטוריונים של הציונות בימינו, היסטוריון של תקופת המנדט ומדינת ישראל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב וראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן.
פרופ' גולני, שהתגורר ביישוב הקהילתי גבעת אלה בצפון, טייל בשעות אחר הצהריים עם משפחתו באחד מאתרי הטיולים הפופולריים, פארק רמת מנשה. במהלך הטיול בנחל השופט, קרסו גזע עץ גדול וענפים ופגעו במספר מטיילים. צוותים של מד"א ואיחוד הצלה העניקו טיפול לנפגעים ופינו אותם אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. בין הפצועים היו פרופ' גולני שנפגע בראשו ופונה במצב אנוש. מאמצי הצוות הרפואי להצילו לא הועילו, ומותו נקבע בבית החולים.
פרמדיקית מד"א טינה תהילה ברזון סיפרה היום כי "כשהגענו למקום הבחנו בגזע עץ גדול ובסמוך לו גבר חבול בראשו ומעורפל הכרה, שסיפרו לנו שאזרחים חילצו אותו מתחת לעץ. התחלנו מיד להעניק לו טיפול רפואי. בדרך לבית החולים מצבו הידרדר, והוא פונה לרמב"ם תוך ביצוע פעולות החייאה. במקביל, צוותי מד"א טיפלו באישה כבת 40 ובתינוקת בת ארבעה חודשים וחצי, שתיהן במצב בינוני".
פרופ' גולני נולד וגדל בגבעת ברנר. הוא למד תואר ראשון ביחסים בינלאומיים עם חטיבות בהיסטוריה של עם ישראל, גאוגרפיה ויהדות זמננו. הוא המשיך לתואר שני במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, ואת תואר הדוקטור קיבל בשנת 1993 מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה. בשנים 2005-2001, היה גולני ראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, וב-2009 התמנה לפרופ' חבר בחוג.
בשנת 2013, עבר פרופ' גולני לחקור באוניברסיטת ת"א, בחוג להיסטוריה של עם ישראל. בין 2019-2017, היה ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל. הוא היה גם ראש הקתדרה לחקר תולדות העם היהודי.
מחקריו של גולני עסקו בתולדות הציונות מזוויות רבות, בין היתר בהקשרים של זיכרון, מוסר ומלחמה, בתקופת המנדט ולאחר קום המדינה. בין ספריו – "מלחמות לא קורות מעצמן: זיכרון, כוח ובחירה", שעוסק בתולדות היחס הציוני והישראלי אל הכוח הצבאי הממוסד משנות ה-30 עד שנות ה-70, "ימים אחרונים", המביא את יומנו של הנרי גרני, המזכיר הראשי המנדטורי האחרון ו"ימים אחרונים: הממשל המנדטורי – פינוי ומלחמה" על סוף תקופת המנדט. ספרו האחרון של פרופ' גולני היה הביוגרפיה של חיים ויצמן בשנים 1952-1922, שכתב לצד יהודה ריינהרץ.
הנשיא הרצוג הספיד אותו: “פרופ’ גולני, שלא מכבר התכבדתי להעניק לו את פרס הנשיא בזכות הביוגרפיה המופלאה ‘האב המייסד’ על הנשיא חיים ויצמן, היה חוקר מוערך ומוביל, מורה דרך לדורות של תלמידים ועמיתים. זהו אובדן קשה למדינה, לאקדמיה ולחקר קורותיה של הציונות”.
קרן "מנדל ישראל", שבה גולני היה דמות מפתח בפיתוח תחום ההיסטוריה: "מחקריו של פרופ' גולני שינו את האופן שבו נתפסת תקופת המנדט בשיח המחקרי והציבורי". גם בבית בן-גוריון בתל-אביב ספדו לפרופ' גולני: "קיבלנו את הבשורה בכאב ובתדהמה. תחום המחקר ההיסטורי ומורשת ארץ ישראל איבדו היום את בכיר בניהם. מוטי היה איש עם דרך ארץ, הומור וחן. מועצת בית בן-גוריון תפעל להנציח את דמותו".
אוניברסיטת תל-אביב, שבה לימד, מסרה: "פרופ' גולני היה היסטוריון מוביל בפקולטה למדעי הרוח. כחוקר, מורה ומנהיג אקדמי הוא היה דמות מרכזית בקהילתנו. אך מעבר להיותו ידען גדול ואיש אקדמיה בכל רמ"ח איבריו, פרופ' גולני היה אדם מקסים, חבר אהוב ואישיות נערצת על קהילת האוניברסיטה".
גם בקק"ל, שבאחד מאתריה התרחש האסון מסרו תנחומים על מותו של גולני – וציינו כי האתר נפתח מחדש למבקרים אחרי בדיקות בטיחות: "קרן קיימת לישראל משתתפת בצערה העמוק של המשפחה על האובדן הכואב. לאחר שהאירוע הטרגי נבדק ונבחן, האתר נפתח הבוקר למבקרים וקק"ל ממשיכה בבדיקת האירוע".
