בסוף עונת 24/25 תוכתר כאלופה אחת משתי הקבוצות הבאות: הפועל באר-שבע, או מכבי ת"א ששיחקה העונה משחק אחד יותר מהמתחרה שלה על הצלחת. כזכור, באר-שבע לא שיחקה את משחק הבית שלה במחזור השני בטרנר נגד בני-סכנין, בגלל שכמה מאוהדיה ירדו לדשא במטרה לפגוע באוהדי היריבה. האמת היא שגם מכבי ת"א לא שיחקה 33 משחקים מלאים, כי המשחק שלה בסמי עופר פוצץ, אלא שהיא קיבלה עליו את מלוא הנקודות.
בעצם, העונה הזאת יכולה להסתיים בלי כוכבית מוזרה במיוחד, רק אם מכבי ת"א תזכה באליפות בפער של יותר משלוש נקודות, ובכך תכבה מראש כל דיון שמתחיל במילים "אבל אם...".
מה שבטוח, לא מכבי ת"א צריכה להיות מובכת מתסריט כזה. היא לא ביקשה לעצמה את היתרון המלאכותי הזה (וגם התיאורטי, כי מי אמר בכלל שבאר-שבע הייתה מוציאה נקודות מסכנין), ואם תזכה באליפות גם על חודו של פאול גבולי, היא ואוהדיה צריכים להיות גאים בדיוק כמו אחרי כל אליפות. זה רק הכדורגל פה, בכללותו, שצריך להיות מובך מתסריט כזה.
תסריט לא אמין, מוגזם וחסר היגיון, שמנציח עיוות שבמסגרתו קבוצות ספורט מאבדות נקודות בגלל שהן מכרו כרטיסים לאנשים שחושבים שאצטדיונים הם טריטוריות עם חוקים אחרים. פעם אחר פעם הספורטיביות סובלת בגלל חטאי בודדים, למרות שאין שום קו מחבר של אחריות בין מטומטם עם זיקוק ביד לבין ברק אברמוב, גולדהאר או יעקב שחר, ולמרות שאלונה ברקת היא לא הבייביסיטר של אוהדים שחיפשו מכות במשחק שלא קרה.
האמת? לרגע חשבתי שאולי זה קצת מוזר לאוורר שוב את הדיון הזה, אחרי 41,226 טורי דעה בנושא וכ-814 ערכאות משפטיות שאליהן הפועל באר-שבע פנתה כבר. אבל מה לעשות שאנחנו חווים פה את אחת העונות הטובות ביותר בליגת העל מאז שכבר לא קוראים לה "הלאומית". מרוץ ראש בראש בצמרת עד לישורת האחרונה של העונה + 2 קבוצות שעדיין יכולות להגיע לאירופה + מחזור סיום בפלייאוף התחתון שרק בסופו נקבעה היורדת השנייה. אגב, גם סכנין יכלה ממש בקלות לרדת ליגה בגלל ששיחקה משחק פחות. עונה אדירה, שבחסות בתי הדין פה, עדיין מתכתבת עם מה שהכרנו בזמנים של האורווה, וינטר והקופסה. לגבי עונת 24/25 זה כבר אבוד. אבל יהיה נחמד אם עונת 25/26 תתנהל עם תקנון שלא מרגיש כאילו נכתב בעזרת אבן משוננת, על קיר במערה.
