האם ניצחונו של טראמפ הביא דווקא להיחלשות עולמית של פוליטיקאים ברוחו? כך העריכו באחרונה פרשנים לאור הפסדם המפתיע בבחירות באוסטרליה ובקנדה של מועמדים שהושוו אליו. אך באירופה, כך נראה, התוצאות מעורבות.
בסוף מה שכונה ה"סופר סאנדיי" של הבחירות באירופה — בחירות שנערכו שלשום במקביל בפולין, רומניה ופורטוגל — עולה כי בהחלט יש "הצבעת נגד" כזו אך מוקדם להספיד את הימין הלאומני. ברומניה, אפקט "אנטי טראמפ" בהחלט הורגש: הבחירות לנשיאות הסתיימו בניצחונו של ניקושור דן, ראש עיריית בוקרשט ומועמד עצמאי פרו-אירופי, הידוע בדיבורו הרך ובהיותו מתמטיקאי לשעבר. הוא הביס את ג'ורג'ה סימיון מהימין הקיצוני עם 53.6% מהקולות. שלשום בלילה עוד סירב סימיון - הפייבוריט לניצחון שכונה לא פעם "טראמפ הרומני" - להכיר בתוצאות, אך כעבור כמה שעות הודה בתבוסתו. מעניינות לא פחות התוצאות בפולין: בסיבוב ראשון בבחירות לנשיאות ניצח רפאל צ'אסקובסקי, ראש עיריית ורשה הליברלי ונציג הקואליציה, עם 30.8% מהקולות. קרול נברוצקי, מועמד מפלגת "חוק וצדק" השמרנית - ששלטה במדינה עד 2023 והואשמה בדרדור הדמוקרטיה שם - קיבל מעט פחות ממנו, 29.1%. שני מועמדי מפלגות ימין קיצוני זכו יחדיו לכ-15% מהקולות, מה שמחזק את האפשרות כי נברוצקי יהפוך את הקערה בסיבוב השני עוד שבועיים. בפולין מוסד הנשיאות - שהוא המעוז האחרון בצמרת השלטון שנמצא כעת בידי איש "חוק וצדק", הנשיא אנדז'יי דודה שלא רץ לכהונה נוספת - נחשב לבעל כוח פחות מזה של ראש הממשלה. אך הנשיא מסוגל לסכל לא מעט ממהלכי הממשלה.
בפורטוגל, מפלגת הימין הקיצוני "צ'גה" זכתה ב-58 מושבים, מספר שיא מבחינתה. מפלגת השלטון השמרנית זכתה ב-89 מושבים, אך שוב לא הצליחה להשיג רוב מוחלט, מה שמנציח את אי-היציבות הפוליטית במדינה שהלכה לבחירות רק אשתקד.
