גדי קינדה היה בן 31. זה לא הגיל שמתים בו. זה הגיל שבו אתה מוביל קבוצה לאליפות, כי בשביל זה הביאו אותך. הגיל שבו אתה המבוגר האחראי במגרש, אבל עדיין צעיר מספיק כדי להעביר שחקן בין הרגליים כמו שהיית עושה בשכונה. הגיל שבו אתה סוף-סוף מבין את המשחק עד הסוף – ויש לך גם את הרגליים לבצע את מה שהראש רוצה. הגיל האידיאלי שבו מגיעים לבשלות והופכים לקפטן הקבוצה, מתחילים לדבר עליך כסמל, משווים אותך לאגדות עבר. הסיפור של גדי נקטע באמצע.
הוא היה אמור לחגוג עם מכבי חיפה אליפות, אולי בעונה הבאה. כשחקן מוביל, ככוכב שאליו הצעירים נושאים עיניים. הגיל שבו אתה חוגג תארים עם הילדים שלך ומרגיש על גג העולם. גדי לא הספיק. זה כל כך לא הוגן.
הסיפורים על קינדה קורעי לב. החיוך שתמיד היה על פניו לא היה הצגה – כולם אהבו אותו. לא כקלישאה. באמת. הוא היה שחקן שכיף לראות, מסוג השחקנים שאתה מתיישב לצפות בהם, גם אם הוא בקבוצה אחרת. מהיר, חכם, עם נגיעות רכות שמובילות למהלכים גאוניים שגורמים לך לחשוב "איך הוא עשה את זה?" ומחוץ למגרש – אדם שכולם רצו להיות לידו. צנוע, רגיש, נדיב. לא שוכח מאיפה הוא הגיע.
הוא בא מלמטה, ילד מאשדוד שהעפיל לפסגות של הכדורגל הישראלי. והקסם שידע לעשות עם הכדור הפך אותו לכוכב גם מעבר לים. מספר 10 אמיתי. אוהדי ספורטינג קנזס סיטי מדברים עליו כאגדת מועדון. השערים שכבש שם מדהימים. היכולת שלו להפוך רגע של כלום להזדמנות לגול היא בלתי ניתנת ללמידה. הוא שחקן שלא שוכחים, כוכב שתמיד צריך לפתוח בהרכב ובונים סביבו קבוצה.
הוא היה מסוג השחקנים שאתה פשוט מוסר להם את הכדור וסומך עליהם שיעשו מה שצריך. הכוכבים שמתאהבים בהם מיד. בבית"ר ירושלים הוא נצץ. מכבי חיפה ומכבי ת"א רבו עליו רק לפני שנה. הירוקים זכו בו – ואף אחד לא תיאר שככה זה ייגמר.
הוא השיג המון בקריירה והלך מאיתנו בשיאו. זה כאב בלתי נתפס. גם אחרי שהם פורשים, כדורגלנים ממשיכים לחיות בזיכרון שלנו. גדי קינדה הספיק להשאיר אחריו רגעים בלתי נשכחים, אבל קשה להתנחם בזה עכשיו. הטרגדיה הזאת ענקית. זה חור בלב.
גדי קינדה הוא סיפור ישראלי מדהים. נולד באדיס-אבבה ועלה עם משפחתו לארץ. סומן כבר כנער, הצליח לעמוד בלחצים העצומים והגיע הכי רחוק שאפשר - לנבחרת ישראל ולקריירה יפה בחו"ל - והכל עם חיוך ועבודה קשה. מסוג הסיפורים שנגמרים בהדלקת משואה בהר הרצל, אבל הסיפור הזה נגמר בכאב גדול. יש רק לקוות שהידיעה שהוא הצליח לגעת בכל כך הרבה אנשים, תהווה למשפחתו סוג של נחמה. יהי זכרו ברוך.
